יום שמירת הטבע הבינלאומי מצוין היום (ד'), וזאת הזדמנות טובה להכיר את המגוון הטבעי של ישראל, לבחון את הגורמים שמאיימים עליו ולבדוק כיצד ניתן לשמור עליו יותר טוב.
ישראל היא מדינה קטנה, ולמרות זאת יש בה מגוון ביולוגי גדול למדיי וסוגים רבים של מערכות אקולוגיות: חופי ים חוליים וסלעיים, יערות, מלחות, חורש, בתות, הרים, עמקים, מישורים, חולות, נחלים, ביצות ואגמים.
מיפוי עולמי של המקומות בעלי המגוון הביולוגי הרב ביותר העלה שבישראל היא אחת מהמקומות החשובים ביותר לשמירה על המגוון הביולוגי העולמי בעלי עושר ביולוגי רב ויוצא דופן ולכן הוגדרה כ"אזור חם" לשמירה על המגוון הביולוגי.
אחד הגורמים לגיוון הרב של הטבע בישראל הוא המיקום הגיאוגרפי שלה - בחיבור שבין שלוש יבשות – אסיה, אירופה ואפריקה. ומכל אחת מהיבשות ניתן למצוא נציגים מעולם החי והצומח. שפן סלע נמייה צופית וצבי הם מינים שמקורם באפריקה, דרבן הדי וחתול ביצה הם מינים אסייתיים ואילו זאב ויחמור הם מינים שמקורם באירופה.
מיקומה הגיאוגרפי גם הפך אותה לציר נדידה של עופות רבים ממגוון רחב של מינים. "ישראל היא גם אחד ממסלולי הנדידה הגדולים ביותר לעופות. היא מהווה מעבר הכרחי למינים רבים ולמספר אדיר של עופות שעוברים דרכינו. כחצי מיליארד עופות לכל כיוון. באביב הם חוזרים. מדברים פה על כמות אדירה של עופות. לכן מגוון המינים המקומיים והחולפים הוא עצום", אמר ד"ר יהושוע שקדי, המדען הראשי של רשות הטבע והגנים.
איומים על המגוון הביולוגי
גידול האוכלוסייה ופגיעה בערכי טבע
הדרך לשמירה על הטבע הישראלי רצופה אתגרים, שאחד המשמעותיים שבהם הוא שמירה על שטחים פתוחים.
"קצב גידול האוכלוסייה בישראל הוא 2% בשנה, כמו במדינות מתפתחות. לצורך השוואה, באירופה קצב הגידול הוא כ-0.5%. כל אחד מאיתנו רוצה להגדיל את רמת החיים: לרכוש דירה, מכונית ועוד. הגידול הזה באוכלוסייה גורם לעומס שגדל יותר ויותר על השטחים הפתוחים בישראל. זאת בעיה משמעותית מאוד. צריך יותר שטחים לבנייה, יותר פיתוח כבישים", אמר שקדי.
בדוגמה למאבק על שמירה על ערכים טבעיים על חשבון פיתוח ניתן לציין את מערת איילון, מערה יחידה במינה שנמצאת סמוך למפעל נשר - ליד רמלה, שבה נמצאו בעלי חיים שלא נראו בשום מקום אחר בעולם. תוכנית לתשתיות לאומיות שהוגשה לאחרונה להערות הציבור עתידה לפגוע במערה בשל הוספת קו רכבת בנתיבי איילון. רשות הטבע והגנים וארגונים סביבתיים הביעו התנגדות לתוכנית, וההכרעה צפויה בקרוב.
ד"ר שקדי הוסיף שגידול האוכלוסייה גורם גם לכך שבני האדם מעמיסים על השטחים הטבעיים. לדבריו, "השטחים הפתוחים בכלל ושמורות הטבע ופרט נמצאים בעומסים קשים. יש קבוצות של מטיילים, רוכבי ג'יפים, אופניים. כולם רוצים להשתמש בשטח. לנסוע עם ג'יפים, אופנועים ואופניים היכן שהם רוצים".
בנושא זה, אמר המדען שברשות הטבע והגנים מנסים להתמודד עם הבעיה דרך הכרזה על שמורות טבע, שמאפשרת שמירה על יותר שטחים טבעיים. "אנחנו גם מנהלים את השמורות נכון, משתדלים להתמודד עם הבעיה של שריפות ובעיות אחרות. אנחנו מונעים מבני האדם לעשות בשמורות את כל הפעולות שהם חושבים שמגיעות להם", אמר.
כמו כן, שקדי הוסיף כי גורם נוסף הפוגע בסביבה הוא צה"ל. אימונים רבים פוגעים לשריפות. "באזור שפלת יהודה יש יותר שריפות מאשר בעוטף עזה, רובן המכריע בגלל אימוני צה"ל. גם ברמת הגולן נגרמות שריפות רבות בגלל אימונים", אמר.
