עמוק באוקיינוס השקט, בעומק של כ-5,000 מטרים, תועד יצור משונה שבני האדם לא מכירים מספיק. הסיבה לכך נעוצה באזורי המחייה הטבעיים שלו, הנמצאים רחוק מאוד מהעין האנושית.
(צילום: מיקי שמידט)
לכן, אין זה מפתיע ש"מפגש" כזה יעורר סקרנות רבה בקרב החוקרים, בטח כשהם מנסים להבין מה בדיוק הפעולה שעושה אותו מין תמנונים, המכונה גם the big-eye jellyhead. הפעולה הנצפית מתוארת כמעין קפיצה, ניתור, ומחקרים קודמים הציעו בעבר רמזים לגבי פשר ההתנהגות הזאת, שתוארה בעבר כתנועה.
אבל ייתכן שזה לא הכול. התמנון מבצע רצף קפיצות, שעשויות להיות הדרך שלו לחפש מזון. בין כל סימני השאלה המדעיים יש דבר אחד בטוח - אנחנו כמעט שלא יודעים דבר על החיים באוקיינוסים על פני כדור הארץ, במיוחד באזורים העמוקים, האפלים והקרים ביותר, שאליהם אור השמש לא מגיע - אבל מתקיימות בהן מערכות אקולוגיות מופלאות במיוחד.
ועכשיו, ל"חוף היהלומים" שבדרום איסלנד. מדובר בחוף ייחודי מעוטר בחול שחור ועליו מפוזרים גושי קרח, שמנצנצים כמו יהלומים. מקורם ביוקולסורלון (Jökulsárlón), לגונת קרחון ציורית בעומק של יותר מ-200 מטר, אחד מפלאי הטבע של איסלנד והלגונה הקרחונית הגדולה והעמוקה ביותר במדינה.
חלק מהקרחונים נשטפים אל החוף, בדרך לאוקיינוס האטלנטי, שם הקרח מצטבר ונראה מבריק עם אור השמש, כמו אבנים יקרות על רקע החול השחור הייחודי, שצבעו מגיע מהבזלת שהייתה המרכיב המרכזי בהתפרצויות געשיות שהיו באזור בעבר. החוף מהווה נקודת תצפית על מגוון רחב של בעלי חיים ותופעות טבע, מה שהופך אותו ליעד קסום ומרהיב במיוחד.
ונחתום בנשיקה. מחקר מאוניברסיטת וורוויק בבריטניה, שהתפרסם לאחרונה, הציע פתרון לוויכוח מתמשך – מאיפה באה הנשיקה?
לפי הפרסום החדש, המקור האבולוציוני של נשיקות אנושיות הם בני הדודים האבולוציוניים שלנו - השימפנזים והשימפנזים הננסיים (להבדיל מקופי הקפוצ'ין למשל, שמראים חיבה באמצעות תקיעת אצבעות בנחיריים של מי שיקר להם).
לטענת החוקרים, הנשיקה החלה כאקט טיפוח שבו קופים מסירים פסולת באמצעות שפתיים, והפכה עם הזמן למחווה חברתית וחיבה. בחברות בין יצורים לא כל כך פרוותיים, כמונו, אקט הטיפוח התפתח לנשיקה, המסמלת קשרים חברתיים.
