שלושה חוקרים ישראלים - פרופ' חנה מרגלית מהאוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ' נטע ארז מאוניברסיטת תל אביב ופרופ' טל פופקו גם הוא מאוניברסיטת תל אביב זכו השבוע בפרסים מטעם המגזין Nature. הפרס היוקרתי (המוענק בכל שנה במדינה אחרת) הוענק השנה בישראל.
פרס לחונכות במדע
פרופ' חנה מרגלית מהמחלקה למיקרוביולוגיה וגנטיקה מולקולרית בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית זכתה בפרס לחונכות במדע לשנת 2020 מטעם המגזין Nature בקטגוריה מפעל חיים, זאת בעקבות הישגיה בתחום ההדרכה המדעית ("Nature Research Awards for Mentoring in Science"). פרופ' מרגלית היא מהחוקרים המובילים בעולם בתחום הביואינפורמטיקה, והיא עוסקת במחקר שמשלב ביואינפורמטיקה, ביולוגיה חישובית וחקר מערכות ביולוגיות. הפרס היוקרתי מוענק השנה בפעם ה-15 ברציפות.
בנימוקי הבחירה בה, נכתב על פרופ' מרגלית כי "לאורך הקריירה שלה, חנה נחשבה לחלוצה בתחום הביואינפורמטיקה במדינת ישראל ומחוצה לה. היצירתיות, האומץ והרעיונות שלה הובילו אותה לפתח כיוונים חדשים במספר תחומים, כולל מחקר על אינטראקציות בין חלבונים, רשתות ביולוגיות מורכבות, small RNA ואחרים. כמנטורית היא הדריכה יותר מ-50 סטודנטים וחוקרים, שרבים ורבות מהם המשיכו למלא תפקידים בכירים באוניברסיטאות מובילות או בתפקידים מרכזיים בתעשייה. הסטודנטים שלה מדברים רבות על יכולתה לעורר השראה, להניע ולעודד לעצמאות".
סטודנטים שלמדו תחתיה ציינו בפני וועדת הפרס כי "פרופ' חנה מרגלית היא המנטורית הכי טובה שפגשתי. האווירה הפתוחה, הידידותית והשיתופית שלה היוו השראה עבורנו בעבודת המעבדה, אפשרה לנו ללמוד אחת מהשנייה, לנהל שיחות פוריות ומלאות תובנה, לעבוד בשיתוף פעולה ולקדם אחד את השני.. כשהתקבלתי למעבדה של חנה למדתי משהו מאוד עמוק ומדהים על אופי ההדרכה שלה - היא חונכת את הסטודנטים שלה על פי אישיותם, לא על פי האישיות שלה". פרופ' מרגלית עצמה אומרת: "אני חושבת שהסוד של חונכות מדעית מוצלחת טמון ביצירת תמהיל נכון בין חופש מחשבתי, סקרנות והנאה לבין שאיפה למצוינות במחקר והקפדה על יושרה מדעית".
אין מדובר בפרס הראשון שבו זוכה פרופ' מרגלית בשנים האחרונות. בשנת 2008 הוענק לה פרס לנדאו על הישגיה בתחום הביולוגיה המערכתית. בשנת 2018 נבחרה פרופ' מרגלית לעמיתת האגודה הבינלאומית לביולוגיה חישובית ISCB על תרומותיה בתחומי הביולוגיה החישובית והביואינפורמטיקה. כמו כן, השנה הוענק לה פרס רוטשילד במדעי החיים.
פרס על מצוינות בהנחיית דור העתיד של המדע
שני מדענים מאוניברסיטת תל אביב - פרופ' נטע ארז, ראשת המחלקה לפתולוגיה בבית הספר לרפואה ע"ש סאקלר ופרופ' טל פופקו, ראש בית הספר למחקר ביו-רפואי ולחקר הסרטן ע"ש שמוניס בפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' ס' וייז – הם הזוכים בפרס 'מנטורינג במדע' לשנת 2020 מטעם קבוצת Nature Science, הבית של כתב העת המוביל Nature.
