תשומת הלב למידע משחקת תפקיד מרכזי בניתוחים מאקרו-כלכליים עכשוויים, אך מדידתה מהווה אתגר, במיוחד כשמדובר בכיסוי רמות גיאוגרפיות משתנות ותדירויות זמן שונות. לשם כך, ד"ר נתן גולדשטיין מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטת בר-אילן וד"ר אוהד רוה, ראש המחלקה לכלכלת סביבה וניהול בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית של האוניברסיטה העברית בירושלים, מציעים מדד חדשני ולא קונבנציונלי לתשומת לב ציבורית, המתבסס על דיווחי יחידים על תופעות אוויריות בלתי מזוהות (UAP) או במילים אחרות תצפיות עב"מים.
סרטוני עב"מים שהוצגו בשימוע של הקונגרס האמריקני
במחקר, שפורסם בכתב העת Humanities and Social Sciences Communications, מצא צמד החוקרים קשר מפתיע בין דיווחים על אותן תופעות אוויריות בלתי מזוהות לבין תנאים מאקרו-כלכליים ברמות המחוז, המדינה והלאום בארה"ב. תוך בקרה על תנאי מזג האוויר והשפעות חיצוניות, נמצא כי דיווחים על אותן תופעות נפוצים יותר באזורים עשירים, אם כי בתוך האזורים עצמם קיימת מגמה נגד-מחזורית.
לפיכך, השינויים בתשומת הלב לתופעות יוצאות דופן בשמיים מצביעים על דפוסים כלליים יותר של שינויים בתשומת הלב הציבורית. "במחקר שלנו ניסינו לבדוק את הקשר בין תשומת לב שתושבי מחוזות בארה"ב נותנים לשמיים (תצפיות עב"מים בין השנים 2020-2000), לבין תשומת הלב שהם מפנים לגורמים כלכליים, תוך רצון לבדוק האם מתקיימת חפיפה", הסביר ד"ר רוה בריאיון ל-ynet. "להפתעתנו גילינו מתאם חזק וחיובי בין תשומת הלב הכלכלית לבין תצפיות עב"מים, גם כאשר לוקחים בחשבון היבטים הקשורים בתנאי מזג האוויר, בריאות הנפש, ועוד".
החוקרים תמכו בפרשנות זו באמצעות התבססות על שונות אזורית חיצונית בהגבלות הקורונה, ומצאו עדות להשפעה סיבתית על תשומת הלב הציבורית. בנוסף, הם הראו שמדד הדיווחים של תופעות אוויריות בלתי מזוהות מתואם במידה רבה עם מדדים מסורתיים של תשומת לב, המבוססים על נתוני ציפיות.
2 צפייה בגלריה
אנשים מתצפתים אל שמי ארה"ב, כחלק מניסיון זיהוי תופעות אוויריות בלתי מזוהות
(צילום: Mike Blake, Reuters)
לאחר מכן, יישמו החוקרים את המדד שלהם בהקשר של העברת מדיניות מוניטרית (מונח במקרו-כלכלה המתאר את ניהול מערכת המשתנים הנומינליים במשק, תוך התייחסות לכמות הכסף ואמצעי התשלום במשק, כמו גם ליחס בינם לבין התוצר), וגילו כי הוא מסביר שונות אזורית משמעותית בתגובה לזעזועים מוניטריים. רמות גבוהות יותר של תשומת לב ברחבי אזורים בארה"ב, כמו גם בתוך אזורים לאורך מחזורי העסקים, נמצאו כמפחיתות באופן משמעותי את ההשפעה של מדיניות מוניטרית מצמצמת (לדוגמה, העלאת הריבית של הבנק המרכזי).
ד"ר רוה הסביר כי המשמעות המעשית של הממצאים נחלקת למספר קטגוריות: מדידת תשומת לב ציבורית, שונות כלכלית גיאוגרפית, תכנון מדיניות מוניטרית, תשומת לב ומיתון כלכלי וכן השפעות הקורונה. "דיווחים על תופעות אוויריות בלתי מזוהות מהווים מדד עקיף, אך אפקטיבי, לתשומת הלב הציבורית לאירועים חריגים. מחברי המחקר מראים שהדיווחים קשורים גם לתנאים כלכליים, כך שאפשר להשתמש בהם כדי להבין כיצד תשומת הלב משתנה בהתאם למצב הכלכלי", אומר ד"ר רוה.
הוא הוסיף כי "באזורים עשירים יש יותר דיווחים על תופעות אוויריות בלתי מזוהות, ולעומת זאת בתוך אזורים ספציפיים, הדיווחים על התופעות הללו עולים בתקופות של מיתון כלכלי, מה שמעיד על כך שתשומת הלב הציבורית מופנית יותר לאירועים חריגים בתקופות של משבר. דפוסים אלו עקביים עם דפוסי מדדים סטנדרטים של תשומת לב למאקרו-כלכלה. כמו כן, מדד התופעות האוויריות הבלתי מזוהות מאפשר לנבא כיצד אזורים שונים מגיבים להחלטות מוניטריות כמו שינויי ריבית. רמות גבוהות יותר של תשומת לב, כפי שנמדדות בדיווחים, מפחיתות את השפעת המדיניות המצמצמת באזורים אלה. למשל, באזורים שבהם תשומת הלב גבוהה, העלאת ריבית עשויה להשפיע פחות על התנהגות הצרכנים והחברות".
2 צפייה בגלריה
גרף שמייצג את מספר התצפיות של תופעות אוויריות בלתי מזוהות בארה"ב, בין השנים 2020-2000
(איור: Humanities and Social Sciences Communications)
ד"ר רוה אמר עוד כי בתקופות של מיתון, הציבור מראה עלייה בתשומת הלב לתופעות חריגות (כמו תופעות אוויריות בלתי מזוהות), ככל הנראה כתוצאה מזמן פנוי רב יותר או ירידה בהסחת דעת שמקורה בגורמים כלכליים אחרים. "יתרה מזו, ממצאי המחקר מראים שמגפת הקורונה, עם הגבלות התנועה והסגרים, גרמה לעלייה משמעותית בדיווחים על תופעות אוויריות בלתי מזוהות - מה שמעיד על כך שכשיש פחות עומס יומיומי, תשומת הלב הציבורית מופנית יותר לאירועים יוצאי דופן. "במחקר שלנו יש נגיעה גם לתצפיות בקרב מתקנים צבאיים, שם זוהתה תשומת לב רבה לאותן תופעות אוויריות בלתי מזוהות", מוסיף ד"ר רוה.
בשורה התחתונה, ד"ר גולדשטיין וד"ר רוה מציעים במחקרם דרך חדשנית לבחינת ולמדידת תשומת לב ציבורית בהקשר הכלכלי, תוך שיקוף ההשפעה של תשומת הלב הזו על האופן שבו אזורים מגיבים למדיניות כלכלית. "מדובר במחקר ראשון מסוגו, אשר בוחן תצפיות עב"מים בהקשר כלכלי-חברתי. מבחינה אקדמית, זוהי גישה חדשה למדידת תשומת לב ברמת המאקרו - מדידה שמאפשרת מדידת תשומת לב גם על פני זמן וגם בפרישה גיאוגרפית רחבה", מסכם ד"ר רוה.
