תאמינו או לא, בתי קברות הם לפעמים גם אזור שוקק חיים. בהרי האנדים של אקוודור, מאוכלסים אותם בתי עלמין בקבוצה של נחשים שמתחפרים מתחת לאדמה ושייכים לסוג אטרקטוס (Atractus) שנחשב אנדמי למרכז ודרום אמריקה. הסוג שעליו נמנים הנחשים התת-קרקעיים הללו, הינו העשיר ביותר בעולם (כיום ידוע על כ-150 מינים מסוג זה ברחבי העולם), אך מעטים האנשים שראו אחד מאותם המינים או אפילו שמעו על קיומם. לאחרונה התפרסם מחקר שבישר על גילוי שלושה מיני נחשים חדשים, שלא היו מוכרים קודם לחוקרים.
הדבר נובע בשל הסיבה שהנחשים האלה נשארים חבויים מתחת לפני הקרקע לאורך רוב חייהם, כך שגיחה החוצה היא בגדר אירוע נדיר. בנוסף, רובם חיים ביערות עננים מרוחקים וגם שם חיים מתחת לאדמה או בנקיקים עמוקים. עם זאת, במקרה הספציפי באקוודור, הנחשים המתחפרים החדשים נמצאו חיים בין המתים ותחת שטחי הכנסיות בעיירות הנידחות שלה.
הגילוי של שלושת המינים החדשים התרחש באופן מקרי ובמקומות בלתי צפויים. אחד התגלה מתחת לאדמת בית קברות קטן בעיירה אמאלוזה (Amaluza) שבמחוז אזוואי (Azuay), הסמוכה ליער עננים בדרום-מזרח אקוודור, בעוד שני הנחשים האחרים נמצאו ליד כנסייה ישנה השוכנת בעיירה האקוודורית גואנאזאן (Guanazán) שבמחוז אל אורו (El Oro) ובשטח בית ספר קטן שנמצא בעיירה אל צ'אקו (El Chaco) במחוז נאפו (Napo), גם היא באקוודור.
בראש צוות החוקרים במחקר, אשר פורסם בכתב העת ZooKeys, עמד הביולוג אלחנדרו ארטאגה. הוא סיפר שרובו של בית הגידול המקומי של הנחשים החדשים כבר הושמד. כתוצאה מקו היער הנסוג, נחשי הקרקע מוצאים עצמם תרים אחר מקום מחסה במרחבים המשמשים בני אדם (גם מתים וגם חיים), שם הם מוצאים את מותם בדרך כלל. "כשהגעתי לראשונה לאל צ'אקו בשנת 2013, נהגתי לראות נחשים רבים שמתו על הכבישים, בעוד שאחרים נפגעו ממצ'טות או מאבנים. עכשיו, אחרי שנים של הסברים על חשיבותם של הנחשים, גם הילדים וגם הוריהם, למרות החשש שלהם מנחשים, מעריכים אותם כיום ומגינים עליהם כתוצאה מכך", אמר דייגו פיניאן, מורה בבית הספר שבו נמצא אחד הזוחלים החדשים, ששימר את הנחשים בצנצנות מלאות אלכוהול, אשר שימשו מאוחר יותר את ארטאגה במחקרו.
בנוסף להקניית הידע על חשיבותם של הנחשים, תהליך מתן השמות למינים חשוב ליצירת מודעות לקיומו של בעל חיים חדש ולסכנת ההכחדה שלו. במקרה הספציפי הזה, שניים מהנחשים החדשים נחשבים כמי שעומדים בפני סיכון גבוה להכחדה בעתיד הקרוב. תהליך הגילוי מספק גם הזדמנות להכיר ולכבד את עבודתם של האנשים והמוסדות הנלחמים להגנה על חיות הבר, בין אם באקוודור ובין אם בכל מקום אחר בעולם.
המין הראשון זכה לשם Atractus discovery כאות הוקרה ליוזמת מענקי משלחת הגילוי של מועדון החוקרים - תוכנית המבקשת לטפח הבנה מדעית לשיפור האנושות וכל החיים על פני כדור הארץ ומחוצה לה, תוכנית מענקים אשר תומכת בחוקרים מרחבי העולם שמעוניינים למתן את שינויי האקלים, למנוע הכחדה של מינים ותרבויות ולהבטיח את בריאות כדור הארץ ותושביו.
המין השני שהתגלה, נקרא Atractus zgap כהומאז' לחברה הזואולוגית לשימור מינים ואוכלוסיות (ZGAP) - תוכנית המבקשת לשמר מינים לא ידועים אך בסכנת הכחדה רבה ובתי הגידול הטבעיים שלהם ברחבי העולם, ותומכת בעבודת השטח של חוקרים אשר להוטים לבצע פרויקטים לשימור בארצות מולדתם.
המין השלישי והאחרון נקרא Atractus michaelsabini על שמו של חובב טבע צעיר, מייקל סאבין, נכדו של הנדבן ואיש השימור האמריקני אנדרו "אנדי" סאבין. באמצעות ארגון השימור Re:wild, תמכה משפחת סאבין במחקר שדה של זוחלים מאוימים והגנה על אלפי דונמים של בתי גידול קריטיים ברחבי העולם. "מתן שמות למינים הוא הליבה של הביולוגיה", אמר ד"ר חואן מנואל גואיאסמין, מחבר שותף במחקר ופרופ' באוניברסיטת סן פרנסיסקו דה קיטו שבאקוודור. הוא הסביר כי מחקר איננו שלם באמת אם הוא לא מעניק שמות למינים שהתגלו בו, כאשר רוב המינים שחיים כיום בכדור הארץ לא זכו לשמות ואינם מתוארים מחקרית לדבריו.
"גילוי הנחשים החדשים הללו הוא רק הצעד הראשון לקראת פרויקט שימור גדול בהרבה", אמר ארטאגה. "כעת, הודות לתמיכה מצד החברה הזואולוגית לשימור מינים ואוכלוסיות, כבר התחלנו בתהליך של הקמת שמורת טבע להגנה על נחשי הקרקע. פעולה זו לא הייתה מתאפשרת ללא חשיפת קיומם של הזוחלים הייחודיים הללו, גם אם משמעות הדבר להטריד לרגע את שלוות המתים שנטמנו באדמת בית הקברות, שם חיו הנחשים".