לא הכול ירוק: בשנה שעברה פלט כל ישראלי כ-8.5 טונות של גזי חממה, ובכך עמדה ואף עברה המדינה את היעד הלאומי לשנת 2025, שעליו התחייבה ישראל במסגרת הסכמי פריז, שנחתמו בסוף 2015. כך עולה מנתונים שמפרסם הבוקר (יום ב') המשרד להגנת הסביבה. עם זאת, מהדו"ח עולה עוד כי ישראל לא עמדה בכל היעדים בתחום של צמצום פליטות גזי חממה ומעבר לאנרגיה ירוקה.
זיהום אוויר ואובך בגוש דן. ארכיון
(צילום: אורן רייס)
המשרד להגנת הסביבה מדווח בדו"ח מעקב שנתי אחר יישום התוכנית והיעדים הלאומיים להפחתת פליטות גזי חממה ומחויבות ישראל לאמנת האקלים על ההישגים ועל הפערים בדרך לעמידה ביעדים הלאומיים להפחתת גזי חממה.
אבל לא בכל היעדים הירוקים הצליחו לעמוד. שיעור יצור החשמל מאנרגיות מתחדשות הגיע ל-6% בלבד בשנת 2020 – נמוך בהרבה בהשוואה ל-10% כפי שקובעת החלטת ממשלה 4450 משנת 2009. השימוש באנרגיות מתחדשות תרם בשנת 2020 לחיסכון בצריכת גז בתחנות כוח בהיקף של כ-0.8 BCM ( מיליארד קוב מעוקב). כמו כן, שיעור ההתייעלות האנרגטית בצריכת החשמל בשנת 2020 נאמד בכ-4% במקום 20%, כפי שקובעת החלטת ממשלה 4095 משנת 2017.
עוד עולה מהדו"ח של המשרד להגנת הסביבה כי הממשלה לא השיגה התקדמות משמעותית בהפחתת הנסועה הפרטית, ועל בסיס התחזיות המעודכנות הממשלה צפויה להגיע להפחתה של 15% בלבד בנסועה הפרטית בשנת 2030, במקום יעד של 20%.
הדו"ח כולל נתונים מפורטים ומלאים לשנת 2019 והערכה לשנת 2020 על בסיס נתוני המאקרו, שהתקבלו עד למועד כתיבת הדו"ח: בשנת 2019 הושגה הפחתת פליטות גזי חממה בהיקף של כ-10 מיליון טונות ממכלול של פעולות אשר יושמו בידי הממשלה. פעולות אלו גם תרמו להפחתת פליטות של מזהמי אוויר מקומיים. כתוצאה מהפחתת הפליטות לאוויר המשק חסך בשנת 2019 כ-3.1 מיליארד שקל.
הצעד בעל התרומה הגדולה ביותר להפחתת פליטות גזי חממה במהלך שנת 2019 (וכך גם עולה מההערכה לשנת 2020) היה העמקת הפחתת השימוש בפחם בתחנות הכוח. יצוין, כי השימוש בפחם צפוי להיפסק לחלוטין עד לשנת 2025 בהתאם לעקרונות המדיניות כפי שנקבעו בהחלטת ממשלה 465 משנת 2020. המשרד להגנת הסביבה מחייב במסגרת היתר הפליטה של תחנת הכוח אורות רבין את הפסקת השימוש בפחם ביחידות 1-4 עד יוני 2022. המשרד גם הודיע כי יפעל להפסקת הפעילות של שאר היחידות הפחמיות במסגרת עדכון היתרי הפליטה במהלך 2023.
הסכמי האקלים הבין-לאומיים מחייבים את ישראל להגיש אסטרטגיה לאומית למעבר לכלכלה דלת פחמן ולקבוע בהתאם יעדים לשנים 2050-2030. המשרד להגנת הסביבה הוביל בשנתיים האחרונות בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה, OECD ומשרדי התחבורה, האנרגיה, הכלכלה ומנהל התכנון תהליך רב-מגזרי לגיבוש אסטרטגיה ויעדים לכלכלה דלת פחמן ומשגשגת. המשרד הגיש למשרדים נוסח הצעת מחליטים בנושא.
השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, אמרה: "הדו"ח שאנו מפרסמים היום מציג לציבור את תוצאות פעולות הממשלה להתמודדות עם משבר האקלים ואת התועלות המשקיות הנובעות מהפחתת פליטות גזי החממה, אשר בשנת 2019 הסתכמו ביותר מ-3 מיליארד שקל. הדו"ח מדגיש את הצורך המיידי באימוץ הצעת החלטת הממשלה אשר גיבשנו במשרד להגנת הסביבה למעבר לכלכלה דלת פחמן, וכן את הצורך לקדם במהירות את חוק האקלים אשר מעגן את היעדים, האסטרטגיה והמנגנונים הנדרשים להתמודדות עם משבר האקלים ולהבטחת היעילות והתחרותיות של הכלכלה שלנו בעולם דל פחמן".
