מין לא מוכר של חילזון יבשתי התגלה בחתיכת ענבר בת כ-99 מיליון שנה. קונכיית החילזון כוללת שערות קצרות וזיפיות המסודרות לאורך השוליים שלה. במחקר, שפורסם בכתב העת Cretaceous Research, צוות החוקרים בראשותו של ד"ר ז'אן-מישל ביצ'יין מהמוזיאון לתולדות הטבע והאתנוגרפיה בקולמר שבצרפת, הסיק כי ייתכן שנוכחותן של אותן השערות נתנה לרכיכות הללו יתרון אבולוציוני.
2 צפייה בגלריה
Archaeocyclotus brevivillosus sp. nov שהתגלה בעבר המתוארך לכ-99 מיליון שנים
(צילום: Senckenberg Research Institute and Natural History Museum)
השערות העדינות, באורך של 150 עד 200 מיקרומטר בלבד, התגלו על הקונכייה של המין החדש שהתגלה, וזכה לשם Archaeocyclotus brevivillosus sp. nov. "זהו כבר המין השישי של Cyclophoridae, קבוצה של חלזונות יבשה טרופיים, המתאפיינים בקונכייה שעירה, שנמצאו עד כה, המשובץ בענבר מזוזואיקוני, המתוארך לכ-99 מיליון שנה", הסבירה ד"ר אדריאן יוכום ממכון המחקר סנקנברג והמוזיאון להיסטוריה של הטבע בפרנקפורט וממוזיאון להיסטוריה של הטבע בברן. "אין זה ממצא נדיר שקונכיות של מאובנים וחלזונות יבשה של ימינו מעוטרים ברכסים, שערות, גושים או קפלים. יחד עם זאת, התפתחות 'קישוט' כזה היא עדיין תהליך מורכב שבדרך כלל לא מתרחש ללא מטרה".
החוקרים הסבירו כי השערות על קונכיות החילזון נוצרות על ידי שכבת הקונכייה החלבונית העליונה (periostrakum), שנועדה להגן עליה מפני התמוססות. למעשה, קונכיות שעירות מוכרות מכמה משפחות של חלזונות יבשה, כולל חלזונות חורש או חלזונות ממשפחת Polygyridae, מה שמצביע על כך שהשעירות הופיעה במספר מקרים במהלך האבולוציה של חלזונות היבשה, אפילו בקבוצות ומינים שלאו דווקא היו קשורים אלה לאלה. "המין החדש, Archaeocyclotus brevivillosus, מקורו במכרה ענבר קרטיקוני בעמק הוקאונג (Hukawng) במיאנמר (בורמה), שם נאסף לפני 2017. אורכו של החילזון המאובן 26.5 מ"מ, רוחבו 21 מ"מ וגובהו 9 מ"מ, כשהשוליים החיצוניים של הקונכייה מרופדים בשערות קצרות הכרוכות סביב פתחה. שמו נגזר מהמילים הלטיניות brevis (קצר או קטן) ו-villōsus (שעיר או מדובלל)", הסבירה ד"ר יוכום.
2 צפייה בגלריה
אורכו של החילזון המאובן 26.5 מ"מ, רוחבו 21 מ"מ וגובהו 9 מ"מ
(צילום: Senckenberg Research Institute and Natural History Museum)
שמונה מינים ממשפחת ה-Cyclophoridae נמצאו במכרה הענבר שבמיאנמר, כששישה מהם היו בעלי קונכיות זיפיות ושעירות. החוקרים מאמינים שזה לא מקרי, זאת מכיוון שהשעירות הזו נתנה לחלזונות הללו יתרון אבולוציוני. "לדוגמה, השערות יכולות לשפר את יכולתם של החלזונות הללו להיצמד טוב יותר לגבעולים או עלים של צמחים - דבר שכבר נצפה בחלזונות של ימינו. ייתכן שהשערות מילאו גם תפקיד בוויסות התרמי של החלזונות, על ידי כך שטיפות מים זעירות נצמדו לקונכייה ובכך קיררו את החלק הפנימי ולמעשה שימשו כ'מזגן'. לחלופין, ייתכן שאותן שערות הגנו על קונכיית החילזון מפני נזקים שהיו עלולים להיגרם מהאדמה החומצית והעלים של קרקעית היער הטרופי הקדום. הזיפים המזעריים יכלו גם לשמש כאמצעי הסוואה או לשם הגנה על החילזון מפני התקפה ישירה של ציפורים או טורפים יבשתיים אחרים. לבסוף, אין לשלול את האפשרות שהשערות סיפקו יתרון הברירה הזוויגית - עקרון הקובע כי הפרטים המותאמים באופן הטוב ביותר למציאת בני זוג לרבייה יגדילו את הייצוג הגנטי היחסי שלהם בדורות הבאים, בכך שישיגו הצלחה גדולה יותר ברבייה", סיכמה ד"ר יוכום את היתרונות האפשריים של השערות על קונכיית החלזונות.
