ועידת האקלים של האו"ם בגלזגו, הנערכת בימים אלה, מתמקדת בניסיון להגיע להסכם להפחתת פליטות של גזי חממה. בעוד שלממשלות ולחברות פרטיות יש תפקיד מרכזי בצמצום הפליטות, גם לנו, האזרחים הקטנים, יש יכולת לעשות שינוי.
לשם כך, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט של אוניברסיטת תל אביב פיתח מחשבון מיוחד, המותאם לישראל. בתוך מענה על כמה שאלות – ניתן לדעת כמה פחמן כל אחד מאיתנו פולט לכדור הארץ. את המחשבון ניתן לפתוח מכל דפדפן אינטרנט בקישור הזה, או לענות עליו בתערוכה על שינוי האקלים, המוצגת בימים אלו במוזיאון.
ג'ודי לקס, האוצרת המדעית של התערוכה, סיפרה ל-ynet על תהליך יצירת המחשבון. "אחד הדברים החשובים מבחינתי היה שהמחשבון יפנה לכולם. שכל אחד יוכל להשתמש במחשבון הזה ויוכל להתחבר אליו. כלומר שגם ילד בכיתה ד' וגם אדם מבוגר. ומשם שאלנו מה הם הדברים המרכזיים שקובעים את פליטות גזי החממה האישיים של כל אחד מאיתנו".
לקס סיפרה כי ישראל נמצאת במקום גבוהה בעולם מבחינת פליטות לנפש. "רמת החיים כאן גבוהה, ואנחנו פולטים יותר מהממוצע. רציתי להראות לכולם איך אורח החיים שלנו מוביל לפליטות האלה. השאלון כולל 12 שאלות, שנכנסות לאופן שבו אנחנו צורכים אנרגיה, מים, מה אנחנו אוכלים, מה אנחנו עושים עם הפסולת שלנו ועוד. ולפי זה אנחנו מחשבים עבור כל אחד. הוא מותאם לאדם שגר בישראל. כלומר, פליטות גזי החממה מחושבות לפי כמה שחברת החשמל מצהירה. של כמה קילו-וואט מתורגם לקילו פחמן", אמרה.
לקריאה נוספת: מה אנחנו יכולים לעשות כדי להיאבק במשבר האקלים?
הבסיס שלקחנו הוא כל מיני מקורות בישראל. מקורות מידע שהם חישובים יחסית פשוטים. אז למשל ממוצע פליטות לצריכת חשמל נלקח ממה שחברת החשמל מפרסמת. וכמה כל אחד מאיתנו פולט מישראל. ליקטנו אותם מכל המקומות האפשריים כדי להגיע למסקנות.
למשל איך אני מגיעה לעבודה או לבית הספר. אז ברור שאם אגיע באופניים או ברגל, הפליטות שלי הן 0. אבל לכל כלי תחבורה אחר יש ממוצע של פליטות עבורו. אז ברגע שנתתי תשובה שאני נוסעת ברכב, ואנחנו יודעים שרכב פולט כמות מסוימת בממוצע. והשאלה הבאה תהיה כמה שעות אנחנו מבלים על הכביש בשבוע. זה יורד באופן אישי לכל אחד.
לדברי האוצרת, בשאלון התייחסות לנושאים שאנשים פחות מחברים אותם לאקלים, כמו השאלה על העדפת מזון. "רוב האנשים לא מחברים בין המזון שהם אוכלים לבין פליטות גזי חממה, וכאן היה לנו חשוב להדגיש שאם אתה אדם שצורך הרבה בשר בקר – אז כן, הפליטות שלך הן משמעותית הרבה יותר גבוהות מאשר אדם שאוכל מזון מן הצומח. זה מחושב לפי מאמרים שהראו כמה פליטות גזי חממה פולט אדם שאוכל תזונה צמחונית יותר או בשרית יותר.
לקס הוסיפה כי "היה לנו חשוב להכניס שם על צריכה. האם אני קונה הרבה מאתרי קניות, או פחות? גם זה משפיע. המוצר שהזמנתי ברשת היה צריך לייצר במפעל מסוים, לארוז אותו ככל הנראה עם הרבה מאוד פלסטיק, היה צריך לשנע אותו, היה צריך להגיע אלי ואפילו עם רכב פרטי אם הזמנתי משלוח עד הבית. כל שרשרת האספקה הזאת יוצרת המון פליטות עוד לפני שבכלל דיברתי על פליטות של ייצור המוצר עצמו.
"דבר נוסף זה סוגיית המים", אמרה. "מה הקשר בין כמה אנחנו חסכוניים במים לבין פליטות גזי חממה? אז גם כאן חשוב להבין שאנחנו כמדינה "כביכול" פתרנו את בעיית המים שלנו, אבל אנחנו מתפילים הרבה מהמים כדי שלא יהיה לנו חסר. והטפלה זה תהליך שצורף המון אנרגיה. התהליך פשוט גורם לאנרגיה ע"י שריפת דלקי מאובנים ועל ידי פליטות של גזי חממה".
"ההערכות הן ש-80% מהפסולת בישראל הולכת להטמנה"
בשאלון יש גם התייחסות לפסולת. "ההערכות הן ש-80% מהפסולת בישראל הולכת להטמנה. כלומר שרק 20% ממוחזרת. וזה מצב בעייתי מאוד. כי פסולת שהולכת להטמנה – מעבר לזה שהיא מזהמת את הקרקע, יכולה לגרום לשחרור מתאן – גז מאוד עוצמתי, גורם לחימום פי 80 יותר מפחמן דו-חמצני. ולכן סוגיית המחזור של מה אנחנו עושים עם הפסולת שלנו נכנסת גם היא למשוואה".
מהי משמעות התוצאה? לדברי לקס, "נגיד שאני מייצרת 7 וחצי טון פחמן בשנה. הדרך הקלה ביותר להבין את המשמעות היא לבחון איך אני מאפסת אותו. דרך אחת היא על ידי עצים, שאנחנו יודעים שהם קולטים בחזרה את הפחמן. בדקנו כמה עץ יכול לקלוט בשנה, ובממוצע עץ יכול לקלוט בערך 22 ק"ג פחמן. כלומר שאם אני לוקחת את ה-7 וחצי טון שאני מייצרת בשנה, אני אחלק את זה ל-22 ק"ג כדי לראות איך אפשר לאפס את זה. ואז המספרים הם דיי מדהימים, כ-340 עצים".
"בדקנו כמה עצים יש בישראל בסך הכל והגענו לכך שלכל אדם בישראל יש כ-20 עצים. אז זה נכון שאני לא צריכה שהעצים 'שלי' יהיו כאן בישראל, אבל זה רק נותן סדר גודל של איזה כמות עצים גדולה כל אחד מאיתנו צריך. וזה קצת ממחיש גם את החשיבות של יערות הגשם, למה חשוב לנו לשמור על היערות".