אוניברסיטת תל אביב גרפה את הכבוד כולו בקטגוריית "אמצע הקריירה". הפרס ניתן למדענים שמצטיינים בהנחיית תלמידי המחקר במעבדותיהם, ובכך תורמים לפיתוח דור העתיד של המדע – בישראל בפרט ובעולם בכלל. שני הזוכים יחלקו ביניהם פרס כספי של $10,00דולר. לדבריהם, הפרס מרגש אותם במיוחד מכיוון שמי שיזמו והגישו את מועמדותם היו המונחים עצמם – הסטודנטים והבוגרים של מעבדותיהם.
פרופ' ארז, שהקימה לפני 10 שנים מעבדה החוקרת גרורות של סרטן השד וסרטן העור מלנומה, והנחתה עד כה 16 דוקטורנטים ו-5 סטודנטים לתואר שני: "עבורי ההנחיה היא ייעוד, חלק מהותי מזהותי כמדענית. כשדוקטורנט חדש מגיע אליי אני אומרת לו: 'אתה מתחיל כתלמיד שלי ואני רוצה שתסיים כעמית שלי.' לכן תפקידי כמנחה הוא לא רק ללוות את המחקר. תפקידי הוא ללמד את תלמידי לחשוב ולחקור כמדענים, ולמצוא את דרכם העצמאית במדע ובחיים בכלל. אני גאה מאוד בהישגיהם: חלק ניכר מבוגרי המעבדה זכו בפרסים ובמענקים. נכון להיום, ארבעה מהסטודנטים סיימו גם את לימודי הרפואה ומתעתדים לשלב רפואה ומחקר, אחת עמיתת מחקר ומנהלת מעבדה באקדמיה, אחת עושה פוסט דוקטורט בארה"ב, וארבעה עובדים כמדענים בתעשיית הביו-טק. בנוסף אני משמשת כמנטורית לשני חוקרים צעירים שהקימו לאחרונה מעבדות משלהם".
פרופ' פופקו, שהקים לפני 17 שנה מעבדה העוסקת באבולוציה מולקולרית ובביואינפורמטיקה, והנחה עד היום 18 דוקטורנטים: "חברי סגל באקדמיה נמדדים על פי מגוון פרמטרים: מענקי מחקר, פרסומים והוראה. מדד נוסף, שלדעתי אינו זוכה לדגש הראוי, הוא הצלחתם של בוגרי המעבדה של חבר הסגל – המדענים הצעירים שהוא חנך, הנחה, ו'גידל'. אני משקיע בתלמידים שלי הרבה מאוד מחשבה ומאמץ, כדי לתמוך, לעודד, לייעץ ולטפח. כל 12 הדוקטורנטים שסיימו את התואר במעבדה שלי המשיכו לפוסט דוקטורט. מתוכם, ארבעה הם היום חברי סגל באקדמיה (כולל שלושה באוניברסיטת תל אביב) - מספר גבוה במיוחד עבור מעבדת מחקר אקדמית. בוגרים אחרים של המעבדה שלי מחזיקים בתפקידים בכירים בתעשיות ההייטק והביו-טק. מבחינתי, סטודנט שעושה חיל עדיף על עוד שלושה מאמרים מדעיים. הייעוד שלי הוא להעמיד דורות של חוקרים בישראל. אני רואה בכך שליחות".
ועדת הפרס, שבה השתתפה בין היתר פרופ' קרן אברהם מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, הודיעה כי בחרה בשני המדענים מכיוון "שהתרשמה מההתלהבות המידבקת של תלמידיהם לשעבר", שהגישו את מועמדותם לפרס. בנוסף שיבחה הוועדה את פרופ' פופקו על גישתו המכילה ועל עידוד איזון בריא בין העבודה לחיים לצד מצוינות מקצועית, ואת פרופ' ארז על פעילותה לקידום נשים במדע ועל יוזמות המביאות את השפעתה כמנטורית למעגלים נרחבים, גם מחוץ למעבדתה.
