צוות של ארכיאולוגים, גיאופיזיקאים, גיאולוגים ופליאונטולוגים המזוהים עם מספר מוסדות באינדונזיה, בהובלתו של הגיאולוג האינדונזי דני הילמן נטווידיאיה, מצא ראיות המראות שגונונג פדאנג (Gunung Padang) היא הפירמידה העתיקה ביותר בעולם, שמהווה עדות יוצאת דופן לכושר ההמצאה האנושי.
גונונג פדאנג נחשב במשך שנים רבות למבנה מגליתי פרהיסטורי - הוא יושב על גבי הר געש כבוי במערב האי ג'אווה שבאינדונזיה, ונחשב בעיני המקומיים לאתר קדוש, שלטענתם שימש כמקום למדיטציה מאז ומעולם ולשם כך הוא משמש גם כיום.
השם גונונג פדאנג פירושו בסונדנזית, שפת המקום, "הר האור" או "הר ההארה". למרות שהוכר כאתר מורשת תרבות מחוזי בשנת 1998 על ידי משרד החינוך והתרבות האינדונזי, הוא זכה לתשומת לב לאומית נרחבת רק בשנת 2011. שנים רבות קיימת מחלוקת בנוגע לאתר זה, שכן היו מי שהציעו שהוא נוצר בעיקר באופן טבעי, בעוד שאחרים טענו שהראיות הצביעו על כך שהאתר כולו או לכל הפחות רובו הינו מעשה ידי אדם.
צוות המחקר, שממצאיו פורסמו בכתב העת Archaeological Prospection, בדק את המבנה במשך כמה שנים. הם חקרו אותו באמצעות מגוון טכניקות, כגון קידוחי ליבה, מכ"מים חודרי קרקע והדמיה תת-קרקעית, תוך שימוש בטכניקות תיארוך פחמן רדיואקטיבי כדי לתארך את שכבות הקרקע.
5 צפייה בגלריה
העבודות והממצאים בגונונג פדאנג
(צילום: Natawidjaja et al., Archaeological Prospection , 2023)
בניתוח הממצאים מצאו מחברי המחקר את מה שהם מתארים כראיות ברורות לכך שהפירמידה המדורגת גונונג פדאנג נוצרה בעיקר בידי בני האדם. כמו כן, נמצאו עדויות המראות שהמבנה נבנה בשלבים, בהפרש של אלפי שנים. החוקרים גילו שהחלקים העתיקים יותר של המבנה נוצרו לפני 25-14 אלף שנים, מה שהופך אותו לפירמידה העתיקה ביותר בעולם כיום וכן לאתר המגליתי הקדום ביותר בעולם.
לשם השוואה, גבקלי טפה (Göbekli Tepe) בדרום-מזרח טורקיה, שנחשב עד כה לאתר הקדום ביותר מסוג זה, שכן הוא מתוארך לכ-11 אלף שנים). ליתר דיוק, החוקרים מצאו עדויות למספר שלבי בנייה, שבסופו של דבר הובילו ליצירת הפירמידה.
5 צפייה בגלריה
צילום אווירי של גונונג פדאנג וכלל השיטות שבהן השתמשו במחקר
(צילום: Archaeological Prospection (2023). DOI: 10.1002/arp.1912)
5 צפייה בגלריה
הדמיית השכבות בגונונג פדאנג
(צילום: Natawidjaja et al., Archaeological Prospection , 2023)
השלב הראשון כלל הנחת אבני לבה בצורות שונות. כמה אלפי שנים מאוחר יותר, בין 7,900 ל-6,100 לפנה"ס, קבוצה אחרת הוסיפה שכבה של לבנים ועמודי סלע. זמן לא ידוע לאחר מכן, קבוצה אחרת הוסיפה שכבת עפר, שכיסתה חלק מהחומרים שהונחו בשלבים הקודמים, כאשר בין 2,000 ל-1,100 לפנה"ס, קבוצה נוספת הוסיפה עוד שכבת אדמה וטרסות אבן, האופייניות למבנה פירמידה מדורגת.
מעבר להבנה כי מדובר ביכולת בנייה יוצאת דופן שאיננה מתיישבת עם יכולותיהן של תרבויות הציידים-לקטים המסורתיות, צוות המחקר האינדונזי מצא גם מספר ראיות המצביעות על כך שייתכן שישנם כמה חללים בתוך המבנה, המצביעים על חדרים נסתרים אפשריים.
החוקרים מתכננים לערוך חפירות וקדיחות במטרה להגיע אליהם, ולאחר מכן לשלשל מצלמה כדי לנסות ולראות מה מסתתר בהם. על כן, נראה כי פירמידת גונונג פדאנג עשויה לטמון בחובה מידע רב ערך, כמו למשל זהותם של האנשים שבנו את הפירמידה והסיבה לבנייתה באופן זה. "מחקר זה מדגים כיצד גישה מקיפה המשלבת שיטות ארכיאולוגיות, גיאולוגיות וגיאופיזיות יכולה לחשוף מבנים עתיקים שחבויים תחת האדמה", סיכמו החוקרים.