מינים פולשים
בעיה קשה נוספת עמה מתמודד המגוון הביולוגי של ישראל היא המינים הפולשים, שגורמים לנזקים רבים לטבע ולחקלאות. מין פולש הוא בעל חיים או צמח שהועבר על ידי האדם אל מחוץ לגבולות תפוצתו הטבעי. במקרה זה הוא מנותק מאויביו הטבעיים ולכן קשה לרסן את גידולו והתרחבות אוכלוסיותיו.
לתופעת הפלישות הביולוגיות אין כרגע מענה של ממש בחוק הישראלי, וחוקים כמו חוק הגנת חיית הבר, חוק הגנת הצומח ופקודת הדיג אינם מתייחסים במפורש לסיכונים האקולוגיים שמציבים המינים הפולשים.
שקדי הסביר כי כדי לטפל בבעיית המינים הפולשים, יש לעשות שלושה דברים מרכזיים: הראשון הוא איסור כניסה של מינים זרים לישראל, אלא אם כן הם עברו ביקורת. "המצב בישראל מהבחינה הזאת הוא בינוני-מינוס. אנחנו יודעים לטפל בחולייתנים, שזה בסמכות רט"ג, אבל אנחנו לא יודעים לטפל בבעלי חיים חסרי חוליות, שיכולים לגרום לבעיות קשות. משרד החקלאות יכול לטפל במינים פולשים שיכולים לפגוע בחקלאות, אבל חסרה חקיקה ראשית ראשית בנושא".
אבל מה לעשות עם אלו שכבר פלשו? לדברי שקדי, על הרשות "לקבל סמכויות שתאפשר לטפל ולהכחיד את הפולשים. לדוגמה, כיום לרשות אין סמכות לפגוע במינים פולשים שנמצאים בשטחים פרטיים, גם אם הם ממוקמים ליד שמורות טבע. החוק צריך לאפשר גם ביאור מינים פולשים".
נקודה שלישית שציין המדען הראשי היא העברת חוק שיאפשר מניעת מכירה של מינים פולשים. יקינטון המים, צמח שגורם לנזקים משמעותיים ויכול להרוג בתי גידול, נמכר במשתלות לבתים פרטיים, ואין כיום חוק שמאפשר את הטיפול במשתלה הזאת ומונע ממנה למכור", ציין שקדי כדוגמה.
מינים מתפרצים
בעיה נוספת בישראל היא פסולת שאינה נאספת או מושלכת בסמוך לישובים או לשטחים חקלאיים. פסולת זו יכולה להיות תוצרת חקלאית פסולה, או פסדים של צאן בקר עופות ודגים המהווים מקור זמין ולא טבעי לחיות בר. היא מספקת מזון לחיות הבר המתרבות בזכותה, ויוצרות אוכלוסיות גדולות סביב ליישובים.
אוכלוסיות אלו מוגדרות מתפרצות (מינים מתפרצים) אלו אוכלוסיות טבעיות לישראל שהתוספת של המזון גורמת להן להתרבות אל מעבר לכושר הנשיאה הטבעי של השטח. לדוגמה: אם באופן טבעי זוג תנים יכול להתקיים בשני קילומטרים רבועים, תוספת המזון יכולה לקיים גם עשרה תנים באותו תא השטח. אלו מצדם פוגעים בציוד חקלאי ובגידולים חקלאיים. מין מתפרץ נוסף הוא חזיר הבר, שאוכלוסייתו גדלה בחיפה.
החשש הגדול של רשות הטבע והגנים הוא שחקלאי הסובל מנזק מתמשך ליבולים או לציוד חקלאי ייקח את החוק לידיו וישתמש בחומרים אסורים כמו רעל לפגיעה בגורמי הנזק. כתוצאה מכך נוצרת תגובת שרשרת של הרעלות משנה.
"אנחנו נמצאים במצב שבו חיות הבר מאוימות. בגלל שיש כל כך הרבה תנים שפוגעים בחקלאות, החקלאים זועמים, וכמה מהם מפזרים רעל לגורמים שעושים להם נזק. יש הרעלות משניות, ובפועל הם מרעילים נשרים. תמותה של 6-5 נשרים בגלל הרעלה מורידה לנו 10 שנות עבודה על אוכלוסיית הנשרים", אמר שקדי.
גורם אנושי נוסף שפוגע במגוון הביולוגי הוא התחשמלות והתנגשות בעמודי חשמל. "מצאנו שעופות גדולים, בעיקר נשרים, רחמים, והעיט הניצי מתחשמלים מעמודי חשמל. וחברת החשמל הגדילה את כמות המיגונים ל-200 מיגונים לשנה, אבל מצאנו שאנחנו צריכים 6,000. יש לנו בעיה כלכלית, ואנחנו עובדים עם רשות החשמל, החברה להגנת הטבע כדי שיימצא מימון מתאים למיגון. נושא שהתחלנו לטפל בו הוא התנגשויות בקווי המתח, משום שהעופות פוגעים בכבלים, שעופות רבים נפגעים מזה", אמר המדען.
