בלילות שבין ה-11 ל-13 באוגוסט (שלישי עד חמישי) ייראה מטר המטאורים - הפרסאידים. מטר המטאורים – פרסאידים, הקרוי ע"ש קבוצת פרסאוס – הוא אחד המטרות הפופולריים ביותר, הן בזכות הקצב העשיר מאוד שלו (צפויים קרוב לכמה עשרות מטאורים בשעה) והן בזכות עצם התרחשותו בשיא הקיץ.
השביט שגורם את המטר, 109P/Swift-Tuttle, חלף בפעם האחרונה בפריהליון (בנקודה הקרובה ביותר לשמש במסלולו) בשנת 1992 וכתוצאה מכך היו מטרות עשירים ביותר בשנים 2000-1991 (עם קצב של כמה מאות מטאורים בשעה). השנה, שיאו של המטר צפוי להתרחש הערב (יום ד'). כדי להנות בצורה הטובה ביותר מהמטר, יש לצאת למקומות חשוכים ככל האפשר, הרחק ממקומות יישוב. למרבה הצער, הירח יזרח לאחר חצות ואורו יפגום בהיראות המטאורים בחצי השני של הלילה, לקראת הבוקר, בשעות שהמטר יהיה בשיאו.
מהו מטאור ומהו מטר מטאורים?
מקורה של המילה מטאור הוא ביוונית ומשמעותה – משהו באוויר. שמה העממי של התופעה הוא "כוכב נופל", כיוון שהיא נראית ככוכב שחוצה את השמים במהירות ונדמה שהוא נופל מהשמים. על-פי-רוב, מרבית המטאורים הנראים לעין הם לא יותר מאשר גרגירי אבק שנלכדו בכוח המשיכה של כדור הארץ. כאשר גופים שלנכדים על ידי כבידת כדור הארץ נכנסים לאטמוספרה העליונה, מהירותם עשויה להגיע לעשרות ק"מ לשנייה (מהירותם של הפרסאידים היא 60 ק"מ לשנייה).
מהירות זו היא המהירות היחסית בין מהירות כדור הארץ במסלולו סביב השמש ומהירות החלקיקים במסלולם סביב השמש. במהירות עצומה זו חלקיק האבק שנכנס לאטמוספרה מתנגש בחלקיקי הגז המצויים באטמוספרה ומיינן אותם. ברוב המקרים החום הרב מכלה את חלקיק האבק כבר בגובה של עשרות ק"מ מעל פני הקרקע. בדרך זו מעניקה לנו האטמוספרה מנגנון הגנה מפני כל אותם גופים שנלכדים בכוח המשיכה של כדור הארץ.
אולם, מנגנון זה יעיל לעצירת גופים עד לגודל מסוים. חלקיקים גדולים מאוד שורדים את החום של הכניסה לאטמוספרה ומגיעים אל פני האדמה. לגופים המגיעים לקרקע אנו קוראים "מטאוריטים". במקרים נדירים מאוד (למזלנו) עשויים המטאוריטים להיות גדולים מאוד – עשרות מטרים ויותר ואז פגיעתם תהיה רעה מאוד. בשנת 1908 פגע בטונגוסקה שבסיביר מטאוריט שגודלו היה, כנראה, כמה עשרות מטרים וגרם לחורבן עצום ברדיוס של עשרות ק"מ. בשנת 2013, התפוצץ אסטרואיד שגודלו מוערך בכ-17 מטר מעל העיר צ'ליאבינסק שבסיביר.
הדוגמה המפורסמת ביותר לכוח ההרס הטמון במטאוריטים גדולים היא המטאוריט שנפל במפרץ יוקטן לפני כ-65 מיליון שנה וכנראה שהביא להשמדת הדינוזאורים. ההיסטוריה של כדור הארץ רצופה מפגשים מסוג זה, בתדירות של אחת לכמה מיליוני שנים, שגורמת להכחדה המונית של מינים. אולם – אל דאגה: כאמור, חלקיקי האבק היוצרים את מטרות המטאורים שמקורם באבק המועף משביטים זעירים, ומסתם כה קטנה שאין הם מגיעים לפני הקרקע.
מהם מטאורים?
