מרחבים ירוקים עירוניים, כמו פארקים וגני בשכונות מגורים, חיוניים לקידום רווחה נפשית ופיזית של תושבי הערים. אך במה בדיוק נתקלים הילדים שלנו בזמן הטיול בפארק העירוני? במחקר חדש ובין-לאומי נלקחו ונבדקו דגימות קרקע מפארקים עירוניים ברחבי העולם וממדינות שונות. התוצאה: ישראל חולקת את אותן הבקטריות, הפטריות והחיידקים בקרקע עם אוסטרליה והסנטרל פארק בניו יורק.
המחקר המקיף נערך בשיתוף פעולה גלובלי, ותיאר את המגוון הביולוגי החבוי בקרקעות מפארקים עירוניים וגנים ברחבי 56 ערים ברחבי העולם וכלל פארקים בערים גדולות בעולם, שבהן מתגוררים מיליוני בני אדם ועד ערים קטנות עם כ-50 אלף תושבים. החוקרים, מכמה עשרות מוסדות אקדמיים ברחבי העולם, אספו דגימות קרקע מ-112 מערכות אקולוגיות וב-17 מדינות.
הדגימות בכל מדינה הושוו לדגימות קרקע שנלקחו מאזורים טבעיים, מחוץ לאזורים העירוניים וחשפו עושר של חיידקים, חלקם אינם מוכרים למדע, חלקם עמידים לאנטיביוטיקה וחלקם פטריות וחיידקים שמקורם בהפרשות. לחלק מהמיקרואורגניזמים האלה יש יכולות לפרק את האנטיביוטיקה המוכרות לנו, מה שאומר שהם עלולים להיות חיידקים אלימים עבור בני אדם.
בישראל נאספו על ידי ד"ר אלי צעדי, חוקר מרכז מחקר גילת במכון וולקני, דגימות קרקע מגן הפעמון בירושלים, מגן הפעמון בבאר שבע וכן מהפארק באופקים. במקביל, נאספו גם דגימות מאזורים טבעיים הסמוכים לאותן ערים והם הושוו עם אלה של הפארקים העירוניים. המחקר הוכיח שמרחבים ירוקים עירוניים תומכים בשיעור גבוה יותר בפתוגני צמחים פטרייתיים, וישנה דומיננטיות נמוכה יותר של חיידקים סימביוטיים בהשוואה למערכות אקולוגיות טבעיות. אדמות בפארקים עירוניים מאופיינות בשיעור גדול יותר של גנים במיקרואורגניזמים הקשורים לעמידות לסוגי אנטיביוטיקה, של כאלה הנחשבים בחלקם גם פתוגניים לבני האדם, כאלה התורמים לפליטת גזי חממה ואף לעמידות בפני שינויים סביבתיים.
"העבודה שלנו סוללת את הדרך להבנה גלובלית בכל הנוגע לאזורים ירוקים אורבניים, שהינם חלק אינטגרלי לניהול מערכת אקולוגית בריאה, החיונית גם לרווחתם של בני האדם", אמר ד"ר צעדי.
המחקר פורסם בכתב העת Science Advance, והובל על ידי ד"ר מנואל דלגדו-בקריזו מהמעבדה למגוון ביולוגי ותפקוד מערכת אקולוגית באוניברסיטת פבלו דה אולבייד בסביליה, ספרד. "בדרך כלל אנחנו מכירים את מיני הצמחים והציפורים השוכנים במרחבי הירק העירוניים שלנו", הוסיף ד"ר צעדי, חוקר שטחים פתוחים ואקולוג של הקרקע. "אך פחות ידוע על המגוון הביולוגי המצוי מתחת לרגלינו. למרות שאלה מהווים את החלק הגדול ביותר של המגוון הביולוגי בפארקים ובגנים שלנו".
לדברי החוקרים, המחקר החדש מתאר לראשונה את המגוון הביולוגי של הקרקע במרחבי הירק העירוניים בערים. הקהילה האקולוגית של מיקרואורגניזמים (המיקרוביום), כוללים ברובם מיני חיידקים, אך גם נגיפים, טפילים, פטריות ועוד. מיקרואורגניזמים אלה נמצאים בקשר ישיר איתנו בזמן שאנחנו מבלים בחוץ, מטיילים או עוסקים בספורט בפארקים שלנו. המיקרואורגניזמים ממלאים תפקיד חשוב בקידום מערכת החיסון שלנו והפחתת אלרגיות. אך המציאות היא שעד כה הידע שלנו בנושא היה מועט מאוד.
אז מה המשמעויות של המחקר? 99% מהחיידקים שנמצאים בקרקע אינם מוכרים לנו. הרצף הגנטי שלהם אינו ידוע, אך אנחנו יכולים לומר לאיזו משפחות הם שייכים. חלקם של החיידקים שנבדקו מחזיקים בגנים העמידים לאנטיביוטיקה ועלולים להשפיע על בריאותם של אנשים, שכן בבדיקות נמצא שהם מסוגלים להיות עמידים לסוגי אנטיביוטיקות שונות. "אני לא ממליץ להכניס לפה את האדמה בפארקים. עדיף לשים מחצלת כשיושבים ישירות על האדמה", אומר ד"ר צעדי. "אבל חשוב שילדים, לדוגמה, ימשיכו לשחק בחוץ וייחשפו למיקרואורגניזמים כדי לפתח את מערכת החיסון. לגבי האחידות שמצאנו ברחבי העולם, המיקרואורגניזמים עוברים כנראה ממקום למקום. חלקם ייתכן מופצים על ידי בני אדם העוברים ממדינה אחת לאחרת".
