הממשלה צפויה לאשר בקרוב את ביטול מדיניות "אפס תוספת סיכון" לקצא"א. כך עולה ממסמך שעליו חתומים ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והשר לשיתוף פעולה אזורי דודי אמסלם. במשרד להגנת הסביבה, בארגונים הירוקים ובאשקלון כבר התבטאו בחריפות נגד ההחלטה הצפויה.
במסמך נכתב כי יש לבטל את המדיניות, שעליה הכריזה השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג בנובמבר 2021, בעניין אפס תוספת סיכון למפרץ אילת. כמו כן הממשלה תודיע, כך על פי הצעת ההחלטה, לממונה על היתרי הרעלים במחוז דרום של המשרד להגנת הסביבה ולמנהל היחידה להגנת הסביבה הימית על ביטול ההנחיות שניתנו מתוקף המדיניות ובפרט ההחלטה בדבר הפסקת הבחינה של סקרים ומסמכים שהוגשו במסגרת הבקשה לעדכון היתר רעלים והבקשה לעדכון תוכנית החירום המפעלית לטיפול באירועי זיהום ים בשמן.
בדברי ההסבר נכתב כי המשרד להגנת הסביבה קבע בעבר כי מותרת פריקה של עד 2 מיליון טונות נפט בשנה בנמל אילת וכי בהתאם למדיניותו מנובמבר 2021, שקבעה לראשונה "אפס תוספת סיכון למפרץ אילת", המשרד לא יבחן ולא יתיר (ככלל או בתנאים) הגדלת הכמות מעבר לכך, עד שהממשלה תחליט אחרת.
עוד נכתב כי ב-12 במאי פנה מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשרה להגנת הסביבה ולמנכ"ל משרדה וביקש כי יבחנו מחדש את המדיניות שאותה קבעה השרה זנדברג, נוכח מסקנות הצוות בפניהם. בשל העובדה שבעת הגשת הצעת החלטה זו מדיניות המשרד להגנת הסביבה עומדת בעינה, ולפי שלעמדת משרדי הממשלה שתמכו במסקנות עבודת הצוות, מדיניות זו מסבה נזק כלכלי ומדיני למדינת ישראל.
במשרד להגנת הסביבה מתנגדים להצעה: "הצעת מחליטים זו מהווה פוטנציאל פגיעה בבריאות הציבור ובסביבה, יש בה התערבות בוטה בשיקול הדעת המקצועי המסור בידי המשרד להגנת הסביבה ויש בה כדי לפגוע באופן מכוון בסמכויות ובתפקידי המשרד. אם החלטת הממשלה תעבור יהיה בה משום פוטנציאל סיכון בריאותי וסביבתי, שישפיע על תושבי הדרום ועל המדינה כולה. המשרד בוחן את סעיפי הצעת המחליטים ויעביר את התייחסותו המקצועית כמקובל".
עוד נכתב בהתייחסות המשרד להגנת הסביבה, כי "משמעותה של ההחלטה בפועל היא הגנה על הסכם מסחרי של חברה ממשלתית, קצא"א בטענות שאינן מבוססות ומגובות בדבר של 'ביטחון אנרגטי' ו'צורך משקי', תוך ניסיון להיתלות במלחמת חרבות ברזל כסיבה להעברת החלטת ממשלה חסרת רסן זו".
3 צפייה בגלריה
השר להגנת הסביבה סילמן וראש הממשלה נתניהו. המשרד להגנת הסביבה מתנגד
(צילום: עמית שאבי)
ממטה המאבק נגד הגדלת שינוע הנפט של חברת קצא"א, נמסר: "משמעות ההחלטה היא שמשרד ראש הממשלה החליט לחסל את העיר אילת ואת העיר אשקלון, דווקא עכשיו, בעת מלחמה, בזמן שתושבי הערים הללו מתמודדים עם סכנת חיים, איומים ביטחוניים ובעיות כלכליות חמורות. מסירת גורל הערים הללו בידי קצא"א היא אות כניעה של מדינת ישראל לאינטרסים עלומים והיא מעוררת תהיות קשות, זאת כאשר ראשי הרשויות, מדענים, רופאי בריאות הציבור ורבים נוספים, מתנגדים להגדלת הסיכונים. ההחלטה מסרסת את תפקיד המשרד להגנת הסביבה, כשומר על בריאות הציבור, הטבע והסביבה בישראל וחושפת את תושבי הערים, לסכנת חיים של ממש".