מקורם של המטאורים מגוון ורב – החל מאינספור חלקיקים שגודלם נע מגודל מיקרוסקופי ועד לכמה ק"מ, שמקורם בימי היווצרות מערכת השמש וכלה ברסיסים שמקורם בכוכבי לכת, בירחים, בשביטים או באסטרואידים. חלקיקים אלה ממלאים את חלל מערכת השמש ונלכדים כל הזמן בכוחות הכבידה של הגופים הגדולים המצויים בה. אין גוף במערכת השמש שחמק מפגיעתם הרעה - החל בירח, שכננו הקרוב ביותר, שפניו מלאות המכתשים הם סימן ההיכר שלו ועד לאחרון האסטרואידים הקטנים, שצילומי תקריב שלהם שצולמו באמצעות חלליות שחלפו בקרבתם, מגלים את פניהם עטורות המכתשים. לעתים, פגיעה של מטאוריט ענק בכוכב לכת קרוב או בירח עשויה לגרום בעת הפגיעה למספר רב של רסיסים, שיזרקו מפני השטח אל החלל. אלה ישייטו בחלל ויש סיכוי שאף ילכדו בכבידת הארץ. על פני כדור הארץ נמצאו מטאוריטים שמקורם בירח, במאדים ואף בנוגה.
ומהו מקור מטרות המטאורים?
מדי לילה אפשר לראות מטאורים בודדים רבים. הם אקראיים וצצים מכל כיוון אפשרי ללא כל חוקיות. אלה קרויים - מטאורים ספורדיים. מדוע אם כן מטר הפרסאידים יוצא דופן? יש לילות בשנה שבהם מספר המטאורים גדול מאוד והמטאורים באותם לילות נראים יוצאים מנקודה אחת בשמיים הקרויה רדיאנט.
סביב השמש נעים כוכבי לכת וגם שביטים - אלה גופים שעשויים תערובת של קרח ואבק שקוטרם מגיע לכמה עשרות ק"מ - המגיעים משוליה החיצוניים והקרים של מערכת השמש. כאשר שביט כזה מגיע לקרבת השמש, מתנדף הקרח מפניו ותוך כדי כך משתחרר אבק הכלוא בקרח שממשיך להקיף את השמש במסלול כמעט זהה למסלולו של שביט האב. פעם בשנה, כאשר מסלולו של כדור הארץ חוצה את מסלולו של אותו שביט, ניתך עלינו מטר של מטאורים.
אפשר להמשיל את השביט למשאית כותנה שנעה בנתיב סגור והכותנה מועפת ממנה, עד שהנתיב עצמו מתמלא כותנה. כאשר אנו חוצים את מסלול המשאית, נפגוש את הכותנה שהועפה ממנה. גם למטרות המטאורים עצמם יש שיאים הקשורים לשנה שבה חל המטר ולשנה שבה חלף השביט סמוך לשמש. כמו כן, יש אזורים מסוימים במסלול החלקיקים שעשירים יותר כתוצאה מפעילות יתר של השביט ששחררה אבק בקצב גדול יותר. בשנים אלה עשוי להיות זינוק במספר המטאורים הנראים במטר, כמו שהיו בשנים 1991 עד 2000 או השינוי המחזורי בקצב של מטר הלאונידים (שמקורם בקבוצת אריה), המקביל למחזור הקפתו של שביט האם סביב השמש, אחת ל-33 שנים.
מקור השם - פרסאידים
כל מטר מטאורים היוצא מנקודה מסוימת בשמים קרוי על שמה של קבוצת הכוכבים שבתחומה מצוי הרדיאנט. המטאורים של חודש אוגוסט קרויים פרסאידים כיוון שנקודת הרדיאנט מצויה בתחומי קבוצת פרסאוס.
כאמור, שיאו של מטר הפרסאידים השנה הוא בין ה-12 באוגוסט ל-13 באוגוסט, אז כדור הארץ מצוי בדיוק במרכז מסלול האבק שמקורו בשביט האב, שביט סוויפט-טאטל. כיוון שבמקרה של הפרסאידים רוחבו של מסלול האבק גדול יחסית, אפשר לראות גם מטאורים השייכים למטר הפרסאידים גם כמה ימים לפני ואחרי השיא.
