זוג לווייתנים מסוג ראשתנים תועדו ביום שישי האחרון מול חוף בצת, שבצפון. בצילום ניתן לראות פרט גדול, כנראה נקבה, ולצידה פרט צעיר יותר, כנראה הצאצא שלה. זו התצפית הוודאית הראשונה של להקה שכזו במים הטריטוריאליים בחופי הארץ מאז החל המרכז לחקר, מידע וסיוע ליונקים בישראל (מחמל"י) את מחקרה בשנת 1993 והיא מקור לריגוש רב עבור חוקרי היונקים הימיים בארץ ובעולם.
הראשתן הינו לווייתן השיניים הגדול בעולם. הוא ברשימת מיני הלווייתנאים הפוקדים את מימי הים התיכון של חופי ישראל. לראשתן פתח נחיר נשימה אחד בצד שמאל הקדמי של הראש ורסס הנשיפה שלו נראה אלכסוני מכל כיוון שצופים בו. הסנפיר הגבי שלו וכן סנפיר הזנב ייחודיים למין. ביצועי הצלילה של הראשתן (משך ועומק) מרשימים ביותר, אך מחזיק שיאי הצלילה עד היום הוא הזיפיוס חלול החרטום הפוקד אף הוא את חופה הים תיכוני הצפוני של ישראל.
זיהוי אקוסטי בעזרת הידרופון נגרר של לווייתן ראשתן בוצע על ידי מחמל"י כבר בשנת 2005 מול אשדוד ומול חדרה וכן בסקר שנערך ביוני 2005 מיאכטת מפרש בדגל ישראלי Princess Lia, בבעלות חיים עמית. הסקר בוצע בעומקי מים מ-1.000 מטר והלאה, בהם חיים הלויתנים הראשתנים, הסקר כיסה שטחי ים במים הכלכליים של מדינת ישראל, החל מ-30 מיל מול חופי הארץ ועד לחופי קפריסין
הזיהוי האקוסטי, המצטרף לזיהוי נוסף של גופת ילודה טרייה שהגיעה לחוף חדרה באוגוסט 2005 ולתצפיות מתועדות וידאו של יאכטונרים בין ישראל לקפריסין, מחזקים את ההשערה להימצאות ראשתנים דרך קבע באזור, או לפחות לביקורים תכופים שלהם.
הראשתן יכול להגיע לאורך של -18 מטרים ויותר. מוחו הוא הגדול ביותר בעולם החי, וראשו מהווה כשליש מגופו. הוא בעל החיים שמפיק את הרעש החזק ביותר, והיונק המסוגל לצלול לעומקים גדולים ביותר. השם "ראשתן" נגזר מגודל ראשו. הראשתן מופיע ברומן המפורסם "מובי דיק" מאת הרמן מלוויל. צבעו אפור כהה וגחונו אפור בהיר. הוא ניזון בעיקר מדיונונים. עד שנות ה-80 של המאה ה-20 צדו אותו באופן נרחב, ואוכלוסייתו העולמית הצטמצמה. כיום, הראשתן הוא חיה מוגנת ברחבי העולם. הטורף היחיד שתוקף את הראשתנים, מלבד האדם, הוא הלווייתן הקטלן (אורקה).
