ההשפעות של שינויי האקלים מורגשות בכל העולם, ורק השבוע נרשמו שיאי טמפרטורה כשהימים ראשון, שני ושלישי היו הימים החמים ביותר בהיסטוריה - עם טמפרטורה ממוצעת של 17.15 מעלות ביום שני. אבל איך משבר האקלים, הנגרם מפליטת גזי חממה על ידי בני אדם, ישפיע על כל עיר בנפרד? מפה אינטראקטיבית חדשה, שהכין המרכז למדעי הסביבה באוניברסיטת מרילנד, מאפשרת כעת למשתמשים מכל העולם לגלות את העתיד האקלימי (לשנת 2080) כמעט בכל מקום בעולם (כולל ישראל), תוך התאמת האקלים העתידי ביעד מסוים לאקלים הנוכחי של יעד אחר.
מסקירה של כמה יעדים בישראל עולה כי בתרחיש קיצוני של פליטות גזי חממה צפוי ב-2080 קיץ לוהט בחיפה, תל אביב, ירושלים ואילת, עם עלייה של 5.2, 4.9, 6.9 ו-5.9 מעלות צלזיוס (בהתאמה), וכן עלייה של 10.2%, 5.3%, 6.6% ביובש עבור חיפה, תל אביב וירושלים, בעוד שבאילת צפויה להירשם עלייה של 40% בלחות. לעומת זאת, בחודשי החורף צפויה עלייה של 4.5, 3.5, 5.7 ו-5.9 מעלות צלזיוס עבור חיפה, תל אביב, ירושלים ואילת (בהתאמה) וכן יובש ניכר בשיעור של 17%, 18% ו-15.8% (עבור חיפה, תל אביב וירושלים, בהתאמה), אך גם עלייה בלחות של 1.8% באילת.
מי שירצה להבין כיצד ירגישו בערים הללו בעוד קצת יותר מ-50 שנה, צריך להגיע אל איידין שבטורקיה, עין גדי ואזור ים המלח, מינאב שבאיראן ואל-עולא שבסעודיה, ובכך להבין איך ירגישו בחיפה, תל אביב, ירושלים ואילת (בהתאמה) בתרחיש קיצון בשנת 2080.
לעומת זאת, בתרחיש של הפחתה ניכרת בפליטות גזי החממה, חודשי הקיץ ב-2080 בחיפה, תל אביב, ירושלים ואילת צפויים להיות חמים ב-1.9, 1.6, 3.2 ו-1.8 מעלות צלזיוס (בהתאמה), עם עלייה של 9.2%, 3.8% ו-5.5% ביובש בחיפה, תל אביב וירושלים (בהתאמה) וכן עלייה של 30% בלחות באילת. בחודשי החורף על פי תרחיש זה, צפויה עלייה של 2.1, 1.1, 3.1 ו-1.1 מעלות צלזיוס (בהתאמה) וכן חורפים יבשים בעלייה של 7.5%, 9.3% ו-9.4% בחיפה, תל אביב וירושלים (בהתאמה), אך גם עם עלייה של 1.4% בלחות באילת.
גם ההתאמות ליעדים אחרים בעולם השתנו בהתאם לכך, שכן כדי לחוות את שינויי האקלים בחיפה בתרחיש המתון יש להגיע למחוז בלקא בירדן, לכפר תיאסיר בנפת טובאס במקרה של תל אביב, לכפר סיר בנפת ג'נין במקרה של ירושלים ולטבוק שבסעודיה במקרה של אילת.
במבט רחב יותר, גם על יעדים בעולם, נרשמת מגמה דומה, ממנה עולה כי צמצום פליטות גזי החממה רק יטיב עם כדור הארץ. האקלים השורר כעת בשארם א-שייח' הוא זה שאותו יחושו תושבי קהיר ב-2080 בתרחיש קיצון, מרמריס היא המקבילה של תחזית האקלים בביירות ב-2080 בתרחיש קיצון, חבל אקיטן החדשה בדרום-מערב צרפת מהווה תשקיף של מה שצפוי בלונדון ב-2080 בתרחיש קיצון, העיר בראט האלבנית היא התשקיף של מה שצפוי להתרחש ב-2080 ברומא בתרחיש קיצון, נפת מצ'רטה באיטליה מהווה את התחזית הצפויה בפריז - שם נפתחו אמש (יום ו') המשחקים האולימפיים תחת גשם שוטף - בשנת 2080 בתרחיש קיצון, מחוז פוליה בדרום-מזרח איטליה דומה באקלים הנוכחי שלו לזה שעתיד להתקיים בברצלונה ב-2080 בתרחיש קיצון.
