לוח השנה מראה שאנחנו בחודש נובמבר, אבל מזג האוויר עדיין חם בשעות היום והוא מזכיר למעשה את המצב בחודשי הקיץ. בריאיון לאולפן ynet התייחס פרופ' חיים קותיאל, מומחה אקלים וסביבה מאוניברסיטת חיפה, למצב ואמר: "זה קרה לא רק ב-2021, זה כבר קרה בשנים האחרונות, וזה ילך ויקצין".
30 מעלות בנובמבר: השיא עוד לפנינו?
(צילום: משי בן עמי)
פרט לטמפרטורות המזכירות קיץ, גם לא צפוי גשם בימים הקרובים. פרופ' קותיאל הזכיר את אסון הכרמל: "ב-2010 כשהייתה השריפה הגדולה בכרמל, שאנחנו כולנו זוכרים , לא ירדה טיפת גשם אחת עד תחילת דצמבר. השריפה פרצה ב-2 בדצמבר ודברים כאלו כבר קרו. אנחנו נמצאים תחת השפעה של לחץ ברומטרי גבוה עם רוחות מזרחיות, ואכן יש טמפרטורות גבוהות. זה מה שמאפיין את שינוי האקלים, לא רק העלייה בטמפרטורות, אלא אי הוודאות, אי הוודאות לגבי תופעות, מתי הן קורות? היכן הן קורות? ואנחנו מקבלים כל מיני תופעות שלפני 30, 40 או 50 שנה לא ציפינו לקבל אותן באזורים כאלה, כמו הוריקנים שמגיעים עד למקומות שבהם לא היו או שריפות ברוסיה. לא חשבו על טמפרטורות של 38 מעלות בסיביר, מי חשב על דברים כאלה ?"
על השינוי בטמפרטורות ובגשמים בשנים האחרונות, בשל שינוי האקלים, אמר פרופ' קותיאל: "אני מדבר על כך שאם תקחו ותעשו ממוצע של פרמטרים שונים - טמפרטורות, לחות, גשם לאורך 30, 40 או 50 השנים האחרונות - תראו את סטיות מהממוצע. אם אנחנו נסתכל על השנים האחרונות, אנחנו נראה שיש לנו המון סטיות מהממוצע. אם בעבר הייתה לנו בכל שנה חריגה מעטה מהממוצע, בשנים האחרונות יש לנו חריגות לשני הכיוונים. זאת בעצם אי הוודאות שהזכרתי קודם".
ומה יקרה בעתיד הקרוב? האם גלי חום בסתיו יהפכו לדבר שבשגרה? "אף אחד לא יכול לבוא ולומר שיהיה אירוע קיצוני של 35 מעלות בנובמבר, אבל גם 28 מעלות בינואר זה אירוע בהחלט קיצוני. לגבי שיטפונות בערים, בהחלט ראינו את זה. אנחנו לא צריכים לחכות לעוד 10 ו-20 שנה, אבל שיטפונות בערים נובעים לא רק מעוצמות הגשמים, אלא מן העבודה שאנחנו מצמצמים כל חלקה טובה, שהייתה פעם שטח מחלחל. היום הוא מגרש חנייה או מדרכה או כביש או בניין והגשם לא מחלחל. ראינו את השיטפונות ברעננה, חולון, אשקלון ונהריה,
למים לא היה לאן לחלחל.
פרופ' קותיאל סבור כי למרות צמצום פליטות גזי החממה, כדור הארץ ימשיך להתחמם. "הפליטות יישארו באטמוספרה עוד עשרות שנים, כי אנחנו יודעים שפליטות של גזי חממה יש להן אורך חיים של עשרות שנים. זה לא שעכשיו הפסקת לפלוט ומחר יש לך פחות ולכן אנחנו צריכים להיערך למצב שבו יהיה לנו גלי חום קיצוניים ואפשר להיערך לדבר הזה על ידי דבר מאוד מאוד פשוט - לקחת כל אזור שניתן לטעת בו עצים, בעיקר אני מדבר על שטחים עירוניים. לצערי, היום אנחנו רואים מגמה הפוכה, כורתים עצים כדי לבנות בתים וזה הדבר ההפוך ממה שצריך לעשות. עצים שאנחנו נוטעים בסביבה העירוניות מצד אחד מורידים את הטמפרטורה, חוסכים לנו בשימוש במזגנים, מוסיפים לנו חמצן, פולטים תחמוצת הפחמן וזאת המגמה שצריכה להיות".
