"כאב לי הלב לראות איך פגעו ככה בארון קבורה עתיק שכזה. כואב לי גם מהנזק שעשו לאבן, דנו אותה למוות מהיר כי היא הפסיקה לנשום והמים יפרקו אותה. כואב לי על זה שמישהו החליט להתערב בציר הזמן ולהשאיר את החותם שלו מסיבה כזו או אחרת". כך אמר בכאב יהונתן אורלין, מנהל צוותי השימור במחוז צפון, בתחילתו של מבצע ניקוי הוונדליזם שבוצע בגן לאומי תל קדש לפני כמה חודשים. צפו בפעולות השיקום:
המאבק נגד ונדליזם בגנים לאומיים
(צילום: רשות הטבע והגנים)
אורלין אמר כי "מדובר בשבוע - שבוע וחצי של עבודה. עשרות אלפי שקלים של משכורות, חומרים מיוחדים, נסיעות, דלק ולוגיסטיקה. אנחנו מקבלים על עצמנו משימות דחופות של ונדליזם, שצריך מהר להגיע ולטפל, אבל זה מוציא אותנו מהעשייה החשובה והמבורכת של היומיום – שימור נטו של אתרי מורשת, כדי שלא נגיע לקריסות של מבנים".
ההשחתה בתל קדש
דרור בן יוסף, ממונה מורשת במחוז צפון, סיפר על ההשחתה בחודש פברואר: "הסרקופגים הללו הם נדירים, אנחנו לא מוצאים הרבה כאלה בארץ. הסרקופג מעוטר בסגנון עיטורי שמאוד מתאים לתקופה הרומית: החבל, הרוזטות והסימטריה שמאפיינים את תרבות ויוון ורומא".
הוא ניסה להצביע מי עומד מאחורי ההשחתה: "הצביעה הכחולה היא ונדליזם שקורה באתרי מורשת ברחבי ישראל, זה לא ייחודי רק לתל קדש, זו מכת מדינה. מי שפוגע באתרים הללו אלו שני סוגים של אנשים: האדישים שלא מבינים שהם פוגעים בערך מורשת אמיתי, ו'אוהבי העתיקות' שמזדהים עם האבן שמעוררת בהם משהו רגשי. הוונדליזם בתל קדש נוצר ככל הנראה על ידי אנשים שמזהים באזור קדושה, רותמים את אותה קדושה לסיפורה של האבן וכופים עליה את הסיפור מתקופת המקרא. אנחנו רואים כאן גם השחתה של השילוט, כנראה שלמי שמטפל במונומנטים ורוצה להגדיר אותם מחדש קשה עם ההגדרה שלנו המדעית והוא מעדיף לתת לזה זהות אחרת".
בן יוסף הדגיש כי יהודים לא קבורים במקום הזה: "חשוב לומר שמעריכים שנקברו כאן פגנים, אין שום סממן יהודי או נוצרי. מדובר כנראה באוכלוסיה סורית פיניקית שישבה באזור הזה. בסמוך יש מקדש לאל השמים וכל השדה הוא שדה קבורה ליד המקדש. הוא ציין כי "ברשות הטבע והגנים חשוב לנו להחזיר את העתיקות למצב הטבעי שלהן, לקדמותן. יש לאבנים את הסיפור שלהם וצריך להניח לסיפור המקורי ואותו להציג לציבור".
על ההרגשה לראות אתר היסטורי שהושחת, הוא סיפר: "מבחינתי זה אונס של המונומנט, מישהו לוקח אותו ומכריח אותו להיות מה שהוא רוצה שהוא יהיה".
