גם אם העולם יצליח איכשהו להגביל את ההתחממות העתידית ליעד הטמפרטורה הבינלאומי המחמיר ביותר (עד 1.5 מעלות יותר מהמצב שלפני המהפכה התעשייתית), נגיע לחמש "נקודות מפנה" מסוכנות בכדור הארץ. כך עולה ממחקר חדש ומדאיג שפורסם ביום חמישי בכתב העת Science.
צוות בינלאומי של מדענים בוחן בשנים האחרונות 16 נקודות מפנה אקלימיות. החוקרים חישבו באיזו טמפרטורה יהפוך המצב לבלתי הפיך. לדברי החוקרים, אף אחת מנקודות המפנה אינה נחשבת סבירה בטמפרטורות הנוכחיות, אם כי כמהמהן אפשריות. אבל אם העולם יתחמם בכמה עשיריות נוספות ונגיע למצב של התחממות של 1.5 מעלות לעומת התקופה הטרום תעשייתית, אנחנו עלולים להגיע לחמש נקודות מפנה מסוכנות.
חמש נקודות המפנה, שאליהן ניתן להגיע כבר עכשיו, הן: התפוררות יריעות הקרח של מערב אנטארקטיקה וגם של גרינלנד, הרס שוניות האלמוגים, הפשרה פתאומית של קפאת-העד וקריסת מערכות הולכת החום בצפון האוקיינוס הצפוני – בים לברדור ואירמינגר הסמוכים לגרינלנד. לפי החוקרים מאז המהפכה התעשייתית התחמם כדור הארץ ב-1.1 מעלות ובמצב הנוכחי אנחנו עלולים להגיע להתחממות של 2.7 מעלות עד סוף המאה. חלק מנקודות המפנה הללו, כמו הפשרת קפאת-העד, מוסיפות ומאיצות את ההתחממות הקיימת על ידי פליטה של פחמן לאטמוספירה.
לדברי החוקרים, לנקודות המפנה יש שתי נקודות זמן - מתי הן מופעלות ומתי הן גורמות לנזק. לדבריהם, במקרים רבים, כמו התמוטטות יריעת הקרח, ייתכן שנגיע למצב זה בקרוב, אך ההשפעות, למרות שהן בלתי נמנעות, עשויות להתרחש בעוד מאות שנים. לעומת זאת, הנזק מאובדן שוניות האלמוגים יתרחש תוך עשור או שניים בלבד מרגע ההגעה לנקודת המפנה.
"אנחנו יכולים לראות כמה אותות אזהרה מוקדמים", אמר מדען האקלים דיוויד ארמסטרונג מקיי, אחד המחברים של המחקר.
"בואו נקווה שאנחנו לא צודקים", אמר טים לנטון, מדען מערכות כדור הארץ באוניברסיטת אקסטר בבריטניה, שהיה אחד ממחברי המחקר. "יש סיכוי ברור שחלק מנקודות המפנה הללו יהיו בלתי נמנעות. ולכן זה באמת חשוב שנחשוב עוד קצת על איך אנחנו הולכים להסתגל לתוצאות". מקיי, גם הוא מדען מערכות כדור הארץ באוניברסיטת אקסטר, הוסיף: "זו בעיה של דור העתיד. כשיריעות הקרח קורסות יש טווח זמן של אלף שנים, אבל זה עדיין מוריש כוכב לכת אחר לגמרי לצאצאינו".
הרעיון של בדיקת נקודות מפנה קיים כבר יותר מעשור, אך המחקר הנוכחי הוא מרחיק לכת ומסתכל על ספי טמפרטורה עבור מתי אותן נקודות עשויות להיות מופעלות ומה ההשפעות שיהיו להן על בני אדם וכדור הארץ. לנטון אמר כי "רמות הסיכון פשוט תמשיך לעלות" עם המשך פליטות גזי החממה.
בזמן שיריעות הקרח יגרמו לעלייה במפלס פני הים ברחבי העולם, עם פוטנציאל לעצב מחדש את קו החוף במשך מאות שנים, יוהאן רוקסטרום - מנהל מכון פוטסדאם לחקר השפעת האקלים בגרמניה - שהשתתף גם הוא במחקר, אמר כי אובדן שוניות האלמוגים הוא הדאגה הגדולה ביותר שלו בשל "ההשפעות המיידיות על בני האדם". מקיי הוסיף כי מאות מיליוני בני אדם, במיוחד תושבי האזור הטרופי העניים יותר, תלויים בדגה הקשורה לשוניות האלמוגים.
וזה עוד לא הכול. עם התחממות נוספות של כמה עשיריות מעלה, נקודות מפנה חדשות הופכות אפשריות יותר ואפילו סבירות. אותן נקודות כוללות האטה של זרימת האוקיינוס הקוטב הצפוני, שיכולה לגרום לשינויי מזג אוויר דרמטיים במיוחד באירופה, אובדן אזורים מסוימים של קרח ים ארקטי, קריסת קרחונים, ופגיעה קשה מאוד ביער הגשם באמזונס.
"האם באמת תיארנו מה קורה כשאתה מתעסק עם המערכות הגלובליות והאקולוגיות שלנו עד כדי כך?", אמרה מדענית סיכוני האקלים קתרין מאך מאוניברסיטת מיאמי, שלא הייתה חלק מהמחקר. היא הוסיפה: "זו סיבה עמוקה לדאגה באקלים משתנה".
מוקדם יותר השנה, קבע דוח של הפאנל הבין-ממשלתי של האו"ם לשינויי אקלים כי הסיכון להגיע לנקודות המפנה המסוכנות הופך גבוה, במצב שהטמפרטורה הממוצעת בכדור הארץ תהיה 2 מעלות יותר מאשר המצב שלפני המהפכה התעשייתית.
"בעוד שה-IPCC גיבש את המחקר בזהירות רבה יותר... כולנו מודעים לכך שהתחממות של 1.5 מעלות לא לוקחת אותנו לחוף מבטחים", אמר הביולוגי הימי הנס-אוטו פורטנר ממכון אלפרד וגנר בגרמניה, שהיה שותף בהכנת דוח ה-IPCC.