הארבה חצה את הגבול: להקות ארבה פשטו בסוף השבוע על אזור הערבה ואילת, כולל כביש 90 והשטחים החקלאיים, נישאים על כנפי רוחות מזרחיות. אזרחים דיווחו על תצפיות בודדות גם בתל אביב ואפילו בעפולה. מדובר בארבה שהגיע מסעודיה ומירדן. צפו בסרטונים ובתמונות של הארבה:
ארבה בקיבוץ סמר בערבה
ארבה בפארן בערבה
(צילום: Groovman)
בימים האחרונים הגיעו עוד ועוד להקות ארבה לערבה ולנגב. הארבה שמגיע לישראל הוא בוגר, ופוטנציאל הנזק שלו קטן יחסית. זאת, בניגוד למצב בירדן ובלבנון, שם הגיעו נחילי ארבה שגורמים לנזקים לחקלאות.
אז מה ההבדל בין נחיל ללהקה? נחיל מונה מיליונים רבים ומיליארדים של פרטים, הוא מנותק מהקרקע ויכול לעוף עשרות ולפעמים אפילו יותר ממאה קילומטרים מדי יום. "לנחיל פוטנציאל נזק אמיתי", מסביר ד"ר יואב מוטרו מהשירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות. "אבל זה לא המצב בישראל. הפרטים הבוגרים כמעט ולא אוכלים ולכן כמעט ולא עושים נזק. מצד שני, הם מתרבים. חלקם הקטן מצליח להטיל ביצים באזורים לחים. בנגב ובערבה החול יבש נורא ולכן השטחים שבהם הארבה יכול להתרבות מוגבלים, בעיקר באזורי החקלאות בהן משקים".
ארבה באילת ובערבה
(צילום: נעמה בן עמי פישר ועמיר בלבן, רשות הטבע והגנים)
עמיר בלבן, מנהל תחום טבע עירוני בחברה להגנת הטבע, אמר כי ניתן לראות שמדובר בפרטים בוגרים, שכן צבעם צהוב, והם בעלי יכולת תעופה נהדרת. "באזור קיבוץ לוטן, נראו מאות שרקרקים שעושים את דרכם בימים אלו מאפריקה לאירופה, חונים על הגדרות של היישוב וצדים מלוא המקור ארבה נודד שנוחת באזור. גם עבור חיות הבר המדבריות מדובר בפסטיבל חלבון מטורף, ובדומה לשרקרקים, הרבה עופות נודדים ניזונים מהארבה תוך כדי תנועה צפונה". באילת נהנו ילדים לתפוס את הארבה ברשתות, כמו פרפרים, ובקיבוצים סמר וקטורה נהנו ממופע התעופה של הלהקות, שצבעו את השמיים בצהוב.
ראש המועצה האזורית חבל אילות, חנן גינת, המתגורר בקיבוץ סמר, אמר כי "הארבה הגיע תחילה לערבה התיכונה במהלך השבוע. אנחנו נתקלנו בו לראשונה ביום שישי. היו פה מאות פרטים. הארבה הבוגר אמנם מזיק פחות, אבל יש חשש להטלות. בשבת בבוקר הגיע ענן ארבה עוד יותר גדול. הדשא הפך מירוק לצהוב. אחרי ארבע שעות כמו שהוא בא כך הוא הלך". בחווה החקלאית ערנדל, הנמצאת כ-70 ק"מ מאילת, הגיעה כמות גדולה של ארבה, והמועצה שלחה מפוחים על מנת להרחיק אותם מהאזור.
במשרד החקלאות מסבירים כי לישראל הגיעו שברי הנחילים שהגיעו לסעודיה, ירדן וסוריה. בינתיים, צוותים של המשרד פרוסים בשח כדי לנטר ולעקוב אחר הארבה ולוודא שאין החמרה במצב. עיקר המידע על אודות הנחילים מגיע מארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO). "נכון לעכשיו המספרים לא מטרידים", אומר ד"ר מוטרו.
הארבה יכול לגרום לנזק רב ואוכל כל יום מזון בכמות השווה למשקלו. תפוצתו הנרחבת, קרוב ל-30 מיליון קמ"ר ב-60 מדינות. נחילי ארבה לא מסכנים בני אדם ובעלי חיים, ומהווים רק מטרד באוויר ומזיק לחקלאות.
