ביטול המיסוי על הכלים החד-פעמיים הוביל לעלייה חדה של למעלה מ-25% בצריכתם. מדובר בתוספת של כ-3 מיליארד פריטי פלסטיק חד-פעמיים בשנה, שרבים מהם מזהמים את הסביבה.
לפי הנתונים והניתוח של מאגר Store next, בפסח נרשם גידול משמעותי בצריכת פלסטיק חד פעמי, בהשוואה לשנה בה היה מיסוי. עוד עולה מהנתונים כי בשנה שבה חל המיסוי על הכלים החד-פעמיים, חלה ירידה דרמטית בקרב כלל האוכלוסייה של רכש אותם כלים, שגורמים נזק לסביבה.
בראייה שנתית ניתן לראות, כי המס על כלים חד-פעמיים השפיע מאוד בהשוואה בין השנים 2022 ו-2023, וכן שפעולת ביטול המיסוי גרמה לעליה ברכש החד פעמי, בקרב האוכלוסייה כולה בהשוואה לשנה בה היה מיסוי, אולם לא באותו השיעור (17% לעומת 31%). הסיבה לכך שהעלייה ברכישת החד פעמי לא עלתה באותו השיעור שבו ירדה, קשורה ככל הנראה לכך, שהמחירים ברשתות לא הספיקו להתעדכן או כתוצאה משינוי הרגלים.
במהלך כל שנת 2022 המיסוי עצמו הוביל לירידה של כ-33% בצריכת כלי פלסטיק חד פעמי ובשנת 2023, שבתחילתה בוטל המיסוי, חזר שוב הציבור לרכוש כלים חד פעמיים. אז נרשם גידול של 25% לעומת שנת 2022, שבה היה מיסוי. חשוב לציין כי הנתונים הגיעו מ-Store next, שסוקרים את השוק הקמעונאי בלבד, ללא "סטוקים" וחנויות בתחום וללא המגזר הערבי והמוסדי.
מנכ"ל עמותת "צלול", מור גלבוע, אמר כי "ניתוח הם הוכחה נוספת לכך שרגולציה סביבתית מובילה להפחתה משמעותית של כמות הפלסטיק החד פעמי שהציבור רוכש. המיסוי על כלי הפלסטיק החד פעמי הוביל להפחתה של כשליש מצריכת כלי הפלסטיק החד-פעמי שעומדת על כ-3 מיליארד פריטים בשנה שמוצאים את עצמם לאחר שימוש קצר ביותר כפסולת המושלכת למטמנות או נשארת בסביבה הטבעית, בחופים ובים".
פי 5 מאירופה
מדינת ישראל טובעת בפסולת עם שיעורי הטמנת פסולת של מעל 80%. מדובר באחד משיעורי ההטמנה הגבוהים מבין מדינות ה-OECD. המציאות בישראל היא שכל נפש מייצרת בממוצע 1.8 ק״ג פסולת בכל יום והיקף הצריכה הביתית של כלי פלסטיק חד-פעמיים בישראל נמצא גבוה במיוחד: 7.5 ק"ג לנפש בשנה - פי 5 מהצריכה הביתית באירופה.
"ראוי היה שלנוכח כך ישראל תמשיך במגמה של מניעת צריכת מיליארדי פריטים בשנה של פלסטיק חד-פעמי, שתוך זמן קצר מוצא את עצמו כפסולת המושכת להטמנה או חמור מכך, כפסולת בחופים ובשטחים הפתוחים", אומר גלבוע.
בנוסף ציין מנכ"ל צלול כי "חשוב לזכור שהמיסוי על הכלים החד פעמיים הכניס לקופת המשק סכום של כ-300 מיליון שקלים, שלהם יש צורך במציאות הנוכחית, שבה המדינה משוועת למקורות מימון חדשים. אנחנו מאמינים מאוד בחקיקה שמובילה להפחתת צריכה והפחתת פסולת ולכן אנו מקווים שלא ירחק היום שבו המיסוי על הפלסטיק החד-פעמי יחזור יחד עם ההתאמות, ההקלות וההסברה הנדרשת לקהלים בהם קיים ביקוש גבוה לפלסטיק החד פעמי".