שונית האלמוגים במפרץ אילת היא אחת מאוצרות הטבע של מדינת ישראל. אבל השונית הצפונית בעולם ממשיכה לסבול מהשלכות משבר האקלים, בין היתר מהתחממות ים סוף, הצטברות מזהמים, מחלות שחיסלו כמעט לחלוטין את אוכלוסיית קיפודי הים השחורים ועוד. הדוח השנתי שמפרסם הבוקר (יום ה') המשרד להגנת הסביבה, שבוצע על ידי המכון הבין אוניברסיטאי באילת במימון הקרן למניעת זיהום ים, מציג תמונה עגומה, לפיה המצב מחמיר.
(צילום: המכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים באילת)
תוכנית הניטור, שהחלה בשנת 2003, נכנסת לשנתה ה-20. הממצאים לשנת 2022 ממשיכים להצביע על הידרדרות המערכת האקולוגית הרגישה של מפרץ אילת. במשרד להגנת הסביבה אומרים שהממצאים מחזקים את הצורך בהמשך אימוץ המדיניות למפרץ אילת, שאותה מתווה המשרד.
חלק ניכר מהנזק שנגרם לשונית כתוצאה מסערת החורף של 2020 נבע ממתקני תשתית בחופים שהתפרקו. הדוח קובע כי על פיתוח חופי אילת להיות מינימלי, כך שניתן יהיה למנוע נזקים דומים בעונת החורף, זאת בניגוד לעבודות הבטון שנעשו לאורך החוף במהלך השנה.
בחודש מרץ 2020 התמודדה אילת עם סערה דרומית חריגה בעוצמתה, שזרעה הרס רב בחופי העיר. שונית האלמוגים באילת נפגעה גם היא מהסערה, הן בשל שבירת אלמוגים וכיסויים בחול שהורחף על ידי הגלים, והן בשל פגיעת פסולת וחלקי תשתית שנסחפו מהחופים אל הים.
הנזק לשונית לא היה אחיד ובסקר נמצא שהוא התאפיין באובדן כיסוי חי של כ-6% ל 22%, בתלות באתר הנבדק. בשנת 2021 נמדדה ירידה נוספת של אחוז וחצי בכיסוי האלמוגים במפרץ וכן הידרדרות השונית גם בעומק של 20 מטר, שכנראה נבעה משקיעה של חול שהורחף במהלך הסערה. בשנת 2022 נמדדה התחלה של השתקמות של השונית, ועלייה איטית באחוז הכיסוי החי של אלמוגי אבן.
אחד הממצאים המדאיגים נובע מגילוי של פגמים בבעלי חיים. בשנת 2020 נמצאו לראשונה בחוף הצפוני פרטים של פורמיניפרים (חוריריות, יצורים חד-תאיים ימיים) בעלי עיוותים במבנה השלד הגירני שלהם. עיוות זה מעיד על הפרעה ליצירת השלד הגירני על ידי יצורים אלה. בשנת 2021 עיוות השלד אפיין כ-1% מהפרטים שנדגמו. בשנת 2022 נמצאו לראשונה עיוותים גם בחוף הדרומי, בניגוד לשנים קודמות, שבהן נמצא עיוות בשלדים רק בחוף הצפוני.
ייתכן שהעלייה המתועדת בחומציות מי הים משפיעה על יכולת השקעת השלד הגירני של מינים אלה, אך התופעה אינה מאפיינת את כל המפרץ, אלא רק את תחנות הדיגום מול תעלת הקינט בחוף הצפוני, מה שמצביע על התעלה כמקור אפשרי לבעיה זו. מזהם נוסף שמוכר כגורם לעיוות בשלד של בעלי חיים ימיים הוא מתכות כבדות. באחרונה נמצאו ריכוזים חריגים של מתכות מול מוצא הקינט באזור שבו עמדו בעבר כלובי הדגים. ייתכן שסערת 2020 חשפה שכבות בקרקעית בהן הצטברו בעבר מתכות.
מצב קיפודי הים מעורר דאגה. בעשור האחרון נמדדת מגמת ירידה מתמשכת בצפיפות קיפודי הים באילת. לאחרונה, כך פורסם, מחלה חיסלה כמעט את כל האוכלוסיה. לא ברור האם הם יצליחו להשתקם.
בנוסף, מגמת העלייה בטמפרטורת המים העמוקים שתועדה בסקרים הקודמים נמשכת. במקביל, גם בטמפרטורת פני הים נמצאת בעלייה מאז 1988, בקצב ממוצע של כ-0.045 מעלות לשנה. קצב זה גבוה פי 2.5 מהממוצע העולמי שחישב ה-IPCC. בשנת 2022 לא נמדדה טמפרטורת שיא כמו בשנים קודמות, והטמפרטורה המרבית שנמדדה בגובה פני הים הייתה אף נמוכה ב-2 מעלות מאשר בשנה הקודמת, ועמדה על 27 מעלות צלזיוס.
כמו כן, קיים חשש כי הרחבת פעילות מתקן ההתפלה תביא לעלייה בכמות החנקן והתמלחות המוזרמים לים. עיקר ההרחבה נובעת מהביקוש למים מותפלים לצורך השקיה של שדות חקלאים בערבה.
המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, פרופ' נגה קורנפלד שור, אמרה כי "באחריותנו להפחית כל סיכון ואיום אחר שניתן כדי לשמור את שונית האלמוגים לישראל ולעולם, כדי שתתחדש ותישמר. כל פעם יש איום חדש או שחוזר איום ישן. אנחנו צריכים להמשיך לעמוד על המשמר".
רני עמיר, מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד לגנת הסביבה, אמר כי "היום אנחנו יודעים הרבה יותר על מה שקורה במפרץ אילת. דבר אחד ברור המפרץ נמצא במצב שבו תוספת קטנה של סיכון יכולה להביא אותו לקטסטרופה. אנחנו שומעים הרבה מאוד על יוזמות לבניה על החופים, היוזמה של קצא"א להגדיל את שינוע הנפט. מבחינתנו אסור להוסיף סיכון בגלל שבתי הגידול כל כך רגישים וחשובים מבחינה גלובלית. צריך להסיר כל איום ממקור אנושי ולמנוע אותו".
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, הבהירה כי אין שינוי במדיניות המשרד, לפיה אין להגדיל את כמויות הנפט שיותרו לקצא"א להעביר במפרץ אילת, זאת במסגרת מדיניות אפס תוספת סיכון.
בעמותת צלול אמרו בתגובה כי "על מנת להגן על שונית האלמוגים היחודית של מפרץ אילת אנחנו חייבים למנוע כל מקור של זיהום או סיכון להרס נוסף. תוכניות קצא"א להגדלת שינוע הנפט הם בדיוק הדבר שאסור לנו לאפשר. צריך לזכור שגם דליפות קטנות גורמות לערבול של חומרים רעילים ומסיסים שנמצאים בנפט וחודרים למי המפרץ הרגיש. חומרים אלו מזיקים מאוד להתפתחות האלמוגים ולרוויה שלהם ושל בעלי חיים ימיים נוספים בשונית".
