אחת ההשלכות ההרסניות של ההתחממות הגלובלית ניכרת בשוניות האלמוגים השונות, שם יותר ויותר שטחים הופכים מצבעוניים וססגוניים ללבנים וחסרי חיים. מצבן של שוניות האלמוגים ברחבי העולם הולך ומידרדר, ובתנאים הנוכחיים קשה מאוד להיות אופטימיים.
המאבק להצלת האלמוגים, כמו מאבקים נגד נזקים רבים אחרים של ההתחממות הגלובלית, מרגיש לפעמים כמו מלחמה של ממש. כעת, צוות חוקרים, בהובלת מומחים ממעבדת Coralassist של אוניברסיטת ניוקאסל, יצא במאמץ ראשון מסוגו בעולם, שמטרתו לשפר את סבילותם ועמידותם של אלמוגים לחום, כך שיוכלו לשרוד גלי חום ימיים עזים.
ממצאי המחקר, שפורסם בכתב העת Nature Communications, בשיתוף פעולה עם חוקרים מאוניברסיטת ויקטוריה, מוזיאון הורנימן, מרכז שונית האלמוגים הבינלאומי בפלאו, אוניברסיטת דרבי ואוניברסיטת אקסטר, הצביעו על מגמה חיובית לפיה ניתן לשפר את סבילות החום של צאצאי אלמוגים בוגרים.
עם זאת, השיפור שהצליחו להשיג החוקרים היה מתון בהשוואה לגלי חום ימיים עתידיים הצפויים על פי תרחישי שינויי האקלים השונים, כשלדברי מחברי המחקר הפחתה מהירה של פליטת גזי חממה גלובלית היא מחויבת לשם בלימת מגמת ההתחממות העולמית, מה שעשוי לספק לאלמוגים את ההזדמנות להסתגל ולשרוד.
לדברי ד"ר ליאם לאקס מאוניברסיטת ניוקאסל, מחקר זה אמנם מראה שברירה מלאכותית - דרך שבאמצעותה ניתן להשפיע על המערך הגנטי של אורגניזם, כך שיכלול תכונות שנחשבות לרצויות בעיני יוצר הברירה, או יחסר תכונות בלתי רצויות - נתנה את אותותיה, אולם לא מדובר בסוג של "תרופת פלא" ונדרשת הפחתה חדה ומהירה של פליטת גזי חממה בכל העולם, על מנת שהצלת שוניות האלמוגים העולמיות תהיה ברת השגה.
"ממצאי המחקר מראים שברירה מלאכותית יכולה להיות כלי בר-קיימא לשיפור חוסן שוניות האלמוגים. עם זאת, יש עדיין לא מעט אתגרים עליהם יש להתגבר, כמו למשל כמות האלמוגים שיש להשתיל בשוניות כדי להועיל לאוכלוסיות הבר", הסביר ד"ר ג'יימס גסט מאוניברסיטת ניוקאסל. "בהתחשב ברמות השיפור המתונות שהשגנו במחקר זה, האפקטיביות של התערבויות מסוג זה תלויה גם בפעולה דחופה מצד מקבלי ההחלטות".
מערכות אקולוגיות ימיות כמו שוניות האלמוגים נמצאות בחזית השפעות של שינויי האקלים. אלמוגים בוני שונית רגישים מאוד לגלי חום ימיים, מה שעלול להוביל כאמור להלבנת אלמוגים המונית ותמותה, שכבר עתה גורמות לירידות ניכרות במספר האלמוגים בשוניות ברחבי העולם.
החוקרים ערכו ניסויי ברירה מלאכותית לשתי קבוצות שונות: סבילות לחשיפה קצרה לחום אינטנסיבי (10 ימים, עם עלייה של עד ל-3.5 מעלות צלזיוס) או חשיפה פחות אינטנסיבית אך ארוכת טווח, שאופיינית יותר לגלי חום ימיים טבעיים (חודש אחד, עם עלייה של לפוס-מינוס 2.5 מעלות צלזיוס). למרות שהממצאים היו מעודדים, ברור לחוקרים כי עוד נכונה להם דרך ארוכה עד להגעה ליעד אותו הם וחוקרי סביבה ואקלים נוספים מעוניינים להשיג.
"נותרת עוד עבודה רבה לפני שניתן יהיה ליישם בהצלחה ברירה מלאכותית בשוניות האלמוגים השונות. יש צורך בהבנה מעמיקה יותר כדי לקבוע אילו תכונות כדאי לתעדף וכיצד תכונות אלו יהיו בקורלציה גנטית, שכן מצאנו כי אין קורלציה גנטית בין סבילות לחום לטווח קצר ולטווח ארוך, מה שאומר שאלמוגים עשויים לפעול תחת בקרה גנטית עצמאית, מה שמציב אתגר גדול לעתיד של מאמצי השימור", אומרת ד"ר אדריאנה הומנאס ממעבדת Coralassist של אוניברסיטת ניוקאסל.
כעת, קוראים החוקרים להמשיך במחקרים בנושא ובפיתוח השיטות, על מנת למקסם ככל הניתן את יכולות ההישרדות של שוניות האלמוגים, בתקווה שאלו יוכלו לשרוד בהצלחה את תחזיות שינויי האקלים, בד בבד לרצון לראות ירידה חדה בפליטות גזי החממה ונזקים נוספים שמסב הגורם האנושי לאקלים ולסביבת כדור הארץ.