בלשנים שיחזרו את שפת פרוטו-הודו-אירופית, השפה האם המשותפת לרוב השפות המדוברות כיום באירופה ובדרום אסיה. נכון למאה ה-21, מספר דוברי השפות שהתפתחו מהשפה הפרוטו-הודו-אירופית מוערך בכ-3.5 מיליארד בני אדם. החוקרים מעריכים כי בני אדם דיברו בשפה בערך משנת 4,500 לפנה"ס עד 2,500 לפנה"ס.
4 צפייה בגלריה
פרסית עתיקה, שהייתה אחת השפות שהשפיעה על שפתם של הטוכארים
(צילום: CC0 via Wikimedia Commons)
פרוטו-הודו-אירופית היא השפה האם של כל השפות ההודו-אירופיות, שכוללות שפות הודו-אריות (סנסקריט עתיקה, הינדוסטנית, פונג'אבי ובנגלית), שפות איראניות (פרסית, כורדית ופשטו), יוונית (לרבות יוונית עתיקה), שפות איטליות (לטינית עתיקה, צרפתית, ספרדית, איטלקית ורומנית), שפות גרמאניות (אנגלית, גרמנית ושבדית), שפות סלאביות (רוסית, פולנית וסרבו-קרואטית), שפות בלטיות (ליטאית ולטבית), ארמנית ואלבנית.
האנשים שדברו פרוטו-הודו-אירופית כנראה חיו באזור שהוא כיום מזרח אוקראינה, אך כאשר קבוצות נפרדו במשך מאות שנים כדי לנדוד על פני היבשת, כלל שפות הבת השתרעו מאירלנד ועד האוקיינוס ההודי. הדפוס כלל חריג בולט, כאשר ענף שנכחד ממשפחת השפות ההודו-אירופיות עשה את דרכו מאירופה למרחק של יותר מ-4,000 ק"מ מזרחה והגיע לאגן טארים - אגן ניקוז יבשתי גדול, הנמצא בשטחו של המחוז האויגורי האוטונומי שינג'יאנג שבצפון-מערב סין.
כחלק מפרויקט מחקר במימון האיחוד האירופי למדו החוקרים כיצד ומתי האנשים האלה, הידועים בשם טוכארים, ביצעו את האודיסיאה (כינוי למסעות ולנדודים ארוכים, מלאים קשיים ואירועים יוצאי דופן ומסוכנים). "זה נותן לנו תובנה מרתקת לגבי המרחק שאותם אנשים היגרו, לרבות הסיכונים והקשיים שהם היו מוכנים לחשוף את עצמם אליהם", אמר פרופ' מיקאל פיירו מהמרכז לבלשנות באוניברסיטת ליידן בהולנד, שמרכז את הפרויקט האירופי, שנקרא TheTocharianTrek, אשר צפוי להסתיים בדצמבר 2023 לאחר כמעט שש שנים של מחקר.
המחקר עוזר לקבוע היכן נמצאו הטוכארים מאז 3,500 לפנה"ס, אז עזבו את בית אבותיהם. בכך, הפרויקט ממפה את נתיב ההגירה ממולדת השפה הפרוטו-הודו-אירופית עד לסין. במהלך המסע, הביאו הטוכארים את הניב שלהם של פרוטו-הודו-אירופית במגע עם אנשים שדברו שפות שונות. הדבר השפיע ושינה את הדרך שבה דיברו הטוכארים עד שלבסוף התפתחו השפות המתועדות שלהם. עדויות ארכיאולוגיות וגנטיות מצביעות על כך שהטוכארים עברו לראשונה לדרום סיביר.
פרופ' פיירו ועמיתיו ביקשו לספק הערכה לשונית למסלול זה, כשעבודתם חשפה שכמה מהמאפיינים המוזרים ביותר של השפה משתלבים היטב עם הלשונות המדוברות בדרום סיביר. "שפות משמרות מידע יקר על הפרהיסטוריה שלהן באמצעות ההשפעות של אינטראקציות שפה. התבוננות בהשפעות של קשרים בין שפות, כמו מילים שאולות, מאפשרת לנו להסיק מסקנות לגבי קרבתם של דוברי שפות שונות ובאיזו נקודת זמן המגע התרחש ביניהן", אמר פרופ' פיירו, שהדגים את דבריו באמצעות המונח "חרב" שבשפה הטוכארית ב' (אחת מבין השפות הטוכאריות שנכחדו) נקרא ""kertte, זאת בהשאלה מפרסית עתיקה (אחת משתי השפות האיראניות העתיקות שלהן יש עדות ישירה) שבה הוא נקרא "karta".