צוותי השימור ברשות והטבע והגנים
ישראל היא צומת של אירועים היסטוריים רבים, סיפורים שעיצבו את פני העולם. מבצרי ענק, פסיפסים יפיפיים וצבעוניים, חדרים עתיקים ומסתוריים, בתי בד וגתות, כל אלו מספרים סיפור של עמים קדומים שהיו פה, קמו ונפלו, נלחמו וניצחו או הפסידו, או גם וגם. הקימו ארמונות ומעוזי קרב, ערים שלימות ובסיסי צבא, בתי שעשועים ומרחצאות. סיפורים מיתולוגיים, בתי כנסת עתיקים, מקוואות, מבני מגורים ומקומות מסתור. סיפורם של מלכים, נביאים, מצביאים, מורדים ומזימות.
מבנים היסטוריים קדומים, עתיקות ופסיפסים נשחקים עם גלגלי הזמן, מתבלים, מתפוררים ונעלמים. צוותי השימור של רשות הטבע והגנים עוברים הכשרה מיוחדת על מנת לשמור על המונומנטים למעננו ולמען הדורות הבאים.
משמרי המורשת הבנויה, אמונים על איתור סיכונים ואיומים באתרי המורשת הארכיאולוגיים וההיסטוריים. תפקידם להבין את מנגנוני הבליה וההרס שמכרסמים בשלמותם ובשרידותם של הממצאים העתיקים, לאחר מכן, לטפל בהם בפעולות שימור ייחודיות במטרה לשמור על הערך הכי חשוב - ערך המקור. עבודת המשמר היא לדאוג לשימור השרידים בעלי משמעות תרבותית מהעת העתיקה, לעכב ולצמצם עד כמה שניתן את הבליה והפגיעה בשרידים העתיקים ולהעבירם בבטחה לדורות הבאים .
שימור יוצא דופן בארבל
ביולי 2022, לאחר שנה וחצי של עבודות שימור נרחבות, נפתחה לציבור מחדש המצודה הצבאית בגן לאומי ושמורת טבע ארבל. המצודה נבנתה בשנת 1621 וסבלה מתהליך בלאי טבעי שהחל מאז נטישתה בתקופה העות'מנית.
אורלין, שהוביל את התהליך, סיפר: "הפרויקט היה מלווה באתגרים הנדסיים ולוגיסטיים קשים ביותר היות והמצודה נמצאת במרכז המצוק ונאלצנו להעלות חלקים גדולים באופן ידני, מה שהפך את התהליך למאתגר ומיוחד".
התוצאה של השימור בארבל מדהימה: לאחר עליה של 160 מדרגות נכנסים לתוך מבנה בן 400 שנה שמספק תצפית נוף מרהיבה וייחודית לנחל ארבל, לגליל התחתון ולגליל העליון.
ונדליזם באתרי מורשת
ולא מדובר בתופעה של השנים האחרונות. המראה שנגלה לעיני עובדי גן לאומי עבדת בבוקר ה-5 באוקטובר 2009 היה מבעית. עמודיהן של כנסיות ביזנטיות קדומות הופלו, כתובות עתיקות נותצו, חומות כוסו בגרפיטי וגת מרשימה נפגעה פגיעה קשה. ערכי מורשת בני מאות ואלפי שנים ניזוקו באופן בלתי נתפס. זה היה אחד ממקרי הוונדליזם הקשים ביותר מסוגם שידע אתר מורשת ישראלי.
רק כשלוש שנים מאוחר יותר הסתיימו עבודות השיקום המאתגרות. אורית בורטניק, מנהלת אגף ארכיאולוגיה, סיפרה בזמנו: " למרות שנראה כי הצלחנו להחזיר את המצב בגן הלאומי לקדמותו, ערכם של הממצאים הארכיאולוגיים אבד לנצח. הנזק הערכי הוא בלתי הפיך".
בשנת 2016 נגרם נזק כבד לממצאים ארכיאולוגיים מתקופת ימי הבית השני, כתוצאה משריפה שהתרחשה במהלך סוף הבוע במתחם קבר יהושפט ויד אבשלום בנחל קדרון, שבגן לאומי סביב חומות ירושלים.