המטאורים של מטר הפרסאידים הם מהירים, רבים ורובם נשרפים בגובה של כמה עשרות ק"מ מפני הקרקע.
מתי ואיך לצפות במטר?
את המטר רצוי לראות ממקומות חשוכים, הרחק ממקומות יישוב. ממקומות יישוב ייראו מטאורים בודדים בלבד וככל שנרחיק ממקום יישוב סיכויינו לראות מטאורים רבים יותר ילכו ויגדלו באופן דרמטי. כיוון שביום שבו מתרחש השיא הירח זורח לאחר חצות, אורו יפגום בחוויית הצפייה במטר, כיוון שבדרך כלל לאחר חצות זה הזמן הטוב ביותר לצפות במטר. נקודת הרדיאנט זורחת בסביבות שעות הערב ובשעת חצות מצויה גבוה מעל האופק הצפון-מזרחי. אפשר לשכב על הגב ולהביט לכיוון זה אם כי מטאורים עשויים להראות גם בכל כיוון בשמיים.
בשיאו של המטר צפויים כמה עשרות מטאורים בשעה (במקומות רבים נתקלים במושג קז"ש, לפיו הקצב של מטר הפרסאידים הוא למעלה מ-100 מטאורים בשעה בשיא המטר. הקצב של הקז"ש הוא תיאורטי ומנבא מה היה מספר המטאורים בשעה לו נקודת הרדיאנט היתה מצויה בדיוק בזניט בלילה חשוך ובתנאים אופטימליים). כיוון שמטאורים חוצים את פני השמיים במהירות ונצפים על פני שטח רחב, הכלי הטוב ביותר להביט בהם הוא זוג עיניים. משקפת או טלסקופ ממש לא יועילו במקרה זה.
היכן לצפות במטר?
חשוב לזכור: את המטר אפשר לראות מכל מקום, ללא צורך במשקפת או בטלסקופ. אולם, אורות עיר, גם עיר קטנה, יפריעו לראיית המטאורים. ככל שנתרחק ממקום מואר, יגדל משמעותית מספר המטאורים שאנו נראה. גופים שונים מארגננים שתי תצפיות המוניות במטר במקומות חשוכים, הרחק ממקומות יישוב בעיקר באזור מצפה רמון והנגב, בפארק תמנע וכן בשמורת כוכב הירדן בצפון.
המקומות המומלצים לצפייה. גלעד כרמלי באולפן ynet
(צילום: אלי סגל)
חגיגת כוכבי לכת
בערבים אלה, אפשר לראות את כל כוכבי הלכת בשמיים. בשעות הערב המוקדמות קל לזהות את צדק ושבתאי בכיוון דרום. צדק הוא הכוכב הזוהר ביותר בשמים בשעות אלה, ואי אפשר לטעות בו. שבתאי מצוי מעט משמאלו. מבט מבעד למשקפת יראה את ארבע ירחיו הגדולים של צדק וטלסקופ קטן ואיכותי יראה את טבעות שבתאי.
מאוחר יותר, יהיה אפשר לראות מזרחה יותר את מאדים, הבוהק בגונו הכתום אדום ובולט ביחס לכל יתר הכוכבים בשמים, למעט צדק. ממש לפנות בוקר יזרח נוגה, מעל האופק המזרחי, מאפיל באורו על אורם של כל הכוכבים בשמיים. ממערבו של מאדים אפשר יהיה לצפות בכוכב הלכת הרחוק ביותר - נפטון ומזרחה למאדים - באורנוס, אולם יש צורך בטלסקופ ובידיעה של מיקומם המדויק בשמים כדי לאתר אותם. בין צדק לשבתאי משייט לו כוכב הלכת הננסי פלוטו, אבל זה ממש מטרה לטלסקופים גדולים. כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש, כוכב חמה, יקדים אך מעט את זריחת החמה, אולם בשל אורה של השמש יהיה קושי להבחין בכוכב הלכת החמקמק.
תצפית נעימה
מידע נוסף על אירועים אסטרונומיים נוספים הנראים מישראל אפשר למצוא בספר השנה עם כל האירועים האסטרונומיים ספר השנה האסטרונומי לשמי ישראל