צוות החוקרים הגיע למסקנה שהטוכארים הגיעו לאגן טארים בסביבות 1,000 לפנה"ס - מאוחר יותר ממה שחשבו עד כה. כתוצאה מכך, חלון ההשפעה שלהם באגן טארים הצטמצם, כך שמידת השפעתם הייתה נמוכה ממה שהיה נראה. במקום זאת, מהפרויקט שממצאיו פורסמו ב-Horizon: The EU Research & Innovation Magazine עלה כי הייתה השפעה רבה של השפות והעמים האיראניים באזור על שפתם של הטוכארים.
כאשר עבודתם נכנסת לשלב האחרון שלה, החוקרים מסכימים עם התיאוריה לפיה ייתכן שהטוכארים זנחו את משפחת הפרוטו-הודו-אירופית, זאת לאחר שהיושבים באסיה הקטנה (אנטוליה) עשו זאת. מלבד מתן תובנות לגבי אינטראקציות ותנועות של עמים ותרבויות, השוואת אוצר מילים בשפות שמקורן בפרוטו-הודות-אירופית מספקת תמונה של העולם החומרי וחיי היום-יום באותה תקופה. מחקרים רבים כבר נעשו על המבנה המשפחתי והחברתי, על בעלי החיים שהיו לאנשים ועל הכלים שלהם בחיים היומיומיים. אבל מחקרים מעטים בדקו את אוצר המילים המשותף שבו השתמשו התרבויות הקדומות הללו כשדיברו על משהו שהוא נושא שיחה פופולרי לא פחות כיום: מזג האוויר היומיומי.
ד"ר ג'וליה שטורם, סורקת את הלקסיקה (כלל המילים בלשון) של שפות עתיקות כדי לשלוף מילים הקשורות למזג אוויר ואקלים, זאת כחלק מפרויקט אחר במימון האיחוד האירופי - IE CLIMATE - שאותו היא מובילה ואמור להסתיים באוקטובר 2023 לאחר שנתיים, כשממצאיו מפורסמים גם כן ב-Horizon: The EU Research & Innovation Magazine.
4 צפייה בגלריה
חורבות עיר עתיקה באזור אגן טארים במחוז האויגורי האוטונומי שינג'יאנג שבצפון-מערב סין
(צילום: Shutterstock)
העבודה כללה בדיקה מדוקדקת של העדויות הכתובות של יותר מ-10 שפות הודו-אירופיות, כשהמטרה הסופית היא ליצור מיפוי של היכן ומתי נעשה שימוש במילים שקשורות לאקלים ומזג אוויר (המיפוי צפוי להיות זמין באתר של אוניברסיטת קופנהגן החל מסוף 2023). בעוד שארכיאולוגים חופרים חפצים פיזיים באתרים היסטוריים, ד"ר שטורם משלבת בלשנות ופילולוגיה - חקר השפה במקורות היסטוריים כתובים ובעל פה - כדי לאתר מילים. בשני המקרים, המטרה היא להסיק מסקנות על העולם החומרי של העבר הרחוק.
עבודתה של ד"ר שטורם, המבוצעת במקביל לפליאוקלימטולוגיה - מדע החוקר את האקלים ושינויי האקלים לאורך ההיסטוריה של כדור הארץ - נותנת תובנות חדשות על מזג האוויר בעבר ויחס האנשים אליו. יוונית, לטינית וסנסקריט וודית, למשל, מתארות אלים כלובשים עננים, תוך שימוש באותו פועל כדי לתאר כיצד אנשים עשויים ללבוש ביגוד דוגמת צעיף או גלימה. "ככל שיש לנו יותר מידע על גיאוגרפיה וזמן, כך ייטב. בעולם שבו האקלים משתנה כל כך ואנחנו מבינים את תפקידנו במערכת, התבוננות על העבר מספקת נקודת מבט חדשה וחשובה", אמרה ד"ר שטורם.
