מי שלט במצרים העתיקה לאחר מותו של המלך תות ענח' אמון? חוקרים מצאו עדויות לכך, שייתכן שלאחר מותו בשנת 1323 לפנה"ס, אלמנתו ניסתה להישאר על כס המלכות המצרי הקדום. החוקרים מבססים את המחקר על פענוח כתבים עתיקים מאותה תקופה.
תות ענח' אמון, שמלך על מצרים העתיקה בין השנים 1323-1332 לפנה"ס, והיה המלך ה-11 בשושלת ה-18, מת כשהיה בסביבות גיל 19 באופן בלתי צפוי, כך שלא נקבע מי שיירש את כס המלכות. הדבר העלה את השאלה מי שלט במצרים העתיקה בעקבות הוואקום שנוצר? עובדתית, לאחר מותו של המלך תות ענח' אמון, עלה על כס המלכות פרעה בשם איי והוא מלך כארבע שנים עד שמת בשנת 1319 לפנה"ס. איי היה פקיד מלכותי בכיר במשך שנים רבות ואביה של נפרטיטי, שהייתה רעייתו של אחנתון מלך מצרים (אביו של תות ענח' אמון).
אבל איי לא התקבל בברכה על ידי המשפחה השלטת לשעבר. מכתבים עתיקים עולה כי אלמנתו של תות ענח' אמון, אנכי שנה-אמון, עשתה כל שביכולתה כדי למנוע מאיי להפוך לפרעה וביקשה מהחתים, ממלכה שבסיסה באנטוליה (טורקיה של ימינו), לשלוח נסיך שיוכל להתחתן איתה ולשלוט במצרים, כך לדבריו של איידן דודסון, פרופ' לאגיפטולוגיה מאוניברסיטת בריסטול.
עותקים של ההתכתבות נמצאו לפני למעלה מ-100 שנה והתרגום שלהם פורסם בצרפתית ב-1931. המלך החתי, שופילוליומש הראשון, התקשה להאמין שהמצרים יאפשרו לחתי להיות פרעה, אך בסופו של דבר שלח למצרים את אחד מבניו, זננצה, שמת בעת מסעו או לאחר שנכנס למצרים. "ייתכן שמותו של זננצה נבע מסיבות טבעיות, שכן רישומים היסטוריים הראו שהתחוללה מגיפה באזור שעבר בו. עם זאת, לא נפסלת האפשרות שזננצה נרצח, שכן היה מי שהתנגד לכך שאדם חתי יהפוך למלך בארץ הפרעונים", הסביר פרופ' דודסון, שהוסיף ואמר ל-Live Science כי בעל זר היווה עבור אנכי שנה-אמון אמצעי שתוכל לשמר באמצעותו את כוחה, שכן הוא יהיה תלוי בה. "התוכנית שלה להינשא לחתי הייתה כנראה נבעה מאינטרס אישי טהור", אמר פרופ' דודסון.
עם זאת, לא כולם מסכימים שאנכי שנה-אמון אכן חתומה על המכתבים הללו. "עלינו להיזהר מאוד לא לקחת את המכתב כבקשה חד משמעית לבעל מהממלכה החתית", אמרה ג'ויס טיילדסלי, פרופ' לאגיפטולוגיה באוניברסיטת מנצ'סטר, וטענה כי אנכי שנה-אמון נולדה למשפחת מלוכה ויכלה לשלוט בזכות עצמה, כשבנוסף אין זה סביר שהמצרים היו מקבלים נסיך חתי כפרעה. בכל מקרה, כשזננצה מת, נפלה גם התוכנית של אנכי שנה-אמון ואיי השתלט על כס המלכות, אף על פי שתקופת שלטונו הייתה קצרה ביותר, ארבע שנים ליתר דיוק (בין 1323 ל-1319 לפנה"ס), תקופה בה הספיק לבנות מקדש מתים בתבאי (לוקסור של ימינו) והכין לעצמו קבר בעמק המלכים.
גם סוף שלטונו של איי היה שנוי במחלוקת. "יורשו חורמחב, שהיה גם האחרון למלכי השושלת ה-18 במצרים הפרעונית, החריב את קברו של איי, מחק את השמות והתמונות של איי ואשתו טיי", אמר ריצ'רד ווילקינסון, פרופ' לאגיפטולוגיה באוניברסיטת אריזונה. "נראה שהיה מאבק כוחות בין נחטמין בנו של איי לבין חורמחב, שלאחר ניצחונו רצה להציג את איי באור שלילי, הוסיף פרופ' דודסון ואמר כי מלבד חילול קברו של איי, חורמחב אף הציג את התקופה בה מלך כתקופה של אי סדר ושחיתות.