במאות השנים האחרונות נמצא כדור הארץ בתהליך עיור (אורבניזציה): כל שנה גדל מספר בני האדם הגרים בערים, שמכסות עוד ועוד משטח כוכב הלכת. כבר ב-2007 התגוררה יותר ממחצית האוכלוסייה במרכזים עירוניים, ומאז האחוז רק עולה. איך מתמודדות עם כך החיות?
רבים מהמינים אינם מסוגלים להסתגל למצב החדש, והרס היערות, הערבות או המדבריות ששימשו להם כבית דוחפים אותם לעבר הכחדה. אבל יש גם חיות שלמדו לנצל את התנאים העירוניים, על חסרונותיהם ויתרונותיהם. מזבובים ועכבישים ועד לחולדות, שועלים ותנים, לא מעט מינים בנו להם בית חדש בעיר או בשוליה. מחקרים מהשנים האחרונות הראו שלא מעט מהם עברו שינויים בעקבות זאת – מעשים שכבר לא מתלהבים מאורות חשמליים, ועד לשועלים שמראים סימנים של ביות.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדע:
מגפת הקורונה: עדכונים אחרונים
מה גורם לתופעת הקורונה המתמשכת?
ניסוי הכוס המכושפת – כוס באלכסון
במחקר חדש בחנו חוקרים יותר ממאה מינים של יונקים, ומצאו את אותו שינוי שוב ושוב: אלו שחיו באזורים עירוניים היו גדולים יותר מקרוביהם שחיו בשטחים טבעיים או כפריים. העיור, כך נראה, גורם ליונקים לגדול.
קר וגדול, חם וקטן
הגודל של החיות מושפע מגורמים שונים בסביבתן, כמו זמינות מזון, נוכחות טורפים, וגם טמפרטורה. בתוך כל קבוצה של בעלי חיים, מינים נוטים להיות גדולים יותר באזורים קרים יותר, סמוך לקטבים, וקטנים יותר באזור קו המשווה. למשל, הפינגווינים הגדולים ביותר הם הפינגווינים הקיסריים (Aptenodytes forsteri), שחיים באנטארקטיקה ומגיעים לגובה של מטר – כפול מגובהם של פינגוויני גלפגוס (Spheniscus mendiculus), אחד המינים הקטנים ביותר, שחיים באזור טרופי. הנטייה הזו נקראת כלל ברגמן (Bergmann's rule), על שם החוקר הגרמני קרל ברגמן, שניסח אותו במאה ה-19. בהתאם לכלל הזה, מחקרים הראו שעליית הטמפרטורות במקומות רבים על פני כדור הארץ גורמת להקטנה של גודל הגוף במינים שונים. למשל, ציפורים באזור האמזונס קטנו בקרוב לעשרה אחוזים בארבעים השנים האחרונות.
ערים לרוב חמות יותר מהאזורים שסביבן – בניינים וכבישים פולטים חום לסביבה יותר מצמחים, וכך נוצרים "איי חום" בסביבת מרכזים עירוניים. לכן שיערו החוקרים שחיות עירוניות יהיו קטנות יותר, בממוצע, מאלו שחיות הרחק מהעיר. מחקרים קודמים אף הראו שבמינים מסוימים הדבר נכון – עכבישים, למשל, אכן קטנים יותר בערים.
במחקר החדש התמקדו החוקרים ביונקים החיים בצפון אמריקה, ולשם כך אספו נתונים על אזורי מחיה וגודל גוף של יותר מ-140 אלף פרטים, ששייכים ליותר ממאה מינים שונים ונאספו במשך שמונים השנים האחרונות, ברשימות של אוספי מוזיאונים ומחקרי שטח. מה שמצאו הפתיע אותם: היונקים שחיו בעיר נטו להיות דווקא גדולים יותר, בדיוק הפוך מהמצופה לפי כלל ברגמן. הם לא רק שקלו יותר, אלא גם היה ארוכים יותר, מאף ועד זנב, מקרוביהם בטבע.
"זה ממש לא היה מה שציפינו למצוא", אמר רוברט גורלניק (Guralnick), החוקר הבכיר החתום על המאמר. "אבל עיור הוא תופעה חדשה שיוצרת הפרעה בשטחים הטבעיים, והיא לא הייתה קיימת לפני אלפי שנים. חשוב להכיר בכך שיש לה השפעה משמעותית".
יותר מזון, פחות טורפים
מה יש בערים שמגדיל את החיות? הגורם העיקרי הוא כנראה זמינות מזון: יונקים רבים ניזונים מאשפה שמשליכים בני האדם, והיא משמשת כמקור מזון קבוע ועשיר. הערים גם מציעות מגוון של מקומות מסתור, ולרוב יש בהן פחות טורפים. לכל אלו יכולה להיות השפעה על הגודל של החיות.
כדי לעזור לחיות לשרוד ולשגשג בעולם החדש שיצרנו, אנחנו צריכים לדעת יותר על הצורה בה הן מסתגלות ומתאימות את עצמן אליו, ואלינו. החוקרים קוראים למדענים נוספים להצטרף אליהם בבחינת ההשפעה שיש לערים, ולפעולות אחרות של בני האדם, על האבולוציה של חיות שונות.
"כשאנחנו חושבים על מה הולך לקרות עם גודל הגוף של יונקים במהלך מאה השנים הקרובות, הרבה אנשים מסתכלים על זה מהזווית של התחממות גלובלית, שגורמת לחיות לקטון", אמר גורלניק. "אבל מה אם זה לא הגורם המשפיע ביותר? מה אם העיור יוביל ליונקים שמנים יותר?"
ד"ר יונת אשחר, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
