(צילום: אריאל נוי, עמותת אקואושן)
שנת 2020 הסתיימה עם השקה של מערכת חיישנים חדשנית בלב ים, המעבירה נתונים בתקשורת לווינית. המערכת תמדוד פרמטרים שונים בים ופלטפורמה דיגיטלית תדע להמיר את הנתונים למידע מעשי עבור "משתמשי הים". היא הוקמה במסגרת פרויקט בו מעורבת עמותת "אקואושן", והוצבה במרחק של כ-12 ק"מ מהחוף מול חופי אשדוד, ובעומק מים של כ-70 מטר.
המערכת מודדת פרמטרים שונים, הכוללים טמפרטורה, מליחות, חמצן מומס, כלורופיל, עכירות, זרמים, וכן סנסור חדשני המודד את כמות חלקיקי המיקרופלסטיק במים.
בין הגורמים שיוכלו להיעזר במידע שהמערכת מספקת, ניתן למצוא חוקרים, מפעילי חקלאות ימית, דייגים, שייט וספנות, גולשים, אוהבי ים, רשויות מקומיות, תחנות כוח ומכוני התפלה, עסקים הפועלים בחוף ועוד.
סנסור המיקרופלסטיק הוא בעל חשיבות מיוחדת, כיוון שעד כה נמדד ריכוז המיקרופלסטיק בים באמצעות איסוף ברשת וספירה, תהליך הדורש משאבים רבים. הסנסור יאפשר ספירה אוטומטית מתמשכת ולאורך זמן רב של חלקיקי המיקרופלסטיק, שיחד עם נתוני הזרמים יאפשרו להעריך את דפוסי התנועה וההתפזרות של החלקיקים באזור.
המערכת הוצבה כחלק מפרויקט "אודיסיאה" (ODYSSEA) במסגרת תוכנית "הורייזון 2020" (Horizon (2020 של האיחוד האירופי, תוכנית לשיתוף פעולה מדעי ותעשייתי .לפרוייקט "אודיסאה" שותפים עמותת "אקואושן" יחד עם 28 שותפים נוספים מ- 14 מדינות, ביניהן מרוקו, טוניסיה, יוון, טורקיה, איטליה, ספרד, פורטוגל, בריטניה, צרפת, גרמניה, הולנד ומצרים.
מטרת הפרויקט הינה לפתח פלטפורמה אינטגרטיבית נרחבת, חסכונית, שיטתית וידידותית, המשלבת רשת של מערכות תצפית וחיזוי ברחבי אגן הים התיכון, הן בים הפתוח והן באזור החוף. ODYSSEA יספק נתונים ראשוניים ושירותי נתונים הנגזרים על פי דרישה, לרבות תחזיות, מכל מדינות הים התיכון דרך פורטל ציבורי יחיד ופתוח.
הרשת תשאב את הנתונים שלה מתוך המאגרים הרבים המופעלים על ידי סוכנויות, רשויות ציבוריות, מוסדות מחקר ואוניברסיטאות של האיחוד האירופי, הים התיכון ומדינות שאינן חברות באיחוד האירופי, ותשמש פלטפורמת "גג" של תחנות הניטור והרשתות הקיימות בים, שתהיה ידידותית למשתמש. החיישנים שהוצבו צפויים לתת השלמה לפערי המידע שטרם התקבלו מהמאגרים הקיימים. חיישנים דומים שזה שהוצב מול חופי אשדוד הוצבו גם ביוון, איטליה וספרד.
לדברי ד"ר אסף אריאל, המנהל המדעי של עמותת אקואושן, זהו צעד חשוב בדרך ליצירת אינטגרציה של הנתונים הימיים הקיימים, והשלמת פערי מידע ליצירת פלטפורמה אחודה וידידותית למשתמש שתיתן "תמונה דיגיטלית" מדויקת של הים התיכון וחופיו.
המערכת תספק תחזיות מדויקות וחדשניות כגון: פריחות מדוזות, תנועת מזהמים וחלקיקי פלסטיק, שיפור תחזיות גלים, תחזיות לארוזיה של צוקי החוף ועוד. פיתוח והפעלה של תחנת הניטור הישראלית והפלטפורמה הדיגיטלית של הפרויקט, הנקראת Marinomica, לא תייצר כפילות מידע וניטור, אלא נועדה להשלים פערי מידע קיימים ופערי הנגשה.
"הפרויקט הזה, שאורך כבר ארבע שנים, הוא חלק ממאמץ נרחב שמטרתה היא ליצור תמונה דיגיטלית של הים. כרגע מדובר בים התיכון, אבל בהמשך אנחנו רוצים למפות את כל חלקי הים בעולם", אמר ד"ר אסף אריאל. כמו כן, הפלטפורמה נועדה לתמוך בשימור מגוון ביולוגי, תחזית וניהול סיכונים ומקרי חירום באזורי החוף ובים, על מנת לעמוד בדרישות של מגוון רחב של קבוצות.
דגש מיוחד יינתן לאזורי חוף בהם קיים לחץ אנושי רב ולאזורים בעל משמעות אקולוגית או חברתית-כלכלית. בנוסף לכך, הנתונים יהיו מאורגנים בהתאם לדרישות של המשתמשים כדי למלא את הצרכים שלהם למידע מיוחד ומדויק. הפלטפורמה תמשיך להיות מופעלת ומתוחזקת על ידי שותף תעשייתי ייעודי לאחר סוף תקופת הפרויקט.
אריק רוזנבלום, מנכ"ל עמותת אקואושן, "אנחנו באקואושן שמים דגש על מכשור ואמצעי דיגום חדשניים שיקדמו את שמירת הסביבה הימית. עשרות מחקרים ימיים בשנה מתבצעים באמצעות ספינת המחקר שבבעלות העמותה. המחקרים מתפרסמים לציבור הרחב באמצעות פעילויות חינוך וקמפיינים כדי לחזק את הקשר בין הקהל הרחב לבין הים ולקדם את נושא ההגנה ושימור הים".
