שוב זה קרה: בולען נפער אתמול (יום ג') ברחוב הרברט סמואל בתל אביב. הבולען במרכז הכביש נוצר מפיצוץ של קו ביוב. למרבה המזל לא היו נפגעים.
הבולען שנפער בת"א - מה הסיכוי לאסון נוסף?
(צילום: שמוליק דודפור)
אז איך בולענים נוצרים וכמה הדבר נדיר? הגיאולוג פרופ' עמוס פרומקין, ראש המרכז לחקר מערות של המכון למדעי כדור הארץ שבאוניברסיטה העברית, אמר בריאיון לאולפן ynet כי לא מדובר בתופעה נדירה: "הדברים האלה קורים מדי פעם במקומות כמו תל אביב, שנמצאים על גבי חומר רך שיכול בקלות להיסחף. יכולים להיווצר חללים תת-קרקעיים בגלל סיבות אנושיות, בדרך כלל. זה מאוד שכיח, אבל זה שכיח גם במקומות אחרים, אפילו בירושלים שיושבת על סלע קשה יחסית, נתקלנו לא מזמן בהרבה מכוניות שנפלו לתוך בולען בשערי צדק, גם זה קרה".
אז איך נוצר בולען בערים? פרופ' פרומקין הסביר: "אם מדובר על תשתית, אז בהחלט תשתית יכולה לדלוף ואז כשיש זרימות תת-קרקעיות בתוך חומר גרגירי, שהוא יכול להיסחף, אז זה בהחלט יכול לייצר חלל, והטריגר זה רק שאלה של עיתוי, מתי בדיוק התקרה של החלל הזה מתמוטטת". לדבריו, בזמן שיש חלל תת קרקעי בחומר שמתחת לפני השטח, "מעל פני השטח יש חומר קשיח למחצה, כמו אספלט של כביש, אז החלל הזה יכול להחזיק מעמד כמה זמן מתחת לכביש, עד שעוברת איזושהי מכונית או יש איזושהי סיבה אחרת של טריגר - שבבת אחת גורם להתמוטטות".
פרופ' פרומקין אמר כי בולענים יכולים להיווצר בכל מקום שבו יש חללים תת-קרקעיים. "כדאי מאוד לנטרל את הדליפות במידת האפשר ולתקן אותן בזמן, לפני שנוצרים כאלה חללים וחללים כאלה יכולים גם במקרים מסוימים לסכן חיי אדם", הוא אמר. "אם נוצר חלל מאוד גדול ואיזשהו רכב או כמה כלי רכב לא עלינו נופלים לתוך החלל הזה, אז זה בהחלט יכול להוות סכנה".
מנכ"ל מי אביבים, שרון קרן, אמר כי הבולען נוצר בשל דליפה מצינור ביוב. "מדובר בתופעה די שכיחה, פשוט הפעם זה קרה במקום מאוד מתוקשר", הוא אמר. "אבל ברחבי הארץ זה קורה כל יום פעמים רבות, בתל אביב זה קורה כל שבועיים-שלושה, לא תמיד במקום כזה ולא בגודל כזה".
אז איך מונעים מקרים כאלה? קרן: "כמובן שלהבטיח שלא יקרה דבר כזה - אי אפשר, זה יקרה. יש לנו תוכנית תחזוקה מונעת, מאוד נרחבת, שבמסגרתה גם שוטפים וגם מצלמים וגם מחליפים קווי ביוב בכל העיר, בכל מקום שניתן והתקציב מאפשר. כמובן שיש פה צורך לאזן בין אינטרסים, כי מצד אחד עבודות התחזוקה האלה מפריעות לסדר הציבורי, כי צריך עוד פעם לסגור כבישים ולהפריע בעיר, שגם ככה עמוסה לעייפה".
קרן אמר כי בתל אביב יש 600 ק"מ של צנרת ביוב וכי במי אביבים פועלים לתחזוקה מונעת על פי תוכנית רב שנתית. "חלק גדול מהצנרת באמת מאוד ישן ואנחנו משקיעים קרוב ל-100 מיליון שקל בשנה בחידוש תשתיות, הלוואי שהיינו יכולים להשקיע יותר גם מבחינה תקציבית וגם מבחינת היכולת של העיר להכיל עבודות", הוא אמר. "אבל בסך הכול מדובר בקו ביוב, במקרה הזה ישן, שנפער בו סדק בחלק העליון, האדמה מתחילה לחלחל, המים סוחפים אותה ולאט לאט נוצר חלל כזה".
מנכ"ל מי אביבים פירט היכן נמצאים הצינורות הישנים. "הם דווקא בצפון הישן, במרכז העיר, שהוא האזור שפחות או יותר נבנה יחסית ראשון ולא עבר עוד גל של החלפות", הוא אמר. "שם גם מאוד מאוד קשה לבצע עבודות של החלפת תשתית". הוא הזכיר מקרה ב-2011 שבו נפל אוטובוס לבולען בדרך נמיר, לאחר דליפת מים. "זה קורה לצערנו, אי ןשום תיקון הרמטי, בעיקר לא ברשת הביוב יש קושי בניטור, ברשתות המים יותר קל לנטר בזמן אמת פיצוצים, ברשת הביוב אין יכולת כזאתי וזאת התוצאה", הוא אמר.
