במשרד להגנת הסביבה החליטו היום (ד') לעדכן את העמדה המקצועית שלהם והודיעו לקצא"א כי הם נוקטים במדיניות של "אפס סיכונים". המשמעות היא שהם חוסמים את נתיב התמרון של החברה שחתמה על הסכם להעברת נפט מהאמירויות דרך מפרץ אילת לאשקלון, ואין ביכולתם להגיש סקר סיכונים חדש כדי לקבל היתרים מהמשרד להגדלת היקפי שינוע הנפט ממפרץ אילת. במשרד להגנת הסביבה הוסיפו כי "אין מקום להתיר את הגדלת היקף שינוע הנפט באילת".
מנכ"לית המשרד, גלית כהן, הודיעה למנכ"ל קצא"א שאין כל צורך להגשת סקר סיכונים חדש שכעת התייתר. רק אתמול הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד החברה וארבעה מעובדיה בגין אחריותה לאחד האסונות הסביבתיים הגדולים ביותר, שאירע בעברונה בדצמבר 2014.
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, הסבירה כי מדובר בעמדה המקצועית של עובדי המשרד. השרה ציינה כי הם מבקשים כבר שלושה חודשים לקיים דיון מדיניות עם משרדי הממשלה הרלוונטיים כדי להציג את עמדתם. "עבר זמן ולא היה דיון כזה". על המהלך האחרון של המשרד ציינה כי "אנחנו לא מקפיאים את ההסכם ולא צד להסכם. אנחנו הרגולטור הסביבתי וקובעי המדיניות הסביבתי של המדינה. ביקשתי לשמוע האם יש שיקולים אחרים המאפילים על השיקול הסביבתי. הנושא המדיני ירד מהפרק. לא ראיתי תועלת כלכלית להסכם בעמדת משרד האוצר. כעת אנו מפרסמים את עמדנו שתהיה גלויה".
בתגובה לעמדת המשרד, בקצא"א צפויים לטעון כי מדובר במהלך לא חוקי. בחברה אמרו כי אם יהיה צורך בכך, ייתכן שיעתרו גם לבית המשפט נגד המשרד והשרה זנדברג.
הפגנה נגד גידול הפעילות של קצא"א במפרץ אילת
(צילום: אייל קפולניק)
בנוסף אמרו בקצא"א כי זו "עוד אמירה חסרת אחריות ובחוסר סמכות של השרה שנובעת רק משיקולים פוליטיים ופופוליסטיים, כאשר כל רצונה הוא להביא לפגיעה בהסכם מד-רד, במקום לפעול בשיתוף פעולה עם החברה על מנת לממש את ההסכם על יתרונותיו הכלכליים והגיאופוליטיים. מימוש ההסכם מבטיח את ביטחונה ועצמאותה האנרגטית של ישראל ושובר לראשונה את חרם הנפט הערבי. ביטול ההסכם אינו מצוי בסמכות השרה, והיא פועלת בניגוד לעמדת הממשלה. כידוע, משרד האוצר קבע כי מדובר בפעילות השוטפת והרגילה של החברה. כל פגיעה בהסכם תפגע באמינותן של חברות ישראליות, וודאי חברות ממשלתיות, ותטיל ספק כבד ביכולתן לעמוד בהסכמים. קצא"א פועלת ותפעל על פי כל הרישיונות וההיתרים שקיבלה והמשרד הכיר את הגדלת הפעילות ולא התנגד לכך. על רקע משבר האנרגיה העולמי ובפרט 'תקופת המעבר' לאנרגיות מתחדשות, יש חשיבות לרציפות אספקת הנפט כפי שקורה בכל ערי הנמל בעולם, בבטיחות ובמקצועיות ואפילו במפרץ אילת אצל שכנתנו עקבה".
מחכים לבג"ץ
בשלב זה הפרקליטות אוספת את עמדת משרדי הממשלה השונים והיא זו שמגבשת את המדיניות של הממשלה. המדינה ביקשה ארכה השבוע שלישית לגיבוש עמדתה בנושא ובעוד כמה שבועות צפוי להתקיים דיון בעתירת הארגונים הירוקים לבג"ץ.
מנגד, במשרד האוצר מתייצבים לצד קצא"א ואומרים כי ביטול הסכם Med-Red עם איחוד האמירויות יביא לאובדן הכנסות פוטנציאליות, אובדן הכנסות למדינה, פגיעה במוניטין החברה וקושי להשיג עסקאות עם לקוחות בינלאומיים בעתיד. עמדת משרד האוצר ניתנה בעקבות עתירת החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין וצלול לבג"ץ נגד ההסכם.
מנכ"ל המשרד, רם בלינקוב, התייחס בנייר עמדה שהוגש למנכ"ל משרד ראש הממשלה יאיר פינס, להשפעה הפוטנציאלית על אמינות הקשר העסקי עם מדינת ישראל. במשרד האוצר בחרו לראות רק את העסקים של קצא"א, ולא את ההשלכות שעלולות לפגוע בסביבה כתוצאה מהעברת נפט דרך מפרץ אילת בצינור לאשקלון. "בהסכם ההשקעות, כמו גם בהסכמי ארגון הסחר העולמי, אכן נהוג לכלול חריג המאפשר לממשלה לפעול לטובת איכות הסביבה. יחד עם זאת, השימוש בחריג מסוג זה הוא במשורה ורק במקרים מאוד מסוימים... שימוש בכלי זה יכול להשפיע על תפיסת קלות עשיית העסקים במדינה על ידי משקיעים זרים ולהשפיע על היחסים הכלכליים הנרקמים בין מדינות", נכתב.
משרד האוצר רמז למעשה כי פגיעה בהסכם עלולה לפגוע ביחסים הכלכליים הנרקמים בין ישראל לאיחוד האמירויות. "התערבות ממשלתית עלולה לשדר מסר שלילי למגזר הפרטי בתקופה רגישה, שבה הקשרים הכלכליים בין המדינות נבנים", נכתב.
