פסגת האקלים של האומות המאוחדות בשארם א-שייח בפתח, ושוב נשמע כמה משבר האקלים הסלים, כמה פליטות גזי החממה גברו וריכוזי הפחמן הדו-חמצני, המתאן והחמצן הדו-חנקי (שלושת גזי החממה האנתרופוגניים המרכזיים) באטמוספירה עולים, ואיך שינויי מזג האוויר יהפכו להיות תכופים יותר וקיצוניים יותר. בין כל אלה יחזרו ויאמרו שחלק מהנזק כבר נעשה, יזהירו מחצייה של נקודות מפנה אקלימיות (CTPs-Climate tipping points) ויסכמו שיש לנו חלון הזדמנויות קצר לפני שנגיע לנקודת האל חזור. אבל רגע לפני שאנחנו מוותרים ומספידים את העולם ואת האנושות, חשוב להבין ולזכור שיש בידנו עדיין למתן, לעצור, לשנות כיוון, או במילים פשוטות שהזמן קצר והמלאכה מרובה.
נקודת מפנה אקלימית
בשנים האחרונה יותר ויותר מדענים מדברים על נקודות מפנה אקלימיות, שחצייתן גורמת לא רק לשינוי משמעותי במצב מערכת האקלים, אלא לשינוי קבוע ובלתי הפיך. כל אחת מנקודות מפנה אלה צפויה להתרחש כאשר עוברים סף טמפרטורה מסוים, והוא שונה בין נקודת לנקודה. כמו כן, בחלק מהמקרים ההשפעה של חצייה של נקודת מפנה אקלימית מסוימת יכולה לתת את אותותיה מאות ואף אלפי שנים אחר כך, בשל תהליכי שרשרת מורכבים ומתמשכים.
מחקר מקיף שפורסם לאחרונה מצא כי כבר עתה אנחנו עומדים על סיפן של 5 מבין 16 נקודות מפנה אקלימיות שנבחנו. הנקודות הן התפוררות יריעות הקרח של מערב אנטארקטיקה ושל גרינלנד, הרס שוניות אלמוגים, הפשרה פתאומית של קפאת-העד וקריסת מערכות הולכת החום בצפון האוקיינוס הצפוני. כאמור, ההשפעות של מעבר של כל נקודת מפנה שכזו יהיו מקומיות, אך גם גלובליות ולטווח הקצר והארוך.
כך, לדוגמה, הפשרת יריעות קרח וקרחונים בשל עליית הטמפרטורה של האטמוספירה תוביל לעלייה של מפלס פני הים ולפגיעה בבתי גידול ובמערכות אקולוגיות ביבשה, אבל גם לשינוי במשטר הרוחות ובזרמים התת ימיים. בנוסף, קריסה של שוניות בשל עליית הטמפרטורה באוקיאנוסים ובימים תגרום לפגיעה משמעותית במגוון הביולוגי הימי, ואיתה לפגיעה באספקת החמצן שמינים ימיים רבים שחיים על שוניות מספקים במהלך תהליך הפוטוסינתזה, אך גם תפגע בהגנה שהשוניות מספקות לחופים בכך שהן ממתנות את עוצמת הגלים.
נקודת האל חזור
חצייה של מספר נקודות מפנה אקלימיות עלולה לגרום לשינוי משמעותי יותר במערכת האקלימית כולה ולהוביל לנקודה שבה היא מזינה את השינויים באופן עצמי ומאיצה בעצמה את שינויי האקלים, כלומר לחצייה של נקודת האל חזור. דוגמה לתהליך שכזה ניתן לראות בשחרור לאטמוספירה של כמויות גדולות של פחמן דו-חמצני ומתאן, שכלואות מתחת לאזורים קפואים לאחר הפשרתם, כשאלו יאיצו את ההתחממות הגלובלית. לצד אלה, פגיעה בשוניות וביערות עד כמו באזור האמזונס גורמת להפחתה משמעותית ביכולת של הטבע לקבע פחמן דו-חמצני מהאטמוספירה בתהליך הפוטוסינתזה, כאשר עליית הטמפרטורה מאיצה את תהליכי הפירוק האנארוביים (ללא חמצן) של חומר אורגאני בביצות ובאזורים לחים ואיתן את פליטות המתאן.
אפקט שרשרת נוסף שישפיע על התחממות האטמוספירה, ההידרוספרה והליתוספרה הוא אפקט האַלְבֶּדוֹ. האלבדו מציין את מידת ההחזרה של קרינה ממשטח בו פגעה, והאלבדו של קרחונים ואזורים מושלגים וקפואים גבוהה מאוד, כאשר הפשרה שלהם תגרום להחזרה נמוכה יותר של הקרינה אל החלל ולספיגה של יותר חום בקרקע, דבר שיגרום לעלייה גבוה יותר בטמפרטורה של היבשה ושל האטמוספרה.
עדי וולפסוןצילום: דודו גרינשפןהאלבדו הולך וקטן גם כאשר אזורים מיוערים נעלמים, ולכן פגיעה ביערות בשל שריפות טבעיות או שריפות מעשה ידי אדם גורמת לשחרור גבוה של פחמן דו-חמצני, אך גם לספיגה של יותר חום בקרקע החשופה. לבסוף, ההתחממות של האוקיאנוסים, והפרש הטמפרטורות בין ההידרוספרה לאטמוספירה יכול להוביל לתופעה שבה האוקיאנוסים ישמשו כמאגרים חמים המשחררים לאט לאט חום לאטמוספירה ומחממים אותה בשל אינרציה תרמית, כלומר בשל היכולת שלהם לאגור את האנרגיה התרמית המתקבלת בצורת חום, לשמר אותה ולשחרר אותה בהדרגה.
חלון הזדמנויות צר
המחקרים השונים מראים שעלייה של מעל ל-1.5 מעלות צלסיוס מעבר לטמפרטורה שלפני העידן התעשייתי, כל שכן של 2 מעלות, תוביל למעבר של כמה נקודות מפנה אקלימיות ויכולה להוביל אותנו לנקודת האל חזור. בכמה שנים מדובר? לפי המחקרים והדו"חות השונים עשור, אולי כמה שנים יותר. לכן עלינו להאיץ עתה את המאמץ לאיפוס הפליטות האנושיות. כי ברגע שנעבור את נקודת העל חזור גם התערבות אנושית, אם על ידי הפחתת הפליטות ואם על ידי שאיבה של חלק מגזי החממה מהאטמוספירה, לא תועיל.
פסגת האקלים בשארם מתקיימת בצל משבר האנרגיה העולמי, כאשר ההבטחות של מנהיגי העולם לקצץ בפליטות פחמן לא מספיקות ולא מתממשות. האם ההמון שיפגין מחוץ לאולמות הנוצצים יצליח להעביר את המסר ולהוביל את השינוי הנדרש? האם אנחנו, כל אחת ואחד מאיתנו, נשכיל לשנות הרגלים? ימים יגידו!
פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספר "צריך לקיים - אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד" (פרדס, 2016).
