מאמר של חוקרים מאוניברסיטת תל אביב מציע הסבר מאחד לאבולוציה הפיזיולוגית, ההתנהגותית והתרבותית של המין האנושי, מראשית הופעת האדם לפני כשני מיליון שנה ועד למהפכה החקלאית. על פי המאמר שכתבו ד"ר מיקי בן דור ופרופ' רן ברקאי, חוקרים מהחוג לארכיאולוגיה ע"ש יעקב מ. אלקוב באוניברסיטת תל אביב, האדם התפתח כצייד של בעלי החיים הגדולים וכך גרם להכחדתם.
על פי המחקר, ההסתגלות לציד של בעלי חיים קטנים וזריזים התבטאה בין היתר בהתפתחות יכולת קוגניטיבית גבוהה, כפי שנצפית בשינוי האבולוציוני הבולט ביותר - הגדלת נפח המוח מ-650 סמ"ק ל-1,400 סמ"ק. עד כה, לא הוצע הסבר מאחד לתופעות המרכזיות בפרהיסטוריה של האדם. התיאוריה החדשנית פורסמה בכתב העת Quaternary.
בשנים האחרונות הצטברו יותר ויותר עדויות ולפיהן האדם היווה גורם מרכזי בהכחדת בעלי החיים הגדולים, מה שאילץ אותו לעבור בהדרגתיות לצייד של חיות קטנות יותר, בתחילה באפריקה ואחר כך בכל חלקי העולם האחרים. באפריקה היה ממוצע גודל היונקים היבשתיים קרוב ל-500 ק"ג לפני 2.6 מיליון שנה, בתחילת התקופה שבה התפתח האדם, ואילו לפני המעבר לחקלאות ממוצע הגודל היה עשרות ק"ג בודדים בלבד - ירידה של מעל ל-90%.
לטענת החוקרים, הירידה בגודל חיות הציד והמעבר לצייד של בעלי חיים קטנים וזריזים אילצה את האדם לתחכום ונועזות, תהליך אבולוציוני שהביא להגדלת נפח המוח האנושי, ובהמשך גם לפיתוח שפה שתאפשר החלפת אינפורמציה לגבי מקום הימצאותו של הטרף. בהתאם לתיאוריה, כל האמצעים נועדו למטרה אחת: יעילות וחסכון בהוצאת אנרגיה של הגוף (חסכון אנרגטי).
החוקרים מראים שהאדם הקדום היה במשך רוב תקופת התפתחותו טורף-על, שהתמחה בציד חיות גדולות. מפני שהן היוו את רוב הביומסה הזמינה לציד, החיות סיפקו לו רמה גבוהה של שומן, מקור אנרגיה חיוני לאדם, ולא פחות חשוב - אפשרו תמורה אנרגטית גבוהה יותר מאשר ציד חיות קטנות. בעבר היו שישה מינים שונים של פילים באפריקה והם היוו מעל למחצית הביומסה של אוכלי העשב שאותם צד האדם. עדויות ראשוניות ממזרח אפריקה מלמדות כי ההומו סאפיינס הופיע שם רק לאחר ירידה משמעותית במספר מיני הפילים באזורים מסוימים. בהשוואת גודל החיות שערכו החוקרים בין תרבויות ארכיאולוגיות המייצגות מיני אדם שונים במזרח אפריקה, בדרום אירופה ובישראל נמצאה בכל המקרים ירידה משמעותית בשכיחות החיות שמשקלן מעל 200 ק"ג לצד העלייה בנפח מוח האדם.
"אנחנו קושרים בין עליית נפח מוח האדם לצורך שלו להשתכלל כציד", מסביר ד"ר בן דור, "הצורך לצוד, לדוגמה, עשרות צבאים במקום פיל אחד יצר לחץ אבולוציוני מתמשך על תפקוד המוח של האדם שנדרש כעת להשקיע בצייד הרבה יותר אנרגיה תנועתית ומחשבתית. ציד של חיות קטנות, שמאוימות תדיר בטריפה ולרוב בורחות מהר מאוד, מצריך פיזיולוגיה מתאימה למרדף וכלי צייד יותר מורכבים. הפעילות המחשבתית גם היא עולה. מעקב מהיר, מצריך קבלת החלטות מהירה על בסיס ידע פנומנלי על התנהגותן של החיות – ידע שצריך לאפסן בזיכרון גדול יותר".
"ההסתגלות האבולוציונית של משפחת האדם הייתה מוצלחת מאוד", הוסיף ד"ר בן דור. עם הימשכות הירידה בגודל החיות, המצאת החץ והקשת וביות הכלב אפשרו ציד יותר יעיל של חיות בינוניות וקטנות – עד שגם אוכלוסייתם הידלדלה. לקראת סוף תקופת האבן, עם ירידה נוספת בגודל בעלי החיים, נוצר מצב שבו היה צורך להשקיע יותר אנרגיה בציד, מאשר אפשר היה לקבל חזרה. ובאמת בשלב זה התחוללה המהפכה החקלאית וביות בעלי חיים וצמחים. בד בבד עם המעבר לישיבת קבע ולחקלאות המוח שלנו הצטמצם בגודלו (לגודלו כיום. 1,300-1,400 סמ"ק) מאחר ולא היה עוד צורך להקצות יכולות קוגניטיביות מופלאות לציד, שהרי צמחים ובעלי חיים מבויתים אינם בורחים".
פרופ' ברקאי אמר: "בזמן שהמוח של השימפנזה למשל נשאר יציב במשך 7 מיליון שנה, גדל המוח של האדם במשך אותה תקופה פי שלושה – והגיע לשיא לפני כ-300 אלף שנה. נוסף על נפח המוח, הלחץ האבולוציוני הביא את האדם להשתמש בשפה ובכלים מורכבים יותר, כמו חץ וקשת, להתאים את כתפיו ואת זרועותיו לזריקה ולהטלה, להתאים את גופו למרדף מתמשך בשטח, לשכלל את כלי האבן, להשתלט על האש, לביית את הכלב ולבסוף גם לביית את הציד עצמו ולעבור לחקלאות".
פרופ' ברקאי הוסיף: "צריך להבין שהפרספקטיבה שלנו אינה דטרמיניסטית. בני האדם הביאו את הצרה הזאת על עצמם. הם התמקדו בציד בעלי החיים הגדולים ביותר, עד שהביאו אותם לכדי הכחדה. בכל מקום שהאדם הגיע אליו - לא משנה אם זה הומו ארקטוס או הומו ספיינס - אנחנו רואים במוקדם או במאוחר הכחדה המונית של בעלי חיים גדולים. לתלות בחיות הגדולות היה מחיר. האדם כרת לעצמו את הענף שהוא ישב עליו. שעה שמינים אחרים היו נכחדים עם הכחדת הטרף שלהם, כמו אחינו הניאנדרטליים למשל, ההומו ספיינס כרת לעצמו את הענף והחליט לשתול עץ חדש, כלומר לעבור לחקלאות".
מערת קסם ליד ראש העין, שגם בה נמצאו חלקי בעלי חיים שצדו לפני מאות אלפי שנים
(ירון שרון)
