החום הגבוה והיובש המתגבר שנוצרים מההתחממות הגלובלית, מחלישים את עמידותם וחוסנם של עצי העולם. שני מחקרים שונים, שפורסמו החודש, מציגים את הפגיעה בעצים, אך בסופו של דבר מתקבלת תמונה עגומה אחת, עם איום על כיור הפחמן המשמעותי כל כך לבלימת ההתחממות הגלובלית.
עצי האורן הופכים פגיעים וחשופים למחלות, במקביל לכך שפטריות פתוגניות ברקמותיהם הופכות לאגרסיביות ומזהמות יותר, כך עולה ממחקר שפורסם בכתב העת Frontiers in Forests and Global Change, שממצאיו מתווספים למה שהפך לעובדה ידועה: העולם המתחמם הופך עצים לרגישים יותר למחלות. המחקר נערך על העץ אורן קורסיקני (שנקרא גם אורן אוסטרי או אורן שחור), שמקורו בדרום אירופה. החוקרים, בדקו את ההשפעות של תנאי שינויי האקלים על מין עץ האורן הזה, לאחר הדבקה על ידי שתי פטריות פתוגניות שהרגו חלקים גדולים של אורנים אלה לאורך זמן.
"החלטנו לחקור את ההשפעות המשולבות של טמפרטורות גבוהות יותר וזמינות מים נמוכה יותר, כי זה מה שעצים יחוו בעתיד", אמר אנריקו בונלו, פרופ' לאקולוגיה מולקולרית וכימית של עצים במחלקה לפתולוגיה של צמחים באוניברסיטת אוהיו סטייט. "בתוך שלושה ימים מרגע ההדבקה, בתנאים של התחממות קיצונית, קרו לעץ שני דברים: נשלל ממנו פחמן הן על ידי פוטוסינתזה מופחתת והן בשל ספיחה מוגברת של הפחמן על ידי הפטריות הפתוגניות".
קיבוע פחמן על ידי יערות העולם הוא ממתן עיקרי של השפעות שינויי האקלים, ועשוי להתגבר אם תוגבר ההגנה על העצים, עם דגש על הטיפול בהם והשיקום שלהם. במחקר משנת 2021, שבדק חלקות יער בארה"ב, הוערך שנזקי מחלות ונזקי חרקים הורידו את שיעורי קיבוע הפחמן ב-28% וב-69%, בהתאמה, בין השנים 2019-2001 בהשוואה ליערות שעציהם לא ניזוקו כלל. "זו סיבה נוספת להילחם בהתחממות הגלובלית הנגרמת על ידי פעילויות אנושיות - עוד ראיה לכך שלדברים שאנחנו עושים לכדור הארץ יש כל כך הרבה השלכות", אמר פרופ' בונלו.
פרופ' בונלו יחד עם עמיתיו למחקר חשפו אורנים אוסטריים לשתי קבוצות של תנאים: טמפרטורות יומיות שנעות בין 15 ל-28 מעלות צלזיוס כדי לדמות את עליית הטמפרטורה בשל שינויי האקלים וטמפרטורות יומיות של 20 עד 32 מעלות צלזיוס, מה שהפחית את הכמות של המים באטמוספרה בהשוואה למים זמינים בטמפרטורות הקרירות יותר. לאחר שהעצים התרגלו לתנאים החדשים, הם הודבקו באחד משני זנים של הפטרייה הפתוגנית: פטריה תוקפנית מסוג Diplodia sapinea, וקרובת משפחתה הפחות תוקפנית Diplodia scrobiculata. לדברי החוקרים, הפטריות הללו נשארות רדומות רוב הזמן ומחכות להזדמנות הטובה ביותר להרוג את תאי העץ "המארח", תוך שהן מזינות עצמן על בסיס החומר הצמחי המת.
