קשה להיות חקלאי בארץ, ובייחוד בערבה התיכונה. כדי לייצר אפיק הכנסה נוסף החליטו חקלאים רבים מהאזור להיכנס לתחום האנרגיה הסולרית, חלקם השקיעו מאות אלפי שקלים, בידיעה שחברת חשמל תרכוש מהם את החשמל שיפיקו אך ברגע האחרון, ללא הודעה מוקדמת, הודיעה החברה שהיא אינה יכולה לחבר אותם לרשת ההולכה.
בעין יהב, בחצבה ובצופר חוברו כ-350 מתקני ייצור באנרגיות מתחדשות בהספק של כ-25 מגה־ואט. חקלאים רבים החלו בתהליך מול חברת חשמל אולם בחברת החשמל (חח"י) הסבירו כי יישובי הערבה מוזנים מקו מתח גבוה היוצא מתחנת המשנה סדום-צפון ואורכו כ-190 ק"מ, קו שהגיע ליכולתו המרבית לקלוט מתקני ייצור.
אם כך, תוהים החקלאים, מדוע בחח"י לא הסבירו להם מראש את המצב והניחו להם להשקיע כל כך הרבה כסף לשווא? הסירוב לחבר את החקלאים לרשת ההולכה מגיע על רקע דו"ח מבקר המדינה ולפיו ישראל אינה עומדת ביעדים להפקת חשמל מאנרגיות מתחדשות.
יריב לוביש (50) מעין יהב, המגדל מלונים, זוקיני, תמרים ופלפל: "השקענו כסף בתכנון וברכישת קרקע להתקנת פאנלים סולריים במבנים החקלאיים, בתכנון והגדלה של חיבור החשמל. עוד לא הקמנו את המבנה והגשנו בקשה לרישיון לייצור חשמל לחח"י. ואז הם גילו שהם לא יכולים לקלוט את כמות החשמל שמייצרים בערבה בגלל רשת ההולכה. הערבה במצב כלכלי רגיש. יש המון יבוא מטורקיה, מעזה ומירדן. השוק מוצף והמחירים נמוכים. ייצור חשמל מאנרגיה סולרית יכול לסייע לחקלאים להמשיך להתקיים. הערבה שטופת שמש והקרקע זמינה".
אדיר גולדשטיין (41) מעין יהב, דור שני לחקלאים, נכנס לתחום ב-2014. "המצב בערבה לא מזהיר. המון משקים נכנסים להפסדים גדולים ומחפשים חלופות שייתנו לנו להתקיים. ברגע שהמדינה החליטה לנצל את השמש לייצור חשמל זה פתח לחקלאים עוד אפיק להשקעה ולהתמודד עם הקשיים". אביו של אדיר, בן 70, הוא חקלאי ותיק וללא פנסיה. "דחפתי את אבא שלי להיכנס לתחום הסולרי כי החקלאות כבר קשה לו. היינו מול חברת חשמל, היינו צריכים לקנות מגרשים ב-240 אלף שקל, לתכנן ועוד. אלה הוצאות של מאות אלפי שקלים. עשינו הכל בתיאום עם חברת חשמל. ועכשיו אין שום דבר שיכול להחזיר לנו את זה. זו עוגמת נפש אדירה. הם ידעו מראש שאי אפשר לחבר אותנו לקו והוליכו אותנו שולל. זו הזיה! זה זלזול באנשים פה".
עו"ד תמר רותם, מלווה יזמים בהקמת פרויקטים סולריים, מתגוררת בעין יהב ובת לחקלאים ותיקים: "הקמת מערכות סולריות על גגות סככות ובתי אריזה היא מקור הכנסה חיוני לאוכלוסייה שמתקשה להתפרנס מחקלאות. תזרים המזומנים העתידי המובטח ממערכת סולרית ומעוגן בחוזה מול חברת חשמל ל-25 שנה מקנה יציבות פיננסית. לפני כחודש קיבל חקלאי מעין יהב סירוב לבקשת כניסה לאסדרה תעריפית של חח"י להקמת מערכת סולרית על גג בית האריזה. כך התבשרנו כי אין מקום יותר ברשת ההולכה, וכל מי שהגיש בקשות כניסה לאסדרה התעריפית ימתין שלוש שנים לשדרוג הרשת. זה מחדל חמור: חח"י לא התריעה לפני סגירת המכסות, ולא נערכה לשדרוג הרשת במועד".
מחברת החשמל נמסר בתגובה: "החברה פועלת בכפוף להחלטות הרגולטוריות של רשות החשמל, כולל מכסת היצרנים הפרטיים. התקיימו ישיבות בין מנהל אגף רשת ירושלים והנגב בחברה לראש המועצה האזורית הערבה התיכונה, ונעשה תיאום ציפיות. שילוב מתקני ייצור משפיע על קיבולת הרשת, וכל בקשה נבחנת בהתאם ליכולת לקלוט את המתקן. אושרו השקעות של כ־4 מיליארד ש' בשנה לפיתוח הרשת, וחברת החשמל פועלת לאפשר עוד ייצור והזרמה מרבית של אנרגיה ירוקה ממתקני ייצור".
עוד נמסר כי "ראוי להדגיש, כי ביישובים עין יהב, חצבה וצופר כבר מחוברים בהצלחה כ-350 מתקני ייצור באנרגיות מתחדשות בהספק של כ25 מגה וואט".
