תפוצת הצבים העתיקים מהתקופה שבה כדור הארץ היה חם יותר ממה שהוא כיום, משמשת כעת כעזר לחוקרים שמעוניינים לחזות כיצד צבים שחיים כיום בכדור הארץ עשויים להגיב לשינויים סביבתיים בעתיד.
בהסתמך על תחזיות עתידיות של התחממות כדור הארץ, הרי שבית הגידול הנוכחי של הצבים צפוי להפוך ללא מתאים יותר עבורם, בעוד שאזורים חדשים אחרים על פני הגלובוס עשויים להפוך למתאימים, זאת אם הצבים יצליחו להסתגל בזמן לשינויי האקלים המואצים. עם הצפי לפיו הטמפרטורות העולמיות עלולות לעבור את רף ה-1.5 מעלות צלזיוס מעל הרמות הקדם-תעשייתיות בעשורים הקרובים, לשינוי סביבתי מהיר צפויה להיות השפעה הרסנית על בעלי חיים וצמחים ברחבי העולם.
מחקר חדש, שפורסם בכתב העת Current Biology, בחן את התפוצה של צבים מאובנים שחיו על היבשה ואלה שחיו במים מתוקים במהלך 100 מיליון השנים האחרונות, בתקופות שבהן הטמפרטורות היו חמות בהרבה ממה שהן היום. לאחר איסוף המידע על אודות מיני הצבים הללו, השתמשו החוקרים באינפורמציה שבידם על מנת להשליך זאת בפן העתידי ולחזות כיצד הצבים של ימינו עשויים להגיב לתרחישי אקלים עתידיים.
"מצאנו כי רבים מהאזורים שבהם הצבים חיים כיום יהפכו יבשים וחמים יותר בגלל ההתחממות הגלובלית שהיא תולדה של מעשים ידי אדם. כתוצאה מכך, האזורים האלה יהפכו פחות מתאימים לבעלי החיים האלה כבית הגידול הטבעי שלהם", אמר פרופ' פול בארט, פליאוביולוג במוזיאון להיסטוריה של הטבע בלונדון, ומחבר בכיר של המחקר. "מצד שני, ככל שהעולם מתחמם, מקומות אחרים, שעד כה לא היו כאלה, עשויים להפוך לראויים למגורי הצבים, כך שהם יכולים לנדוד לאותם אזורים. יחד עם זאת, זה מאוד תלוי האם הם יכולים לעשות את זה בזמן, ללא הפרעה על ידי התערבות אנושית".
צבים הם קבוצה של זוחלים דיאפסידים שנמצאת בכל יבשת מלבד אנטארקטיקה. הם כוללים כ-250 מינים, שביניהם צבי ים, צבי מים מתוקים וצבים יבשתיים, החיים בסביבת מי ים מלוחים, מקווי מים מתוקים וביבשה, כשגודלם נע החל מ-8 ס"מ ועד כמעט 3 מטרים ומשקלם מקילוגרמים בודדים ועד ל-900 ק"מ. כבעלי חיים בעלי דם קר, צבים אינם יכולים לשלוט בחום גופם ולכן מסתמכים על סביבתם כדי לווסת את טמפרטורת הגוף. לכן, תפוצתם ומגוון המינים שלהם קשורים קשר הדוק לתנאי הסביבה.
מחקר קודם בחן את התפוצה של צבים מאובנים והשווה זאת למודלים אקלימיים מאותן תקופות. המחקר גילה כי התנאים של אזורים שנכבשו על ידי צבים קדומים דומים לאלה של מינים החיים בכדור הארץ כיום. "המחקר האחרון שלנו הולך שלב אחד קדימה, משום שרצינו לדעת מה יקרה לתפוצת הצבים בעידן שבו הטמפרטורות יהיו חמות יותר מהיום", הסביר פרופ' בארט. "הסתכלנו על שתי תקופות זמן שונות ב-100 מיליון השנים האחרונות, תקופות שהתאפיינו בטמפרטורות גבוהות במיוחד בתור הקרטיקון (לפני 145-66 מיליון שנים) ובתור האיאוקן (לפני 56-39.9 מיליון שנים). לאחר מכן, לקחנו את המידע הזה והשלכנו אותו קדימה בזמן, לעידן שחם ב-1.5 מעלות צלזיוס מהטמפרטורה כיום, מה שצפוי לקרות בעתיד הנראה לעין. מכיוון שצבים לא השתנו באופן ניכר באקולוגיה שלהם במהלך 100 מיליון השנים האחרונות, ניתן לומר כי תנאי הסביבה המשפיעים על תפוצתם כיום, דומים למה שהשפיע על תפוצתם בעבר".
לצבים יש רקורד של חקר מאובנים מפתיע לטובה בהשוואה לאורגניזמים רבים אחרים, מכיוון שהשריון שלהם נשמר טוב יחסית, כך שהחוקרים מקבלים מידע רב יותר על תפוצתם בעבר. "צבים הם מודלים ביולוגיים יוצאי דופן להבנת הביוגיאוגרפיה של בעלי חיים מודרניים שחיים כיום בכדור הארץ בגלל ההיסטוריה האבולוציונית הארוכה שלהם, שכנראה קדמה לדינוזאורים", אמר ד"ר אלפיו אלסנדרו קיארנצה, חוקר מאוניברסיטת ויגו ומחבר ראשי במחקר. "זה אומר שהם התמודדו ושרדו שפע של שינויים סביבתיים, מה שעורר את התהייה האם זה עשוי לשפוך אור על השימור שלהם בעקבות שינויי האקלים האנתרופוגניים (שמקורם בפעולות האדם ובהשפעותיהן על הטבע) המתמשכים".
צבים הם בעלי חיים עמידים, שקיימים כבר 230 מיליון שנים, בהן שרדו הכחדות המוניות רבות, כולל זו שהרגה את הדינוזאורים. יחד עם זאת, עתידם נתון בסכנה נוכח פעילות אנושית שפוגעת באופן קיצוני בסביבה הטבעתי בכלל ובבתי הגידול של הזוחלים המשוריינים בפרט. "על ידי התבוננות בתפוצה של צבים מודרניים ומאובנים, ושחזור תנאי האקלים האידיאליים עבורם, מצאנו שבעבר, צבים נעו לעבר הקוטב בזמנים של התחממות כדור הארץ", אמר ד"ר קיארנצה. "אם נמיר את התנאים האידיאליים עבור הצבים עם תרחישי פליטה עתידיים, הרי שעד שנת 2100 אנו מצפים שבעלי החיים הללו יגיעו לקווי רוחב גבוהים, בדומה למה שקרה בעבר. למרבה הצער, הקצב שבו השינוי הזה מתרחש עלול להיות מהיר מדי עבור טווחי זמן אבולוציוניים. בנוסף, רבים מאזורי קווי הרוחב הללו תואמים לאזורים הממוזגים המאוכלסים בצפיפות, כך שזה עלול לפגוע עוד יותר בהישרדותם של הצבים. התבוננות בהיסטוריה עמוקה של זמן, ומיזוג ידע ביולוגי מודרני עם פליאונטולוגיה, מהווים תרומה גדולה במאמצי השימור של קבוצת זוחלים זו".
