עונת הקינון של הדורסים הגדולים בישראל החלה לאחרונה, ואיתם השידורים החיים במסגרת פרויקט "עופות דורסים בשידור חי". השידור החי הראשון לעונה התשיעית של הפרויקט הינו מקן של עקבים עיטים, ששברו שיא והטילו את הביצה הראשונה כבר ב-8 בפברואר. כך נקבע "שיא ישראלי חדש" לתיעוד של קינון מוקדם של עקבים עיטים, כיוון שהעקבים מטילים בכל שנה פעם אחת בלבד ורוב הזוגות מטילים בחודש מרץ. הסיבה לכך, ככל הנראה, קשורה למרכיב המיוחד והגבוה בתזונה של זוג העקבים הזה - שפני סלע.
ברשות הטבע והגנים מציינים כי אוכלוסיית העקב העיטי המקננת בישראל הצטמצמה באופן מובהק באזורים שונים בחבל הים תיכוני, בכרמל ובגליל וייתכן שגם בגולן. חלק מהגורמים הינם נטיעות לצד הפרעות במצוקי קינון. גורם נוסף שמזוהה בשנים האחרונות הוא פגיעה מטורבינות רוח. לכן החלה רשות הטבע והגנים לקיים סקרי קינון ולמשדר פרטים באוכלוסייה כדי ללמוד את הדמוגרפיה וגורמי האיום על-מנת להתמודד איתם. המעקב המצולם חושף פרטים חשובים על הביולוגיה ובמיוחד על האיומים על קינון ועל תזונת גוזלים.
ד"ר יואב פרלמן, מנהל מרכז הצפרות הישראלי בחברה להגנת הטבע, אמר כי העקב העיטי מקנן בשטחים הרריים וגבעיים, פתוחים לגמרי או עם צמחייה דלילה, ובונה את קיניו על מצוקים ועל עצים גבוהים. האוכלוסייה העולמית מונה כ-100,000 פרטים בוגרים, והיא ככל הנראה יציבה בגודלה.
העקבים מקננים בדרום-מזרח אירופה, המזרח התיכון ומזרחה - במרכז אסיה עד למונגוליה ובצפון אפריקה. בישראל, הוא מקנן כמעט בכל אזורי הארץ. "זוג העקבים העיטיים שזה עתה הפכו שוב למשפחה, מסייע לנו להביא את החשיבות של השטחים הפתוחים והמגוון הביולוגי למודעות הציבורית. מיליוני הצופים והגולשים ברשתות החברתיות, ביניהם צעירים וצעירות רבים, נחשפים לעולמם המיוחד של העקבים, להתמודדויות היום-יומיות שלהם עם הפיתוח המואץ סביבם וההפרעות הבלתי פוסקות כתוצאה מפעולות אדם, ואנחנו רואים שהמסרים של שמירת טבע חשובים לרבים ועוברים בצורה הזו. נאחל לגוזלים הקטנים שיתחזקו ויגדלו להיות עופות דורסים מרשימים, שיצטרפו לכל הצעירים של שנת 2024 שעתידים לתמוך ולאושש את אוכלוסיית הדורסים הנמצאת בסכנה ממשית", הוסיף ד"ר פרלמן.
בעיות תקציב לפרויקט, שבו צפו עשרות מיליונים
השידור החי מהקינון המיוחד החל ביום חמישי האחרון, אולם בשל המצב - שידורם של קינונים נוספים - ביניהם האוחים, העיטים הניציים, הנשרים וכדומה, לא עתידים להתממש בשלב זה בגלל בעיות תקציב.
ד"ר גלעד פרידמן, מנהל הפרויקט, סיפר כי על מנת לשדר לפחות שידור אחד או שניים הפרויקט החל בגיוס המונים ועד כה גויסו 58,825 שקלים מתוך 80,000 שקלים (כ-73%) בזכות 305 תורמים, אולם ככל שהציבור בישראל יירתם ויתרום כך יועברו שידורים נוספים.
"אנו מזמינים את כולם לתרום לפרויקט ולסייע לנו במאמצי התיעוד והשמירה של הדורסים המדהימים של ישראל, כאשר כל תרומה לפרויקט היא תרומה ישירה לשימור הדורסים בישראל. בעונה האחרונה הצלחנו להעביר שידורים חיים רצופים בדרמות ובאקשן, היישר מהקינים של הדורסים הגדולים המקננים בטבע הישראלי, בזכות הצופים הרבים שתרמו", הוא אומר.
פרויקט "עופות דורסים בשידור חי" הוקם באביב 2016 ומאז הצליח להעביר 33 שידורים ישירים, שחושפים את עולמם המרתק של העופות הדורסים הגדולים המקננים בישראל: העקב העיטי (Buteo rufinus), החיוויאי (Circaetus gallicus), האוח העיטי (Bubo bubo), העיט הניצי (Aquila fasciata), הרחם (Neophron percnopterus) והנשר (Gyps fulvus). בעזרת מצלמות Online מיוחדות אשר הותקנו בסמוך לאתרי הקינון הטבעיים של הדורסים.
הפרויקט מעביר בשידור ישיר (24/7) את כל מהלך הקינון והשתלשלות הדגירה, הציד והטיפול בגוזלים עד לפריחתם המוצלחת מהקן (ואף כישלונות דרמטיים ועצובים). בעזרת השידורים הפרויקט מצליח להעביר דרמות מרגשות מתוך עולם הולך ונעלם של "טורפי-על" אשר היופי, העוצמה, הפראיות, הדרמה, ההתרגשות והעצב מקיפים אותו גם יחד.
צוות הפרויקט מנצל את התשתית שהוקמה לאורך השנים בעמל רב ודרכה מצליח להעביר מדי שנה תכנים ערכיים בפני עשרות מיליוני צופים מ-120 מדינות שונות, יחד עם הדגשת חשיבות השימור של המערכות הטבעיות ורצף השטחים הפתוחים בישראל. כל זאת על מנת שילדינו ונכדינו יוכלו להמשיך ולחוות את פראיותו של הטבע הישראלי ולצפות בכל בעלי החיים שטרם נעלמו ממנו.
הפרויקט הוא שיתוף פעולה בין רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע, קרן המורשת, קרן דוכיפת, חברת חשמל, המדבריום, המנהל האזרחי ביהודה ושומרון ופרויקט "פורשים כנף". אוהד הצופה, אקולוג עופות ברשות הטבע והגנים, מספר כי בזכות הפרויקט נחשפים לשידורי המיזם כ-30 מיליון צופים מדי שנה מכל רחבי העולם ועשרות אלפי תלמידים בישראל.
הצופה: "תיעדנו ולמדנו על הביולוגיה ומלחמת הקיום המורכבת על העופות הדורסים ונחשפנו לעובדות שלא ניתן ללמוד עליהן ללא מעקב 'חטטני' שכזה. צילום הקינון רק העצים את הידוע לנו על האיום על שרידת העופות הדורסים והצלחת הקינון לבין והתשתיות אדם, והפקנו תובנות חשובות עבור ממשק השמירה על העופות הדורסים. הודות לתיעוד האינטימי, מתאפשרת הפקת תובנות חשובות על פעולות הממשק האפשריות עבור ניהול אוכלוסיית דורסים במצבי קיצון. ולא פחות חשוב, אנו שמחים ליצור שינוי אמתי בחינוך לשמירת טבע בפני מיליוני צופים מכל רחבי העולם".
