חוקרים טוענים שלא ניתן לייחס את ההתפתחות המוחית לתפקידים או למאפייני היסטוריית החיים של הגזעים, מה שמצביע על כך שגודל המוח כנראה מושפע מתהליך העיור ומסביבה חברתית מורכבת יותר.
לדברי החוקרים, למעלה מ-400 גזעי הכלבים הידועים כיום התפתחו מהר יחסית ומפגינים גיוון רב, מה שהופך אותם לאוצר עבור החוקרים שמעוניינים לבחון את השינויים המהירים שמתרחשים בתוך מין מסוים. מזה זמן רב שהחוקרים סקרנים לגבי הגורמים המשפיעים על גודל המוח, מכיוון שהמוח האנושי למשל גדול בצורה יוצאת דופן בהשוואה לגודל הגוף. לכן, השוואה בין גזעי הכלבים השונים יכולה לעזור ולענות על כמה שאלות שנותרו לא פתורות, כאשר כל מה שידוע זה שחשיבה ותהליכים קוגניטיביים דורשים הרבה אנרגיה, ושמירה על מוח גדול יותר מצריכה מחיר יקר יותר.
3 צפייה בגלריה
מודל גולגולת תלת ממדי (כולל המוח) של הוויסלה, כלב הלאום ההונגרי
(צילום: Evolution (2023). DOI: 10.1093/evolut/qpad063)
"מוחם של בעלי חיים מבויתים יכול להיות קטן בעד 20% מאלו של אבותיהם הפראיים. הסיבה הסבירה לכך היא שחייהם של מינים מבויתים פשוטים יותר בהשוואה לאלו של עמיתיהם הפראיים. בסביבה הבטוחה שמספקים בני האדם, אין צורך לחשוש מהתקפות טורפים או לצוד מזון. לכן, אין צורך בקיומו של המוח הגדול היקר מבחינה אנרגטית, והאנרגיה המשוחררת יכולה להיות מופנית למטרות אחרות, כמו הולדת גורים נוספים, דבר שחשוב עבור חיות מבויתות", אמר לאסלו זולט גארמסגי, ביולוג אבולוציוני במרכז המחקר האקולוגי בהונגריה, שחוקר את האבולוציה של גודל המוח מזה זמן רב ונמנה על מחברי המחקר.
יקלס קולם מאוניברסיטת שטוקהולם, שנמנה על מחברי המחקר ומתמחה באבולוציה של המוח ובקשר בין שונות במורפולוגיה של המוח והתנהגות, הוסיף: "גזעי כלבים שונים חיים ברמות שונות של מורכבות חברתית ומבצעים משימות מורכבות, שכנראה דורשות יכולת מוחית גדולה יותר. לכן, אנו משערים שהלחצים הסלקטיביים על המוח יכולים להשתנות בתוך מין הכלב, וייתכן שנוכל למצוא הבדלים בגודל המוח בין גזעים על סמך המשימות שהם מבצעים או המרחק הגנטי שלהם מזאבים".
זהו המחקר המקיף הראשון לגבי גודל המוח של גזעי כלבים שונים, כשהכנתו ארכה כמה עשורים. טיבור קסורגו, עמית מחקר בכיר במחלקה לאנטומיה, תאים וביולוגיה התפתחותית באוניברסיטת אטווש לוראנד שבבודפשט, אוסף כבר עשרות שנים מספר רב של גולגולות גזעי כלבים, להן בוצעו סריקות CT על ידי חברת Medicopus Nonprofit Ltd בקאפושוואר שבהונגריה. בהתבסס על תמונות ה-CT, הווטרינר קלמן צ'ייברט שיחזר את המוחות וקבע את הנפח המדויק שלהם. אוסף יקר ערך זה הושלם על ידי בנק המוח והרקמות של הכלבים, שהופעל על ידי אוניברסיטת אטווש לוראנד בשבע השנים האחרונות, שאיפשר אימות של נפחי מוח שחושבו מתמונות גולגולת באמצעות מוחות בפועל.
בסופו של דבר, נאספו נתונים מ-865 פרטים המייצגים 159 גזעי כלבים, כאשר 48 דגימות מייצגות זאבים. לפי התוצאות שפורסמו בכתב העת Evolution, נמצא כי לזאבים יש נפח מוח ממוצע של 131 סמ"ק, ביחס למשקל גוף ממוצע של 31 ק"ג. במקרה של כלבים בקטגוריית משקל דומה, נפח המוח הוא רק כשלושה רבעים מזה של הזאבים, בערך 100 סמ"ק. בכך, מאשרים הממצאים את זה שהביות הוביל לירידה בגודל המוח אצל כלבים. עם זאת, מה שהפתיע את החוקרים הוא שככל שגזע כלבים רחוק יותר גנטית מזאבים, כך גודל המוח היחסי שלו גדל.
בניגוד לציפיות, התפקיד המקורי של הגזעים, גודל ההמלטה הממוצע ותוחלת החיים אינם תלויים בגודל המוח. "ביות הכלבים החל לפני כ-25 אלף שנה, אבל במשך עשרת אלפים שנה כלבים וזאבים לא היו שונים במראה. גזעים עתיקים רבים, כמו כלבי מזחלות, עדיין דומים לזאבים היום. עם זאת, המעבר להתיישבות, חקלאות, פסטורליה וצבירת עושר הציעו משימות שונות לכלבים, שדרשו כלבי שמירה, כלבי רועים וכלבי ציד. עם זאת, חלק ניכר מהגזעים בעלי המראה המובהק המוכרים כיום צמח רק מאז המהפכה התעשייתית, בעיקר ב-200 השנים האחרונות, מכיוון שגידול כלבים הפך לסוג של תחביב", אמרה אניקו קוביניי, עמיתת מחקר בכירה במחלקה לאתולוגיה (מדע העוסק בחקר התנהגותם של בעלי חיים בטבע, בסביבתם הטבעית, ובתגובתם לסביבה זו על היבטיה השונים) באוניברסיטת אטווש לוראנד.
"התוצאות מראות שגידול של גזעי כלבים מודרניים לווה בגידול בגודל המוח בהשוואה לגזעים עתיקים. לא יכולנו להסביר זאת על סמך המשימות או מאפייני היסטוריית החיים של הגזעים, אז אנחנו יכולים רק לשער לגבי הסיבות. אולי הסביבה החברתית המורכבת יותר, העיור וההסתגלות ליותר כללים וציפיות גרמו לשינוי הזה, והשפיעו על כל הגזעים המודרניים", הוסיפה לוראנד. למעשה, ממצאים אלו נתמכים על ידי מחקר עבר לפיו גזעים עתיקים הידועים בעצמאותם קשובים פחות לרמזים אנושיים ופחות נובחים, ובכך מציגים הבדלים בתקשורת החזותית והאקוסטית בהשוואה לגזעים מודרניים.
