רבים מאיתנו שמעו על הפַּנְגוֹלין לראשונה בעת מגפת הקורונה, כשהיונק המשוריין נחשד בטעות בהפצת הנגיף. בדומה לחוסר ההיכרות של הציבור הרחב, גם עולם המחקר לא משופע במחקרים על אודות הפנגולינים, בין השאר בגלל התנהגותם הביישנית ותפוצתם המוגבלת. מחקר רחב יריעה של קבוצת חוקרים בינלאומית, שבמהלכו רוצף הגנום של מספר מיני פנגולינים, שופך אור חדש על בעלי החיים המסקרנים הללו.
מתוך כתבה על פנגולין וקורונה, ששודרה ב-2020
הפנגולינים הם משפחת יונקים בגודל בינוני, שחיים באפריקה ובדרום-מזרח אסיה. רוב גופם מכוסה מעין "שריון" קשקשים, מה שמקנה להם מראה דומה במקצת לאצטרובל. הם שוקלים שלושה עד 33 קילוגרמים, ואורכם נע בין 30 ל-180 סנטימטרים, מרביתם עם זנב.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
כתב הגנה לממתיקים המלאכותיים
מה זה PCR?
היעלמות החיידקים הטובים
כל מיני הפנגולינים נמצאים בסכנת הכחדה, שחומרתה משתנה בין מין אחד למשנהו. פנגולינים ממקור אפריקני מעמידים לרוב צאצא יחיד, ולאלה שמקורם אסייתי עשויים להיות צאצא אחד עד שלושה. לעיתים נופלים הפנגולינים קורבן לסחר בלתי חוקי בחיות בר, והאוכלוסיות שלהם הולכות ומצטמצמות.
הצד האפל של הציד
לא רק לפנגולינים נשקפת סכנה. ציד בעלי חיים למאכל, שנפוץ במיוחד באפריקה, בדרום מזרח אסיה ובאגן ההיקוות של האמזונס בדרום אמריקה, מאיים במידה רבה על המגוון הביולוגי – למעלה מארבע מאות מינים ניצודים ביבשת אסיה בלבד - וגם הוא רק חלק מהבעיה. באפריקה, ציד ספורטיבי וציד שמטרתו שנהב מפילים או קרני קרנפים עדיין פעילים במיוחד. דוגמה בולטת לכך היא סיפורם העצוב של הקרנפים הלבנים הצפוניים האחרונים בעולם, שצפויים להיכחד כליל ללא התערבות אנושית-טכנולוגית. גם בישראל הציד אינו נדיר כלל: הוא פוגע בציפורים, בדורבנים, בצבאים ובחיות בר נוספות.
סחר לא חוקי בחיות בר, לצד ציד מינים בסכנת הכחדה, הם בעיות שהאנושות מנסה לפתור לפני שיהיה מאוחר מדי. בהתכנסויות של הוועידה המרכזית בנושא המגוון הביולוגי (COP 15), שנערכו בסין בשנים 2021 ו-2022, נידונו הצטמצמות המגוון הביולוגי העולמי והצורך הדחוף לעצור או למנוע אותה. המשתתפים ניסו למצוא דרכי פעולה לשימור המגוון הביולוגי העולמי בעתיד, והדגישו את הקשר בין שינויי האקלים לירידה במגוון הביולוגי, ואת הצורך במאמצים גלובליים מתואמים להתמודדות עם שני האתגרים גם יחד.
דגימות מרחבי העולם
הירידה במגוון הביולוגי מסכנת גם את הפנגולינים, אך למרות הפגיעוּת הזאת, הם לא נחקרו במשך שנים רבות. למדענים חָסַר הרבה מידע בסיסי לגבי מגוון המינים, התהליכים האבולוציוניים שעברו עליהם והאוכלוסייה של כל מין ומין. קבוצת חוקרים מכמה וכמה מוסדות מחקר ברחבי העולם, החליטה לשנות את המצב. הם ריצפו את הגֵּנום, כלומר את מכלול החומר התורשתי ב-DNA של מספר מיני פנגולינים, ויצרו את אילנות היוחסין שלהם, כדי ללמוד על מגמות דמוגרפיות, על המגוון הגנטי ועל תגובות ההסתגלות שלהם לשינויים בסביבתם. ניתוח הגנום של כל פרט בנפרד מספק מידע על אותו פרט, ושילוב מידע של מגוון פרטים עשוי להעלות תובנות על האוכלוסייה כולה.
