חוות דעת של פרופ' אירית צרף-נתניהו קובעת שליקנעם עילית אין צורך לגדול ולנגוס בשטחים הפתוחים בעמק השלום, השייכים למועצה האזורית מגידו, אלא ניתן לבנות יחידות דיור נוספות בתוך העיר ולפעול להתחדשות עירונית.
פרופ' צרף-נתניהו, בעלת משרד לאדריכלות ובינוי ערים המתמחה בהתחדשות עירונית וסגנית נשיא המרכז האקדמי ויצו חיפה, אמרה כי "כיום המדיניות הארצית היא לעבות את הערים ולצופף אותן. ברגע שאנחנו רוצים מלאי דיור חדש, אנחנו צריכים לעבוד על מרכזי הערים והשכונות הוותיקות ולא רק לפתח שכונות חדשות". המחשבה מאחורי החידוש העירוני ועיבוי המרקם העירוני הוא גם כלכלי. "מבחינת תשתיות, דירה באזור חדש עולה פי 4 מדירה בתשתית קיימות. זה בריא יותר מכל הבחינות", היא אמרה. חוות הדעת נכתבה בשיתוף האדריכלית טל שדה.
לדברי פרופ' צרף-נתניהו, אדריכלית בעצמה, כאשר פנו אליה אנשי המועצה האזורית מגידו היא ביקשה לבדוק את הנושא. "אמרתי תנו לי שבוע. לא אכתוב את חוות הדעת ואעשה את העבודה אם אני לא באמת מאמינה שאפשר לצופף את העיר מבלי לפגוע בה. אמרתי שלא אעשה זאת בכל מחיר. ובבדיקה ראיתי שזה יטיב איתם מבחינה עירונית".
במועצה האזורית מגידו מתנגדים להרחבת יקנעם עילית, על חשבון השטחים שלה. אלא שמאחורי האינטרסים המוניציפאליים האישיים של מגידו עומדים גם אינטרסים ציבוריים וסביבתיים, שיכולים להיטיב עם כולם. זו הסיבה שבמגידו רצו להראות שאפשר גם אחרת.
בחוות הדעת נבדק האם ניתן לקדם כ-2,500 יחידות דיור בתוך השטח העירוני. "ראינו שכל התוכניות החדשות, שעוד לא מומשו ואושרו, מדברות על צפיפות של 4-6 יחידות לדונם. זו צפיפות מאוד נמוכה ולא רלוונטית למדיניות מנהל התכנון. אנחנו הצענו לצופף את התוכניות שעוד לא אושרו ולהגיע לעד 10 יחידות דיור לדונם", אמר צרף-נתניהו. התוצאה: עוד 1,090 יחידות דיור. "יקנעם עילית היא הרשות היחידה שלא הוציאה תוכנית התחדשות של השכונות הוותיקות", ציינה פרופ' צרף-נתניהו. בנוסף, בתחום התוכנית יש מובלעות ירוקות רבות שאינן ברצף המערכה הירוקה או בעלי ערכים לשימור נופי.
לפי חוות הדעת ניתן לעבות את אותם אזורים וליצור רצף עירוני. פרופ' צרף-נתניהו הצליחה לאתר אזורים רבים לבנייה בתוך שטחי העיר. "אנחנו מציעים לנצל את תוכנית המתאר לעבות את העיר. כך ניתן ליהנות מיתרונות של עיר. יש רחובות, פארקים, יותר מאדם אחד שמסתובב באזור שבו את נמצאת. ניתן לקיים מערכת חיים מגוונת יותר, מאשר עיר מופרדת שאין בין השכונות שבה קשר. זה ההבדל בין עיר שינה לבין כזו שרוצים לבוא אליה כדי לחיות בה. אי אפשר לבנות חדש כל הזמן ולהשאיר את השכונות הישנות עם הבינוי המתפורר, כאשר הלב הוותיק של העיר נזנח".
ראש המועצה האזורית מגידו, איציק חולבסקי, אמר כי "השטחים שמבקש ראש העיר יקנעם עילית בעמק השלום ובמשבצת אליקים-עין העמק אינם נחוצים לעיר כלל ועיקר. העברת שטחים בעמק השלום תפגע קשה מאוד באזור מדהים ביופיו שבו מטיילים מאות אלפי ישראלים כל שנה. העברת שטחים באזור אליקים ועין העמק תהווה פגיעה אנושה בשני יישובים כפריים וחקלאיים עם מסורת. אין שום סיבה שעיר שלא ממצה את פוטנציאל הבנייה בתוכה תמשיך להתפשט על שטחי נוף נדירים ועל שטחי חקלאות חיוניים. נמשיך להגן על שטחי המרחב הביוספרי, על מרחבי הנוף הנהדרים ועל היישובים והקהילות המדהימות".
מעיריית יקנעם עילית נמסר: "נכון להיום מיצתה יקנעם את כל עתודות הקרקע שלה לבנייה, ולעיר אין עוד לאן להתפתח. לשם כך הכין ראש העיר, שחושב לטווח הארוך, תוכנית שתבטיח את עתידה של העיר לשנים 2040-2020. בשל כך הגישו עיריית יקנעם ומשרד השיכון בקשה לותמ"ל לבניית מתחם מגורים בשטח שבין אליקים לעין העמק והבקשה אושרה. דיון נוסף שהיה אמור להתקיים לבקשת שני שרים טרם התקיים בשל רצף מערכות הבחירות והתפרצות הקורונה. לצד זאת הגישה עיריית יקנעם בקשה להרחבת שטח היישוב של העיר לדיון בוועדה הגאוגרפית. קבינט הדיור החליט על מתחם מועדף להרחבה. חשוב לציין שהמועצה האזורית מגידו יושבת על כ-170 אלף דונם אדמות מדינה שניתנו לה למשמורת. בשטח העצום הזה מתגוררים כ- 13-12 אלף תושבים בלבד, בעוד שלפי תוכנית המתאר של יקנעם שטח היישוב הינו כ-8,500 דונם בלבד שעליהם צפויים לגור כ-35 אלף תושבים. מצב זה בלתי נסבל ולא יכול להימשך, וכולם מסכימים, כולל מגידו, שיקנעם כעיר מובילה ומבוקשת צריכה להתרחב. כאן המקום גם לציין עיריית יקנעם לא בונה ולא מתכוונת לבנות בעמק השלום. השטחים לבנייה המדוברים הם לא בעמק השלום והם רחוקים משם, וגם אינם שטחים חקלאיים".