תושבי מוסקבה צריכים לנסוע למחוז קרסנודר, המהווה את התשקיף למה שחזוי ב-2080 בתרחיש קיצון, מחוז אמיליה-רומאניה בצפון איטליה מהווה תשקיף לתחזית של בודפשט ב-2080 בתרחיש קיצון, וגם תושבי ניו יורק לא ירחיקו מכיוון שהמצב כיום בארקנסו משקף את מה שעתיד להתרחש בה ב-2080 בתרחיש קיצון.
המפה האינטראקטיבית והמקוונת - The Future Urban Climates - מספקת תמונה לגבי האופן שבו הפחתת הפליטות של גזי החממה עשויה לשנות לטובה את תרחישי הקיצון. "בעוד 50 שנה, האקלים בחצי הכדור הצפוני צפוי להיות הרבה יותר דומה לאקלים של חצי הכדור הדרומי", אומר פרופ' מתיו פיצפטריק מהמרכז למדעי הסביבה של אוניברסיטת מרילנד. "ככל שמתקרבים לקו המשווה יש פחות ופחות התאמות טובות לאקלים במקומות כמו מרכז אמריקה, דרום פלורידה וצפון אפריקה. אין מקום על פני כדור הארץ המייצג את העתיד שצפוי למקומות הללו".
למעשה, כ-40% מאוכלוסיית העולם חיה באזורים המשווניים הללו, מה שאומר שיותר מ-3.3 מיליארד בני אדם עומדים בפני אקלים קיצוני יותר מכל מקום אחר בעולם. בנוסף, קיים חשש כי חלקים מהאזורים הטרופיים עלולים להפוך לבלתי ראויים למגורים.
פרופ' פיצפטריק השתמש במיפוי אקלים אנלוגי, טכניקה סטטיסטית שמקשרת את האקלים העתידי הצפוי במקום אחד על פני כדור הארץ לאקלים הנוכחי של מיקום אחר, על מנת לספק הבנה מבוססת-מקום של שינויי האקלים. החוקר עשה זאת באמצעות נתונים הזמינים העדכניים ביותר מהפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC).
המפה מספקת נתונים עבור תרחישי פליטות גבוהים ומופחתים כאחד, כמו גם עבור מספר מודלים שונים של תחזיות אקלים, זאת על מנת להתגבר על חוסר הוודאות העתידית. כל משתמש יכול למפות את מקום מגוריו תחת תרחישים ומודלים שונים, אך גם למפות את הדמיון בין האקלים העתידי של המקום אותו הזין לבין האקלים הנוכחי ביעד אחר בעולם, בו יש אקלים שקרוב ביותר לזה שעתיד להיות במקום אותו הזין בשנת 2080.
התרחיש הראשון שהנתונים מתקבלים לגביו הוא של מסלול פליטות גבוהות של גזי חממה, שבו כדור הארץ נמצא על מסלול התחממות קיצונית עד סוף המאה הנוכחית, בעוד שהתרחיש השני מדמה ירידה בפליטות גזי החממה ועמידה ביעדי הסכם פריז (1.5 מעלות צלזיוס בהשוואה לרמות הטרום-תעשייתיות). "אני מקווה שכלי שימושי זה יגביר את המודעות לנושא שינויי האקלים וההתחממות הגלובלית. אני מקווה שבאמצעותו אנשים בכל העולם יבינו טוב יותר את גודל ההשפעות שיש לשינויים הללו ויקבלו תשובה מדוע זה מעורר את דאגתם של חוקרי האקלים השונים", מסביר פרופ' פיצפטריק.