התפרצות הר הגעש הונגה-טונגה, שאירעה ב-15 בינואר 2022, שברה לא מעט שיאים. במהלך ההתפרצות היו כמעט 200 אלף הבזקי ברקים בפלומה הוולקנית, שהגיעו לשיא של יותר מ-2,600 הבזקים לדקה. בנוסף לכך הר הגעש התת ימי - הממוקם כ-30 ק"מ דרומית לאי פונואפו המשתייך לטונגה - יצר פלומת אפר, מים וגז געשי בגובה של לפחות 58 ק"מ, כלומר עד לתרמוספרה (השכבה החיצונית הגבוהה ביותר של אטמוספירת כדור הארץ).
תחילת התפרצות הר הגעש
(צילום: רויטרס)
מבחינה היסטורית, התפרצויות געשיות גדולות כמו טמבורה (הר געש השוכן באי האינדונזי סומבאווה) בשנת 1815 ופינטובו בשנת 1991 (הר געש פעיל על האי לוזון שבפיליפינים) הובילו להתקררות משמעותית בכדור הארץ, מכיוון שהחומרים שנפלטו מהם חסמו את אור השמש. יחד עם זאת, ההתפרצות של הונגה-טונגה הציגה תרחיש ייחודי: מכיוון שמדובר בהר געש תת-ימי, הוכנסה כמות חסרת תקדים של אדי מים לסטרטוספרה, מה שהגדיל את תכולת המים הסטרטוספרית בכ-10%.
מכיוון שאדי מים הם גז חממה טבעי רב עוצמה, היו ספקולציות ראשוניות שמדובר בגורם שתרם רבות לגל החום הקיצוני שפקד את העולם בשנים 2023 ו-2024.
אבל במחקר חדש, שפורסם בכתב העת Journal of Geophysical Research: Atmospheres, התגלה כי ההפך הוא הנכון: ההתפרצות העוצמתית בדרום האוקיינוס השקט תרמה למעשה לקירור כדור הארץ, בדומה לאירועים געשיים גדולים אחרים.
4 צפייה בגלריה
התפרצות הר הגעש התת-ימי הונגה-טונגה
(צילום: Tonga Geological Services / ZUMA Press / Zuma / RÉA, Dr. Mark Schoeberl)
המתודולוגיה של מחברי המחקר כללה ניתוח תצפיות לווייני נאס"א ומינהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי (NOAA) של אירוסולים ואדי מים, בין היתר במטרה להעריך את מאזן האנרגיה של מערכת האקלים של כדור הארץ. הניתוח גילה שההתפרצות גרמה ליותר אנרגיה לצאת ממערכת האקלים מאשר להיכנס אליה, ובכך גרמה להשפעת הקירור הקלה.
"המחקר שלנו נוגד את הסברה הרווחת עד כה, לפיה התפרצות הונגה-טונגה גרמה להתעצמות החום הקיצוני של 2023 ו-2024", מסביר ד"ר אנדרו דסלר ממחלקת מדעי האטמוספרה ומהמרכז לחקר האקלים באוניברסיטת טקסס A&M, שנמנה על צוות המחקר. "במקום זאת, נראה כי יש להתמקד בעיקר בפליטת גזי חממה מפעילות אנושית כגורם העיקרי להתחממות, ובתופעת האקלים המתמשכת 'אל ניניו' שתרמה גם היא לשבירת שיאי החום".
למחקר הזה יש השלכות חשובות הן בפן המחקרי והן בהקשר העולמי הרחב יותר, שכן עם ביטול הטענה כי להתפרצות הונגה-טונגה תפקיד מרכזי בקביעת שיאי הטמפרטורה העולמיים שנשברו בזה אחר זה, חיזקו החוקרים את הטענה שפליטת גזי חממה כתוצאה מפעולות הגורם האנושי היא למעשה הגורם העיקרי לשינויי האקלים. התמקדות זו רלוונטית במיוחד, לאור הוויכוח המתמשך והמידע השגוי על הסיבות להתחממות כדור הארץ.
יתרה מכך, המחקר מדגיש את החשיבות של המשך ההשקעה במדידות סטרטוספריות מבוססות לוויינים. "ההבנה המשופרת שלנו לגבי התפרצות הונגה-טונגה היא תולדה של ההשקעה במדידות לווייניות בשכבת הסטרטוספרה על ידי נאס"א ומינהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי בשני העשורים האחרונים", אומר ד"ר מארק שברל מתאגיד המדע והטכנולוגיה בווירג'יניה, שנמנה על מחברי המחקר.
בעוד שממצאי המחקר עונים על מספר שאלות חשובות, ד"ר דסלר מכיר בכך שהמחקר מציג בו זמנית שאלות חדשות, על סוגיות לא פתורות הקשורות להתפרצות הונגה-טונגה, כמו למשל הרמות הנמוכות של גופרית דו-חמצנית שנרשמו במהלך ההתפרצות, וההשפעה המינימלית שהייתה להתפרצות עוצמתית כל כך על החור באוזון אשתקד. מדובר על דילול משמעותי של שכבת האוזון מעל אנטארקטיקה, מה שמאפשר לקרינת UV מזיקה להגיע אל פני כדור הארץ.
בנוסף, פרק הזמן בו אדי מים נמצאים בסטרטוספרה, מעבר למה שנחזה על ידי המודלים השונים, מעיד על כך שיש עדיין הרבה מה ללמוד על תהליכים שמתרחשים בשכבה זו. מחקר זה ומחקרים עתידיים נוספים, מדגישים את הצורך בהבנת ההשלכות האקלימיות של אירועים מסוג זה, כחלק ממאמצי ההתמודדות עם אתגרי שינויי האקלים, שהופכים במרוצת השנים למורכבים יותר ויותר.
