במשך כמעט 1,300 שנה אף אחד לא ידע שזה שם. כעת, חוקרים גילו שרבוטים ורישומים שנחרטו ככל הנראה על ידי אישה משכילה מהמעמד הגבוה באנגליה, על דפי עותק לטיני של הספר "מעשי השליחים" - הספר החמישי בספרי הברית החדשה - שהוכן באנגליה בין 700 ל-750 לספירה. בכך, חושפת התגלית החדשה את הסוד שנשמר על מדפי הספרייה הבודליינית העתיקה באוקספורד, מאז המאה ה-8 לספירה.
חוקרים שבחנו כתב יד של הברית החדשה בספריית הבודליאנה - ספריית המחקר המרכזית של אוניברסיטת אוקספורד - גילו שרבוטים מימי הביניים בשולי הספר, וקישרו את הטקסט לאישה בשם אדבורג (Eadburg). בתקופה זו רק הנשים מהאליטה ידעו קרוא וכתוב. טכניקת צילום דיגיטלית חדשנית, שנקראת סטריאו פוטומטרי, סייעה לחוקרים לראות ולפרש טוב יותר את האותיות והשרבוטים שנחרטו בשולי הדפים, שכן הם כמעט בלתי נראים ללא כל אמצעי מתווך, בין היתר בשל העובדה שעומקם הוא 20-15 מיקרון - שווה ערך לפחות מחמישית מרוחב של שערה אנושית. עוד התגלה כי השם הנשי האנגלי אדבורג נרשם 15 פעמים על פני הטקסט הדתי (5 פעמים בשמה המלא ו-10 פעמים בראשי תיבות), כשבחלק מהפעמים סימון של צלב הקדים את האותיות, תוך שימוש בשיטה שהסתירה את הכיתוב מהעין במשך כמעט 1,300 שנים.
התגלית נכללה במחקר שהובל על ידי ג'סיקה הודג'קינסון, דוקטורנטית בבית הספר להיסטוריה באוניברסיטת לסטר. למעשה, הייתה זו הפעם הראשונה שהטכנולוגיה שבה השתמשו החוקרים, המסוגלת לחשוף סימנים כמעט בלתי נראים בתנאי תאורה שונים, משמשת כדי לחשוף סימנים ואותיות על פני כתב יד עתיק. "יש רק מספר מצומצם של כתבי יד מוקדמים מימי הביניים ששרדו מאותה תקופה ומהווים עדות ברורה לכך שאישה הייתה זו שיצרה אותם, החזיקה או השתמשה בהם", אמרה הודג'קינסון, שחשפה את התגלית בזמן שעבדה על התזה שלה על נשים וכתבי יד מימי הביניים המוקדמים.
הספר שבו התגלה הכיתוב הנסתר, כולל טקסט משמעותי ועוצמתי מאוד ומתאר את מעשי השליחים - תלמידיו של ישו - אחרי צליבתו, קימתו לתחייה ועלייתו השמיימה. הספר מתמקד במעשיהם של שניים מהשליחים, כשהחלק הראשון מתמקד בפטרוס והחלק השני מתמקד בפאולוס, שעושים ניסים, מרפאים חולים ומגייסים עוד ועוד אנשים ללכת בדרכו של ישו. "אני חושבת שזו יכולה להיות לפחות חלק מהסיבה שאותה אישה בחרה לכתוב את שמה בתוכו, כדרך להתחבר עם הכתוב באותו ספר", הסבירה הודג'קינסון, אם כי לא ברור מדוע השם נכתב באופן נסתר כל כך, כחריטה על הדפים ולא באמצעות דיו.
"אולי זה היה קשור למשאבים שאליהם הייתה לאותה אישה גישה באותם ימים, או שאולי זה היה קשור לרצון להשאיר סימן שמכניס את שמה אל הספר הזה, תוך יראת כבוד כלפי הטקסט, מה שאומר שאותה אישה, שכתבה את שמה, ניסתה לא לגרוע מהכתוב או להתחרות בדבר אלוהים", אמרה הודג'קינסון, שנעזרה בשירותיו של ג'ון בארט וצוות פרויקט ARCHiOx באוקספורד (Analysing and Recording Cultural Heritage in Oxford), שמהווה שיתוף פעולה בין הספרייה הבודליינית לבין קרן Factum, במטרה לשמר יצירות אמנות ישנות באמצעות טכנולוגיה דיגיטלית, כדי שאלה יסייעו לה בפן הטכנולוגי, בדרך לזיהוי הכיתוב הנסתר.
בנוסף לאותיות שזוהו על דפי כתב היד, אותרו בשוליים התחתונים של כמה דפים מספר איורים משורבטים של מספר דמויות, שאת משמעותן הודג'קינסון מקווה לחשוף באמצעות מחקר המשך, שכן כל שידוע נכון לנקודת זמן זו הוא שאחת מהדמויות מושיטה את זרועותיה לכיוון דמות אחרת שמרימה גם את ידה. הודג'קינסון גם מקווה לחשוף מידע נוסף על אדבורג, אם כי פרטים נוספים שכן ידועים בשלב זה על כתב היד מראים שהספר הופק בקנט, שם אישה בשם אדבורג הייתה נזירה ראשית במנזר נשים שהיה ממוקם בכפר מינסטר במחוז ת'אנט שבקנט, באמצע המאה ה-8.
עם זאת, צוין במחקר, כי ישנן עוד שמונה נשים הנושאות את השם אדבורג, שחיו באנגליה בין המאה ה-7 למאה ה-10, למרות שבהסתמך על סגנון הכתב בטקסט וסימן בדף של העמוד הראשון בכתב היד, נראה כי הוא שייך למנזר הבנדיקטי סנט אוגוסטין בקנטרברי שבקנט. בין אם התעלומות שנותרו פתוחות ייפתרו או לא, עבור הודג'קינסון יש משהו מאוד מעצים ומשמעותי בגילוי השם אדבורג. "אנחנו לא יודעים כל כך הרבה על אדבורג, אבל עכשיו, הודות לטכנולוגיה בה אנו עושים שימוש, זכינו לראות את שמה, כך שאנחנו יודעים שמדובר באישה שחיה בעבר והכיתוב שהתגלה בכתב היד מהווה זכר לקיומה לפני שנים רבות", סיכמה הודג'קינסון.