המצב החמיר כשבנוסף להרג אורנים אוסטריים, הפטריות הקטלניות החלו לפגוע גם באורן היערות (שנקרא גם אורן סקוטי או אורן בלטי) בסקנדינביה. "ההשערה היא שההתחממות וזמינות המים הנמוכה יותר הופכת את העצים לרגישים יותר למחלות", הסביר פרופ' בונלו - שניתוח תוצאות המחקר שהוביל הראו ירידה בפוטוסינתזה של העצים בסביבות חמות יותר - כלומר שאספקת המזון שלהם נפגעה וכך גם הצמיחה וההגנה מפני מחלות.
במקביל, שני זני הפטריות הגבירו את ניצול הפחמן שלהן ואף הפכו לפתוגניים הרבה יותר ובזמן קצר יותר מאשר בתנאי אקלים רגילים. בכך, המחקר מציע תובנות לגבי מידת הנזק שההתחממות הגלובלית עלולה לגרום לאחד מכיורי הפחמן העיקריים של כדור הארץ, נוכח העובדה כי העצים סופגים יותר פחמן ממה שהם משחררים. "אם שינויי האקלים ימשיכו להחמיר, קיבוע הפחמן יושפע לרעה בהתאמה, מכיוון שהעצים ימותו במספרים גדולים יותר. גם עצים שיצליחו לשרוד בתנאים סביבתיים קשים לזמן מה, או יתאוששו אם התנאים ישתפרו, עלולים למות בשל אותם פתוגנים קטלניים", הסביר פרופ' בונלו.
מחקר נוסף: היערות הופכים פחות עמידים לשינויים סביבתיים
ממצאי המחקר הזה עולים בקנה אחד עם ממצאיהם של צוות חוקרים ממוסדות באיטליה, צרפת וארה"ב, שסבורים גם הם כי רוב היערות ברחבי העולם הולכים והופכים פחות עמידים בפני שינויים סביבתיים עקב התחממות כדור הארץ. הממצאים, שפורסמו בכתב העת Nature, מעלים תמונה מדאיגה כתוצאה מניתוח צילומי לוויין של חלקים מיוערים בעולם (באזורים צחיחים, טרופיים וממוזגים) לאורך 20 שנה.
כדור הארץ מתחמם בעיקר בשל פליטת גזי חממה, מה שמעצים את המחקר על אודות ההשלכות ההרסניות שיש לכך. בשל משבר האקלים ובריאו היערות נוצר מצב שבו העצים רבי החשיבות נפגעים באופן כמעט בלתי הפיך. כדי להציג תמונה רחבה ומשמעותית של המצב הבעייתי, צוות המחקר ביצע ניתוח של צילומי לוויין על פני טווח זמן ארוך במיוחד של 20 שנה (בין השנים 2020-2000), שבו נראה כיצד היערות הופכים פחות עמידים בפני אתגרים סביבתיים כמו שיטפונות, מזיקים, בצורת, כריתת עצים או זיהום.
הם הגדירו את החוסן כיכולת של יער להתחדש אחרי אירוע מזיק, כשבזמן שהתחדשות נכשלת, הצמחייה משתנה מיער לסוואנה למשל. התמונה העגומה מכולן מראה שלמעלה ממחצית מכל היערות בעולם כיום מראים סימנים של ירידה בחוסן. החוקרים מצאו כי נראה שההתחממות הגלובלית משפרת את החוסן בחלק מהעצים, כמו אלה ביערות בוריאליים בקווי הרוחב הצפוניים, אך גם שם המצב עלול להשתנות בטווח הזמן הקרוב.
"ההבדל נובע משינויי האקלים הגורמים לאירועי חום קיצוניים יותר ולמחסור במים בשלושת אזורי האקלים שנבדקו. אמנם חלק מההשפעות השליליות הללו מורגשות גם ביערות הבוריאליים, אבל עיקר הפגיעה הוא בשלושת האחרים כשהתמונה הגלובלית מדאיגה ומראה כיצד החוסן של העצים פחת משמעותית", אמר פרופ' ג'ובאני פורציירי מאוניברסיטת פירנצה, שהתריע כי חלק מהאזורים נמצאים על סף נקודת האל חזור. "קיים חשש גובר, שחלקים מיערות הגשם באמזונס למשל, יהפכו לשטחי עשב בגלל בצורת, שריפות וכריתת יערות", הסביר פרופ' פורציירי.
