קריאת השכמה למקבלי ההחלטות בממשלה: בדירוגים רבים נמצאת ישראל במקום טוב בצמרת, אבל במדד חדש המדרג את איכות שמירת הטבע של כל מדינות העולם, נמצאת ישראל במקום ה-145 - אחרי מצרים וקטאר ומעט לפני איראן.
מדובר במדד, שבנו חוקרים מישראל, הסוקר 180 מדינות ברחבי העולם. המדד, The Nature Conservation Index (NCI), ממקם כל מדינה לפי עד כמה היא מחויבת ושומרת על הטבע שלה. המדד מבוסס על 25 פרמטרים ממאגרי מידע מובילים בעולם, הסוקרים גם את עושר ומגוון המינים, מינים בסיכון ובסכנת הכחדה, המערכות האקולוגיות, וגם את חוקי שמירת הטבע במדינה, האכיפה, מדד הדמוקרטיה והעתיד. הדירוג, המופיע באתר הוא שיתוף פעולה של אתר BioDB ובית הספר לקיימות ושינויי אקלים של אוניברסיטת בן גוריון בנגב.
המדינה המובילה בתחום איכות שמירת הטבע היא לוקסמבורג. אחריה נמצאות אסטוניה, דנמרק, פינלנד, בריטניה, זימבאבווה, אוסטרליה, שווייץ, רומניה וקוסטה ריקה. ישראל, כאמור, מדורגת במקום ה-145, מעט אחרי מאלי, מרוקו, בורונדי והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. מקום אחד אחרי ישראל נמצאת רוסיה ובמקום ה-161 מדורגת איראן.
חמש המדינות האחרונות ברשימה הן הודו, מיקרונזיה, עיראק, טורקיה וקיריבאטי - מדינת איים באוקיינוס השקט.
אז למה ישראל נמצאת במקום נמוך כל כך? "היקף השמירה על בתי הגידול הימיים לא עוזרים לנו. יש לנו רק 3.9% שמורות ימיות מוכרזות", הסביר פרופ' ירון זיו מהמחלקה למדעי החיים וביה"ס לקיימות ושינוי אקלים בבן גוריון. "עשינו ניתוחים של הנתונים בכל העולם. אבל בישראל, לדוגמה, יש בעיה ברציפות השטחים הפתוחים. אנחנו אומנם מתגאים בכך שיש לנו 25% שמורות טבע, אבל השמורות הגדולות נמצאות בדרום, בשטחי אש. בגלל הצפיפות ולחצי הפיתוח אנחנו משלמים את המחיר. אם מסתכלים על מרכז הארץ וצפונה, היכן שרוב האוכלוסיה יושבת - הארץ נכבשה, לטוב ולרע. וזה יכול להיות בטון או שטחים חקלאיים אבל זה המצב".
פרופ' זיו ציין כי המדד יצא לפועל ביוזמתו של אסף לוי, יזם ומשקיע אינטרנט והבעלים של האתר BioDB בנושא הכחדת בעלי חיים. "האהבה הגדולה שלי תמיד הייתה טבע", הסביר לוי. "הייתה לי הזכות לעשות משהו שאני באמת אוהב. במהלך טיול בתאילנד בנסיעה ארוכה שאלתי את עצמי מעניין איפה תאילנד נמצאת מבחינת הדמוקרטיה ושמירת טבע. בדקתי וראיתי שאין שום מדד שמירת טבע. לא הופתעתי. חברתי לפרופ' זיו והצוות שלו והם בנו את מדד שמירת הטבע הראשון".
לוי הוסיף: "הם היו אחראים על הצד המדעי, עם 25 פרמטרים שונים שלוקחים בחשבון את המשאבים שהמדינה מקצה לשמירת טבע וההתנהלות שלה. אנחנו יודעים שיש קורולציה בין מדד הדמוקרטיה לאיכות השמירה על הטבע. המדד בוחן את היעילות של הממשלה, את השחיתות וגם צופה פני עתיד. איך המדינה מתמודדת עם משבר האקלים? ואנחנו במקום מזעזע. אנחנו נמצאים לצד מדינות שאין להם מים זורמים מהברז".
המדד משמש ככלי יעיל לזיהוי פערים בשימור וגם מדגיש סיפורי הצלחה של המדינות השונות, ומציע כלים לשמירה אפקטיבית יותר על הסביבה, וכך מסייע לשמירה על המערכות האקולוגיות לדורות העתיד. הדירוג הנמוך של ישראל צריך להיות קריאת השכמה למקבלי ההחלטות במדינה. זאת על רקע הרצון להעביר את חוק האקלים, שארגוני סביבה ופעילי אקלים טוענים שאינו מספק, והנגיסה המתמדת בשטחים הפתוחים לטובת בינוי.
את המדד פיתחו יחד עם פרופ׳ אורי רול, המחלקה לאקולוגיה מדברית ופרופ׳ שי מאירי מביה״ס לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב.