לצורך המחקר נבדקו דגימות מרקמות של שמונה מינים ממשפחת הפנגולינים, שהגיעו לידי החוקרים בשלל דרכים. שני פנגולינים הודיים הוחרמו מסחר בלתי חוקי בסרי לנקה; שני מינים, פנגולין עצים גדול ופנגולין ענק, נמצאו בשוק הבשר של יאוֺנדֶה, בירת קמרון; פרט של פנגולין פיליפיני נדגם באוסף המוזיאוני של שיקגו; דגימת רקמה של פנגולין הכף התקבלה מפרט שהתחשמל בדרום אפריקה; פנגולין מלאי הוחרם מסחר בלתי חוקי בסין; ואילו פרט של פנגולין סיני מגן חיות בטייוואן נדגם בעבר לצורך מחקרים קודמים. המחקר כלל גם מספר פנגולינים, אחד מהם ממחוז סצ'ואן בסין, שהשתתפו במחקרים מוקדמים יותר ורצפי ה-DNA שלהם טרם פורסמו.
מין בשאינו מינו?
אומנם ריצוף גנטי הפך זול יחסית ונפוץ יותר בשנים האחרונות, אך הוא עדיין מצריך משאבים רבים, כלכליים וטכנולוגיים כאחד. לפיכך התמקדו החוקרים ביצירת גנום באיכות גבוהה של אחד המינים, הפנגולין הענק, ונעזרו בו למחקר השוואתי של שאר המינים, שרוצפו באיכות פחות טובה. החוקרים ביצעו סדרת ניתוחים, לרבות בדיקת הסבירות של רבייה בין הפנגולינים והסיכוי להתפצל לכמה מינים לאורך זמן או מסיבות גיאוגרפיות. בתום התהליך, הפנגולין שהוחרם בסצ'ואן זוהה כמין חדש, שונה משאר המינים שהשתתפו במחקר. יתרה מזאת, המידע החדש אישש את ההשערה שלפיה כל מיני הפנגולין המוכרים כיום חולקים אב קדמון משותף. שרטוט אילן היוחסין של הפנגולינים אִפשֵר לענות על שאלות בנושאי גידול האוכלוסייה והמגוון הגנטי לאורך התפתחות המינים.
ממצאי המחקר מצטרפים לתגלית נוספת בנושא פנגולין העצים הקטן: לנקבות המין יש 114 כרומוזומים, ואילו לזכרים 113 בלבד, בעוד שלשאר מיני הפנגולינים יש 36 עד 42 כרומוזומים (ומספר זהה אצל הזכרים ואצל הנקבות). שוני במספר הכרומוזומים יכול לשקף התאמה שונה לסביבת החיים או תפקוד שונה של המין הספציפי הזה. כלומר, סביבת מחיה או אסטרטגיית רבייה שעשויות להיות אידיאליות עבור פנגולין בעל, נאמר, 42 כרומוזומים, לאו דווקא יתאימו לפנגולין בעל 114 כרומוזומים שמתנהג אחרת לגמרי. הבנת השונות בין המינים יכולה לתרום לפיתוח דרכי שימור טובות יותר, מותאמות פרטנית למין שבמרכזן.
מהמעבדה – לשמורות הטבע
שון הייטון (Heighton), ממובילי המחקר, הדגיש את האופי השיתופי של המחקר, שאִפשֵר בחינה מקיפה של התפתחות הפנגולין בכל שמונת המינים שנדגמו. הוא הביע תקווה שבעזרת ממצאי המחקר ותוצריו יתפתח מחקר גנטי נוסף, ויווצרו אמצעי שימור יעילים לשמירה על הפנגולינים עבור הדורות הבאים. הנתונים שנאספו במחקר שימשו לבניית מסד נתונים של גֵּנים חיוניים למעקב אחר סחר בלתי חוקי בפנגולינים, כלי מועיל ביותר עבור רשויות אכיפת החוק ושותפים נוספים במאבק למניעת הסחר בחיות בר.
כדי לקבוע אם מתקיים סחר בלתי חוקי נדרש מעקב מדוקדק אחר המינים המוברחים. זיהוי בעל החיים שלפנינו, או הבחנה בין כמה מינים דומים מאוד זה לזה, תלויים בזיהוי מדויק וספציפי של ה-DNA. לא מספיק לזהות שמדובר בפנגולין, חשוב להבין איזה פנגולין בדיוק ומניין הוא מגיע. מבחינה משפטית, לעיתים העונש שיושת על מפירי החוק תלוי בפגיעוּת של בעל החיים הנסחר ובחומרת סכנת ההכחדה שנשקפת לו. החוקרים זיהו מין חדש מסצ'ואן; אם פנגולין מהמין הזה יוברח, אפשר יהיה לוודא בעזרת פרופיל גנטי שאכן מדובר במין החדש ולא במין אחר, ולהבין כמה נפגעה האוכלוסייה שלו בהשוואה לאחרות.
המחקר טומן בחובו משמעות רחבה יותר מחקר הפנגולינים כשלעצמם, ומציע מסגרת עבודה לשימור בעלי חיים בסכנת הכחדה ולמחקר על אודותיהם. בעזרת טכניקות גנומיות מתקדמות נוכל להתחקות אחר חוטי האריג המורכב של המגוון הביולוגי בעולמנו, ולתכנן התערבויות שימור ממוקדות ומוצלחות יותר.
קסניה ז'ורבל, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
