כלבים משוטטים באזור הדרום
(באדיבות: אגודת צער בעלי חיים בישראל – תל אביב)
בג"ץ דחה את עתירת עמותת "תנו לחיות לחיות" נגד משרד החקלאות בנושא הקצאת תקציב תמיכה לטובת צמצום התרבות כלבים משוטטים מכוח החוק להסדרת הפיקוח על כלבים. זאת, לאחר שלפני כחודשיים בג"ץ הוציא צו זמני האוסר על משרד החקלאות להשתמש בתקציב לצמצום התרבות של כלבים למטרות שהן לא סירוס או עיקור כלבים.
שופטי בג"ץ קיבל את עמדת המדינה לאחר שהשתכנע כי הפעולות שלהן מקצה משרד החקלאות את התקציב נועדו להשגת תכלית החוק. בעתירה נטען כי ניתן לתקצב מכוח החוק רק פעולות המיועדות באופן ישיר לעיקור וסירוס כלבים.
נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, השתכנעה שהפעולות שאותן מתקצב משרד החקלאות למען המטרה של צמצום התרבות כלבים משוטטים הן ראויות ועולות בקנה אחד עם תכלית החוק ולכן, העתירה מתייתרת. לפי משרד החקלאות, הפעילות הנתמכת כוללת עיקור וסירוס כלבים שננטשו ומיועדים לאימוץ, עיקור וסירוס של כלבים בבעלות שלא היו מעוקרים או מסורסים, במטרה לצמצם את ההתרבות שלהם, ובמקביל תמיכה בקיום ימי אימוץ.
עוד ציינה הנשיאה חיות בדיון כי אין מקום להחזרה לשטח של כלבים משוטטים שנאספו, ועוקרו או סורסו, על מנת שיוסיפו לשוטט.
בתגובה להחלטת בג"ץ, בעמותת "תנו לחיות לחיות" ציינו כי ״טענות משרד החקלאות בדיון מגיעות למחוזות האבסורד, ואף גרוע מכך. נציגי המשרד טענו בפני בית המשפט כי עיקור וסירוס מתבצעים לכל כלב משוטט שנלכד, אולם מדובר בשקר מוחלט! הנחיותיו של משרד החקלאות עצמו מורות על עיקור וסירוס בטרם מסירה, ולכן ברור שאין אמת בטענתם שכל הכלבים זוכים לעיקור וסירוס גם אם אינם נמסרים לבית מאמץ כלשהו".
עוד נמסר מטעם העמותה ש"ידוע לנו בוודאות כי במסגרת יישום הנוהל, הרשויות המקומיות אינן מעקרות או מסרסות כל כלב משוטט, אלא רק בטרם מסירה, וגם זאת לא תמיד- כפי שנמסר לנו בהמשך לבקשות חופש המידע שהוגשו לרשויות. צר לנו על שבית המשפט השתכנע מכך והציע לנו לחזור בנו מהעתירה, במקום להורות להקצות את התקציב למטרה לשמה נועד – צמצום התרבות. נמשיך להיאבק למען צמצום התרבותם של הכלבים המשוטטים גם מחוץ לבית המשפט, כיוון שאי אפשר לתת למצג השווא הזה להימשך ולתקציב החשוב הזה להתבזבז על פרויקטים שאין להם קשר למטרתו. במקביל, ועל מנת שלא לאפשר עוד למשרד החקלאות לפעול בניגוד מוחלט לאינטרס של בעלי החיים, אנו ממשיכים להיאבק להקמת רשות לאומית למען בעלי חיים שתטפל בנושא זה ובנושאים רבים וחשובים באופן הראוי".
החלטת בג"ץ מנוגדת גם לעמדת המשרד להגנת הסביבה בנושא. במכתב ששלחה השרה גילה גמליאל לשר החקלאות אלון שוסטר בנוגע לחלוקת התקציב שנועד לצמצום התרבות כלבים משוטטים, נכתב בין השאר כי "מרבית מהדרכים שאותן אתם מציעים לתקצב השנה, כפי שנעשה במשרד החקלאות בשנים 2017 - 2019, ראויות ככל שתהיינה, אינן משרתות באופן ישיר את המטרה שלשמה הוקצה התקציב בסעיף המדובר בחוק. במקום זאת, יש להקצות את כל התקציב באופן ישיר לעיקור וסירוס של כלבים משוטטים".
עם זאת, במשרד החקלאות סבורים כי "בהתאם לספרות המקצועית והדעה הרווחת בקרב מומחים בינלאומיים, רק טיפול מקיף יכול להוות פתרון ארוך טווח לבעיית התרבות הכלבים המשוטטים. הודות לתמיכת משרד החקלאות ננקטות הפעולות הללו כחלק מתוכנית כוללת לצמצום התרבות כלבים משוטטים בישראל כתוכנית כוללת. הנתונים אודותיהן נאספו במהלך השנתיים האחרונות, ומניתוח שנעשה עד כה והתגובות שהתקבלו מהרופאים הווטרינריים ברשויות המקומיות המשתתפות, ניתן לראות כי התמיכות העלו את המוטיבציה שלהם לשפר את ניהול אוכלוסיית הכלבים בשטחם. עוד נמצא כי עלו שיעורי העיקור והסירוס של כלבים בשטח הרשויות הנתמכות, צומצם הצורך בהמתת כלבים בריאים בעקבות חוסר מקום בכלביות העירוניות וכן עלו באופן משמעותי שיעורי האימוץ של כלבים משוטטים שנאספו, עוקרו או סורסו, והוכנו לאימוץ".
תמיר גושן, מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, אמר ש"הבעיה של הכלבים המשוטטים היא של כל מדינת ישראל. יש פה מאזן בין הרווחה והחיים של הכלב, שזה ערך בפני עצמו, לבין הערך של בעלי חיים אחרים ובני אדם לחיות כשהם חופשיים מדאגה לשלומם וביטחונם הישיר. מדובר ראשית בבעיית הכלבת, אך יש גם עוד גורמים שמופצים דרך כלבים משוטטים ויכולים לפגוע בבני האדם, כגון תולעים, חיידקים ונגיפים. אחת השאיפות של העמותות היא לבצע עיקור או סירוס ואז שחרור של הכלבים. הגישה הזאת שוכחת שלכלבים יש גם צרכים משלהם, וברגע שמשחררים אותם, חושפים אותו לבעיות שפוגעות ברווחה שלהם. יותר מכך, אנחנו מסכנים את הסביבה מהפצת מחלות ומתקיפות של הכלבים. למרבה הצער, חלק מהכלבים המשוטטים לא ניתנים ללכידה, לביות ולאימוץ, ואין ברירה אלא להמית אותם".
