מאמצי השימור של המגוון הביולוגי בעולם איפשרו הישגים משמעותיים ב-20 השנים האחרונות, אולם אלו יושמו עד כה בעיקר באזורים צפוניים וטרופיים. חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב מצביעים על כך שהאזורים המדבריים ברחבי העולם, המקיפים כמעט מחצית משטח היבשה של כדור הארץ, הם אלו הנמצאים בסכנה ומוגנים פחות על ידי השמורות ועולם החי שלהם נמצא בסכנה. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Nature Ecology and Evolution.
לדברי החוקרים, השטחים המדבריים מכסים כ-42% משטח היבשה של כדור הארץ. אזורים אלו מאוימים יותר ויותר על ידי פעילות אנושית כמו שימוש בקרקע לצרכי חקלאות, מקורות אנרגיה חלופיים, רעיית יתר ושינויי אקלים מעשי ידי אדם. כשליש מהאוכלוסייה העולמית מתגוררת באזורים אלו ועלולה להיות מושפעת לרעה מהפגיעה במדבריות. אולם גם המערכות האקולוגיות הטבעיות במדבר עשויות להיות מושפעת מהשינויים הצפויים באזורים אלו, מה שמציב אותן בסיכון גבוה.
המחקר החדש בחן את מצב השימור של המדבריות ברחבי העולם והסכנות המאיימות עליהם במאה ה-21. עורכי המחקר, ד"ר אמיר לוין, פרופ' שמעון רחמילביץ' ופרופ' אורי רול, מהמכונים לחקר המדבר ובית הספר לקיימות ושינויי אקלים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, יחד עם ד"ר גופאל מוראלי מאוניברסיטת אריזונה, חשפו נתונים מדאיגים על אודות מדבריות העולם. מחד, המדבריות והחיות השוכנות בהם הרבה פחות מוגנים מאזורים אחרים, ומאידך אזורים אלו צפויים לעבור שינויים מרחקי לכת עקב פעילויות האדם הצפויות במהלך המאה ה-21.
החוקרים העריכו תרחישים של שינוי שימושי קרקע אנושית באזורים מדבריים כיום ובשינויים עתידיים עד סוף המאה ה-21 עקב שינוי אקלים ופעילות כלכלית-חברתית. התרחישים העתידיים הללו צופים פגיעה ברוב המכריע של השטחים המדברים בעולם (לפחות במידה מסוימת) בעיקר כתוצאה מהרחבת השטחיים החקלאיים באזורי המדבר ועלייה בשימוש במקורות אנרגיה חלופיים, כמו גם הגדלת האזורים העירוניים. גם בתרחישים אופטימיים שמטרתם לקדם מדיניות אקלים מתקדמת, לכל היותר רק 12% מהשטחים המדבריים צפויים להישאר טבעיים - ללא השפעות שונות של פעילות האדם.
אזורי מדבריות רבים חווים פגיעה בשטחים הפתוחים וצמצום במשקעים כבר כיום, זאת לצד פגיעה במגוון הביולוגי במדבר שצפוי להיפגע במיוחד כתוצאה מהעלייה בעוצמה והשכיחות של אירועי אקלים קיצוניים. בנוסף, לקראת 2030 נקבע יעד בין-לאומי לשימור של לפחות 30% מכל בתי הגידול בכל רחבי העולם - יעד שהוא מאוד רחוק מדרגת השימור של המדבריות כיום.
רק כ-12% משטחי המדבר כיום שמורים בצורה כלשהיא וחמור מכך, כ-5% בלבד משטחי המדבריות שמורים לטובת הגנה על המגוון הביולוגי. פער זה חמור במיוחד באפריקה ובאסיה בהן שטחי המדבריות הנרחבים ביותר בעולם. כתוצאה מההגנה הלקויה על שטחי המדבריות יש אלפי מינים של חיות הזקוקים כיום לתוכניות שימור והגנה – כולל שלל מינים המוגדרים כיום בסיכון, ואינם נמצאים במקומות אחרים.
"זוהי קריאה דחופה ומדאיגה להרחבת ההגנה על אלפי מיני דו-חיים, ציפורים, יונקים וזוחלים, ושימור מערכות אקולוגיות יקרות ערך באזורים יבשים", הסביר ד"ר לוין. "יחד עם זאת, אזורים צחיחים מספקים הזדמנויות ייחודיות ומרחב משמעותי להשגת שימור ואם לא נפעל בקרוב, לא יישאר הרבה מה להציל".
"עד כה תשומת הלב העולמית לשימור הזניחה את המדבריות מתוך חשיבה שאלו אזורים הנמצאים פחות בסיכון. תוצאות עבודתנו ממחישים שהזנחה זו מעמידה את המדבריות בפני סכנות משמעותיות בפרט עם העלייה הצפויה בפעילות האנושית במדבריות במהלך המאה ה-21", אמר פרופ' רול.
"עלינו לתת דעתנו לכך ששטח האזורים הצחיחים בעולם הולך ומתרחב ועל כן יש לנקוט בתוכנית פעולה מיידית לשימור אזורים אלו", סיכם פרופ' רחמילביץ'.
קבוצת המחקר כללה את: ד"ר אמיר לוין, פרופ' רחמילביץ', ופרופ' אורי רול מהמכונים לחקר המדבר ע"ש יעקב בלאושטיין ובית הספר לקיימות ושינויי אקלים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וד"ר גופאל מוראלי, מהמחלקה לאקולוגיה וביולוגיה אבולוציונית, אוניברסיטת אריזונה.
מחקר זה (מענק מס' 611/23) נתמך על ידי הקרן הישראלית למדע, משרד המדע והטכנולוגיה הישראלי באמצעות DesertData – מרכז הידע DeserTech לקיימות, והקרן למחקר בינתחומי על שם דניאל א. קושלנד.
