בצפון-מערב סיביר נרשם הקיץ החם ביותר ב-7,000 השנים האחרונות. אם במשך כמה אלפי שנים הטמפרטורה צנחה באזור, הרי שמאז המאה ה-19 חל שינוי במצב, עם עלייה מהירה בטמפרטורה, שהגיעה לערכה הגבוה ביותר בעשורים האחרונים.
הודות למשלחות מחקר שטח מרובות, שיצאו במהלך 40 השנים האחרונות, במטרה לאסוף עצים תת-מאובנים, דנדרכרונולוגים מהמכון לאקולוגיה של צמחים ובעלי חיים של השלוחה של האקדמיה הרוסית למדעים באורל שברוסיה, ומהאוניברסיטה הפדרלית של אורל, הצליחו בסופו של דבר ליצור כרונולוגיה ייחודית וארוכה באמצעות טבעות גזעי עצים מאזור חצי האי ימאל (Yamal), המאפשרת לעקוב אחר תנודות בטמפרטורת חודשי הקיץ במהלך 7,638 השנים האחרונות.
עם תמיכה מעמיתים מיחידת המחקר האקלימי באוניברסיטת מזרח אנגליה, מהמכון הפדרלי השוויצרי לחקר יערות, שלג ונופים, ומאוניברסיטת ז'נבה, הם הצליחו לבצע ניתוח מעמיק כדי לשחזר ולאפיין את הטמפרטורות על פני כל התקופה רבת השנים, שנה אחר שנה. "עקב שינויים במסלול כדור הארץ היינו מצפים לירידה מתמשכת, איטית והדרגתית של אנרגיית השמש בחודשי הקיץ ושל הטמפרטורה בקווי הרוחב התת-קוטביים של חצי הכדור הצפוני במהלך 9,000-8,000 השנים האחרונות.
זיהום אוויר כבד משריפות הענק בסיביר בקיץ שעבר
(צילום: רויטרס)
עם זאת, על פי התיעוד שמבוסס על טבעות גזעי העצים הגדלים בימאל, מגמת ההתקררות הזו נקטעה באמצע המאה ה-19, כאשר הטמפרטורה החלה לעלות במהירות רבה והגיעה לערכים הגבוהים ביותר בעשורים האחרונים", אמר החוקר ראשיט הנטמירוב, מהמעבדה לדנדרוכרונולוגיה של השלוחה של האקדמיה הרוסית למדעים באורל.
ללא תלות בפרק הזמן המחושב שבו נקטעה ההתקררות, הרי שהתקופה האחרונה הייתה החמה ביותר. לא רק שהטמפרטורה הגיעה לרמות חמות חסרות תקדים, אלא שגם קצב עליית הטמפרטורה לא היה מהיר כמו זה של אמצע המאה ה-19 ואילך. "חריגותה של ההתחממות המודרנית מאוששת בנתוני התצפיות, לפיהן המאה הקודמת התאפיינה בהיעדר מוחלט של קיצוניות קרה לעומת התרחשותן של 27 שנים חמות קיצוניות, 19 מהן התרחשו ב-40 השנים האחרונות", הסביר הנטמירוב, שכמו עמיתיו למחקר, שפורסם בכתב העת Nature Communications, סבור שהפעילות האנושית לא רק משפיעה על שינויי האקלים, אלא הפכה להיות הקובעת העיקרית להתרחשותם, לפחות עבור צפון-מערב סיביר.
כעת, מתכוונים החוקרים להמשיך בעבודתם בשחזור האקלים על בסיס טבעות העצים, כאשר ישנה אפשרות ריאלית להרחיב את טווח הזמן שאליו מתכוונים החוקרים לחזור, בעוד 2,000 שנים. "בזכות שיתוף הפעולה הבינלאומי ניתן יהיה להשתמש גם בפרמטרים אחרים של טבעות עצים כדי לדייק עוד יותר את שחזורי האקלים. עם עמיתי המחקר משוויץ, אנו עובדים על ניתוח המבנים התאיים של טבעות העצים, ויחד עם המכון לגיאולוגיה וגיאופיזיקה של האקדמיה הסינית למדעים, בכוונתנו לבצע שחזור אקלימי המבוסס על ניתוח איזוטופ חמצן-18 בטבעות העצים השנתיות", הוסיף הנטמירוב.
סטפן שיאטוב, חלוץ הדנדרוכרונולוגיה (תיארוך באמצעות טבעות עצים) ברוסיה, היה הראשון שזיהה את ערכם של העצים העתיקים שנמצאו בחצי האי ימאל. יחד עם עמיתיו מהמכון לאקולוגיה של צמחים ובעלי חיים של השלוחה של האקדמיה הרוסית למדעים באורל, הוא התחיל, לפני 40 שנים, עם איסוף הנתונים על בסיס העצים התת-מאובנים.
מאז ועד היום, יצאו לחצי האי ימאל יותר מ-24 משלחות, שאספו יותר מ-5,000 דגימות. כמו כן, תוארכו כ-2,000 דגימות של תת-מאובנים של עצי אורנית ואשוחית, בשיטה שלפיה ניתן היה לקבוע בדיוק מוחלט את שנת היווצרותה של כל טבעת מאותו גזע עץ, במהלך 8,800 השנים האחרונות, שהיא נכון לרגע זה, הכרונולוגיה הארוכה ביותר של טבעות העצים באזורי הקוטב.
טבעות עצים הן אחד מהארכיונים הטבעיים הטובים ביותר של תנאי הגידול בעבר (לרבות אומדן של טמפרטורת האוויר). עצים הגדלים באזורים תת-קוטביים ובגובה גיאוגרפי רב, הם בדרך כלל הרגישים ביותר לשינויי טמפרטורה. שרידים של עצים כאלה, שצמחו לפני אלפי שנים, כמו אלה שבחצי האי ימאל, מספקים את הגישה להבנת העבר, שהוא הבסיס הטוב ביותר להערכת העתיד.
