בתקופת האבן יוצרו תליונים, שהיו בעלי סמליות רבה. הם היו עשויים לעיתים קרובות משיניים ועצמות של בעלי חיים, ונענדו או עיטרו את הבגדים. אך מחקר חדש ומהפכני שפורסם בכתב העת Journal of Archaeological Science: Reports מגלה כי עצמות אדם שימשו גם הם כחומר גלם להכנת התליונים והעיטורים הללו - כל זאת באמצעות ניתוח ממצאי קבורה המתוארכים ליותר מ-8,200 שנים ונבדקו מחדש לאחר 80 שנה.
בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו בשנות ה-30 של המאה ה-20 באי יוז'ני אולני אוסטרוב (Yuzhniy Oleniy Ostrov) שעל ימת אונגה (Lake Onega) בצפון-מערב רוסיה - מקום שנחשב לבית הקברות המזוליתי הגדול ביותר בצפון אירופה, שראשיתו בסביבות שנת 6200 לפנה"ס - הוצאו שרידים של מתים וחפצים שונים מ-177 קברים.
צוות המחקר, שהורכב מארכיאולוגים ואנתרופולוגים פינים ורוסים, מאוניברסיטת הלסינקי ומהאקדמיה הרוסית למדעים (בהתאמה), בחן תליוני שיניים פרהיסטוריים שעוטרו בדמויות אייל אירו-אסיאתי, בונה ודוב חום וכן פסלים מיניאטוריים של אותן חיות, מה שהבהיר שבעלי החיים הללו היו רבי חשיבות לתרבות של תקופת האבן המאוחרת. למעשה, העצמות ששימשו לייצור התליונים העתיקים שויכו בעבר רק לבעלי חיים, אבל הודות לשימוש בטכנולוגיה מודרנית כדי לבחון את החפצים הללו לעומקם, גילו החוקרים כי אכן נעשה שימוש בעצמות בעלי חיים, אך גם בעצמות אדם, על מנת לייצור את אותם תליונים ועיטורים.
פרויקט המחקר Animals Make Identities באוניברסיטת הלסינקי חוקר את המשמעויות והסמליות של בעלי חיים בתרבויות של תקופת האבן המאוחרת על בסיס ממצאי קבורה. פרופ' קריסטיינה מנרמאה מהחוג לארכיאולוגיה מאוניברסיטת הלסינקי, שמובילה את הפרויקט, שלחה יחד עם עמיתיה את תליוני העצם שנמצאו בקברים למתקן המחקר BioArCh באוניברסיטת יורק שבבריטניה, כדי ששם ינתחו אותם בעזרת טכנולוגיית ספקטרומטר מסה. המטרה הייתה לנתח דגימות חלבונים של העצמות, במטרה לנסות ולגלות את הזהות המדויקת של המין שהעצמות שייכות לו.
התוצאות היו מפתיעות וגילו כי 12 מתוך 37 דגימות הצביעו על כך שהעצמות הן של בני אדם, בעוד ששאר התליונים נוצרו בעיקר מעצמות של איילים ופרים. בעבר, ארכיאולוגים מצאו תכשיטים שנעשו משרידי אדם, כולל שיניים ועצמות עצם הירך. אבל אף פעם הם לא נמצאו בחלק הזה של העולם. כשמוסיפים לכך את העובדה שניתן לתארך תכשיטים אלה לשנת 6000 לפנה"ס או קודם לכן, הרי שמדובר בתגלית יוצאת דופן. יש לציין שהתליונים האנושיים נמצאו בשלושה קברים בלבד, אחד מהם הכיל שרידי שלד של שני אנשים, מה שמעלה את האפשרות שרק אנשים בעלי מעמד, עיסוק או היסטוריית חיים מסוימים היו זכאים להשתמש בעצמות אדם לייצור תליונים, ושרוב האנשים הורשו להשתמש רק בעצמות ובשיניים של בעלי חיים לייצור חפצים יקרים אלה. עם זאת, ייתכן גם שאנשים באותה העת היו חופשיים לבחור כל חומר וליצור ממנו את התליונים שלהם, אך הרוב המכריע העדיף לעבוד עם עצמות בעלי חיים.
באותם מקרים שבהם נעשה שימוש בעצמות אדם, ייתכן שהן נלקחו מקרובי משפחה שמתו, מה שמסמל סוג של פולחן אבות. אפשרות נוספת היא שתליוני העצם האנושיים נחצבו משרידיהם של אנשים שזכו להישגים רבים או להערכה בקרב קהילת הציידים-לקטים של ימת אונגה בכללותה, ושרק מי שהשיג מעמד מסוים, זכה ליצור את התכשיטים מעצמות אדם ולא בעלי חיים.
בנוסף, אפשרות שהטרידה את החוקרים הייתה שהשימוש בעצמות אדם לייצור תכשיטים יכול היה להיות קשור לקניבליזם, זאת משום שישנן עדויות בתיעוד הארכיאולוגי המצביעות על כך שקניבליזם היה נהוג בתקופת האבן בחלקים מסוימים של העולם, אם כי ספציפית לאזור של ימת אונגה לא היה ניתן לקבוע כי זו הסיבה בוודאות.
"תליוני העצמות שחקרנו כל כך בלויים עד שלא ניתן לזהות סימני חיתוך והפרדה של הבשר מהעצם - מה שאומר שאין לנו סיבה לחשוד בקניבליזם על בסיס התגליות ביוז'ני אולני אוסטרוב", הסבירה פרופ' מנרמאה והוסיפה כי לא ידוע אם לא ידוע אם התליונים נענדו כל הזמן, רק באירועים מיוחדים, או לא נלבשו כלל ורק שימשו בעת טקס הקבורה.
בנוסף, החוקרים ציינו שתליוני העצם העשויים מעצמות בעלי חיים ואדם נראים זהים, וכי תליונים משני הסוגים נקברו יחד. "העובדה שהשימוש בעצמות אדם לא הורגש בשום צורה וכי החפצים אינם ניתנים להבחנה ודומים לחפצים העשויים מעצמות בעלי חיים, עשויה להעיד על השזירה של בעלי חיים ובני האדם בתפיסת העולם של תקופת האבן", אמרה פרופ' מנרמאה. "השימוש בעצמות של בעלי חיים ובני אדם יחד באותו קישוט או לבוש, עשוי לסמל את יכולתם של בני אדם להפוך לבעלי חיים במחשבותיהם. בנוסף לכך, הם האמינו שבעלי חיים מסוגלים לקבל צורה אנושית. אנחנו יודעים שטשטוש כזה של צורות וגבולות היה ועודנו חלק מתפיסת העולם של עמים ילידים".