מזה זמן רב שההכחדה ההמונית פרם-טריאס, שהתרחשה לפני כ-252 מיליון שנים - הגדולה ביותר בהיסטוריית כדור הארץ - נקשרת להתפרצויות געשיות עצומות, במקום שנמצא היום בסיביר. פליטת הפחמן הדו-חמצני כתוצאה מכך האיצה במהירות את התחממות האקלים, והביאה בסופו של דבר לקריסת מערכות אקולוגיות ימיות ויבשתיות כאחד. עם זאת, מה שגרם לחיים ביבשה, כולל צמחים וחרקים, לסבול באותה מידה של החיים באוקיינוס, נשאר בלתי ידוע עד כה.
במחקר, שפורסם בכתב העת Science, אותו הובילו חוקרים מאוניברסיטת בריסטול והאוניברסיטה הסינית למדעי כדור הארץ בווהאן, נפתרה התעלומה, במה ששופך אור חדש על הסיבה שבגינה הפכו ההשפעות של שינויי האקלים המהירים באותו אירוע מכונן לכל כך הרסניות עבור כל צורות החיים על פני כדור הארץ.
"התחממות האקלים לבדה לא יכולה לגרום להכחדה הרסנית שכזו, משום שכפי שאנו רואים כיום, כשהאזורים הטרופיים נעשים חמים מדי, מינים נודדים אל קווי רוחב גבוהים יותר", הסביר ד"ר אלכסנדר פרנסוורת' מאוניברסיטת בריסטול. "פליטה מוגברת של גזי חממה לא רק מובילה להתחממות כדור הארץ, אלא גם מגבירה את השונות של מזג האוויר והאקלים, מה שמוביל לקיצוניות שמונעת מחיים להתקיים".
למעשה, האסון שאירע לפני כ-252 מיליון שנים מוכיח שהבעיה של ההתחממות הגלובלית היא לא רק עניין של התחממות בלתי נסבלת, אלא גם של תנאים משתנים בקיצוניות במשך עשרות שנים. "למרבה המזל, חלק קטן מהיצורים החיים הצליחו לשרוד את האירוע שכמעט וסימל את סוף החיים על פני כדור הארץ", אמר פרופ' יאדונג סון מהאוניברסיטה הסינית למדעי כדור הארץ בווהאן.
קנה המידה של ההתחממות הקיצונית התאפשר באמצעות ניתוח איזוטופי חמצן בשיניהם של מאובני אורגניזמים ימיים מרחבי העולם. "בעיקרון, בכל מקום נעשה חם מדי. השינויים שאחראים לדפוסי האקלים שזוהו היו עמוקים מכיוון שהתרחשו אירועי אל-ניניו אינטנסיביים וממושכים, הרבה יותר ממה שניתן לחוות כיום. למינים השונים לא הייתה את היכולת להסתגל או להתפתח מספיק מהר על מנת להתמודד עם השינויים הקיצוניים", הסביר ד"ר פרנסוורת'.
4 צפייה בגלריה
טמפרטורת פני השטח במהלך החודש החם ביותר בעת הכחדת פרם-טריאס לפני כ-252 מיליון שנים
(איור: University of Bristol, China University of Geosciences (Wuhan))
4 צפייה בגלריה
דגימה שמעידה על היובש הקיצוני ששרר בכל העולם לפני 252 מיליון שנים
(צילום: University of Bristol, China University of Geosciences (Wuhan))
בשנים האחרונות, אירועי אל-ניניו גרמו לשינויים גדולים בדפוסי הגשמים ובטמפרטורה העולמית. לדוגמה, מזג האוויר הקיצוני שגרם לגל החום בצפון אמריקה ביוני 2024, כאשר הטמפרטורות הגיעו ל-15 מעלות יותר מהרגיל. גם השנים 2024-2023 שברו שיאי חום היסטוריים, בין היתר בשל אל-ניניו עוצמתי באוקיינוס השקט, מה שהוחמר עוד יותר על ידי הגברת פליטת פחמן דו-חמצני כתוצאה מפעילות אנושית, שהובילה בתורה לבצורת קטסטרופלית ושריפות ברחבי העולם.
"למרבה המזל, אירועים כאלה נמשכו רק שנה עד שנתיים בכל פעם. במהלך הכחדת פרם-טריאס, אירועי אל-ניניו נמשכו הרבה יותר זמן, מה שהוביל לעשור של בצורת נרחבת, ולאחר מכן לרצף של שיטפונות. האקלים הזה היה נחלת כל אזור בכדור הארץ, מה שהקשה את קיום החיים באוקיינוס וביבשה כאחד", הסביר פרופ' פול ויגנאל מאוניברסיטת לידס, שנמנה על צוות המחקר.
לאורך ההיסטוריה, התרחשו אירועים געשיים רבים הדומים למה שאירע בסיביר, אך אף אחד מהם לא הוביל למשבר בסדר גודל של הכחדת פרם-טריאס. השוני בהכחדה זו ניכר בכך שהמגה אל-ניניו הוביל להתחממות קיצונית באזורים הטרופיים ולאחר מכן מעבר להם, וכתוצאה מכך לדעיכה בצמחייה, שחיונית לסילוק פחמן דו-חמצני מהאטמוספרה, ומהווה את הבסיס של מארג המזון.
ממצא זה סייע לחוקרים להבין כי ההכחדה ביבשה התרחשה עשרות אלפי שנים לפני ההכחדה באוקיינוסים. "בעוד שהאוקיינוסים היו יחסית מוגנים מעליית הטמפרטורה ביבשה, האל-ניניו הקיצוני גרם לטמפרטורות ביבשה לחרוג מהסבילות התרמית של רוב המינים, בקצב כה מהיר שהם לא הצליחו להסתגל לשינויים, מלבד מינים שהצליחו לנדוד במהירות", הסביר ד"ר סון. "עם זאת, ההכחדה ההמונית הזו הביאה בסופו של דבר להפיכת הדינוזאורים לדומיננטיים, ממש כפי שההכחדה ההמונית של הקרטיקון, לפני כ-66 מיליון שנים, הובילה לשגשוג היונקים ובני האדם", מסכם ד"ר פרנסוורת'.