יו״ר השדולה הסביבתית בכנסת, ח״כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד), אמר: "זאת החלטה מופקרת של ממשלת ישראל שמסכנת את הביטחון הלאומי של מדינת ישראל ואת העיר אילת - והכל עבור בצע כסף. דליפת נפט במפרץ אילת הוא אסון שממתין לקרות ויסכן באופן חריג את בריאות הציבור, יחריב את שונית האלמוגים באילת, ויפגע בכלכלת המדינה. שרי הממשלה ראו הוזהרתם, אל תאפשרו לזה לקרות".
ראש עיריית אשקלון תומר גלאם ואיגוד ערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון מתנגדים גם הם נחרצות לכל תוספת של שינוע ואחסנה של חומ"ס באשקלון . "לא ניתן יד לסיכון התושבים ונאבק בהחלטה בכל האמצעים העומדים לרשותנו", נמסר. "יתרה מכך, לאחרונה פנה איגוד ערים לאיכות הסביבה נפת אשקלון למשרד להגנת הסביבה בדרישה שלא לאשר את הבקשה של קצא"א בנימוק שתהליך קבלת ההחלטות אינו מבוסס מקצועית והאיגוד אף הוציא מכתב בטרם נקיטת הליכים משפטיים".
ראש העיר אילת, אלי לנקרי, התייחס גם הוא לביטול ההחלטה: "מדובר בהצעת החלטה מסוכנת ורעה המבוססת על טענות ציניות וחסרות בסיס ומאיימת על יציבותה הכלכלית של אילת ועל ביטחונם ובריאותם של התושבים והנופשים. תמוהה ומכעיסה העובדה, כי דווקא בתקופה שבה כולנו מאותגרים מכיוונים רבים והעיר אילת עדיין לא התאוששה מרצף המשברים שפקדו אותה בשנים האחרונות, בוחרת ממשלת ישראל לאתגר אותנו פעם נוספת ולסכן את אילת מבחינה כלכלית ובריאותית. עיריית אילת בראשותי לא תאפשר כל פעילות המסכנת את מפרץ אילת המהווה את אבן היסוד הכלכלית עליה נשענת העיר שלנו ולא תיתן יד לחשיפה של תושבי העיר והנופשים בה, למפגעים בריאותים, כלכליים וביטחוניים".
מקצא״א נמסר בתגובה: "קידום החלטת הממשלה לבטל את מדיניות 'אפס תוספת סיכון', שהוטלה על החברה משיקולים צרים ופופוליסטיים, ללא כל בחינה מקצועית, היא מחויבת המציאות ואתגרי וצרכי הביטחון של ישראל הוכיחו זאת ביתר שאת. החלטת הממשלה מגיעה לאחר בחינה מעמיקה של ועדה מקצועית ששמעה את כל הגורמים ובהם הארגונים הירוקים וכן את גורמי המקצוע במשרדי הממשלה הרלוונטיים, בהם משרד הביטחון, האוצר, האנרגיה, המל״ל, החוץ, רשות החברות ועוד שתמכו בעמדת החברה. מלחמת 'חרבות ברזל' חידדה את העובדה שאין תחליף לפעילות קצא"א בשגרה ובחירום, ובכלל זה את חשיבותו האסטרטגית-ביטחונית-אנרגטית של מתקן קצא"א באילת. הדבר מקבל משנה תוקף לאור האיומים על פתיחתה של חזית צפונית על מדינת ישראל".
עוד נכתב בתגובת קצא"א: "מיד בפתיחת המלחמה, פנו משרדי האנרגיה והביטחון להנהלת קצא״א לפתוח באופן מיידי את נמל אילת, שהיה סגור בשל מגבלות המשרד להגנת הסביבה ועקב מתקפת הטילים על נמל קצא״א באשקלון. זאת מתוך ההבנה שמדינת ישראל חייבת שני נמלי נפט ותזקיקים מתפקדים גם באילת וגם בים התיכון. בזכות קצא"א ועובדיה המסורים שפעלו בפתיחת המלחמה ובמהלכה תחת אש, נמנע משבר אנרגיה חמור בזמן המלחמה, משבר שקצא״א הזהירה מפניו במשך זמן רב בפני כל הגורמים הרלוונטים. לולא הטלתם של ההגבלות, מלאי החירום של מדינת ישראל היה גדול יותר עם פרוץ המלחמה. קצא״א תמשיך לפעול ולדאוג לאספקת אנרגיה רציפה בכל ימות השנה לטובת תושבי ישראל".
