לקראת הנסיעה לוועידת האקלים של האו"ם בגלזגו פרסם בשישי האחרון ראש הממשלה נפתלי בנט הצהרה משמעותית, ולפיה מדינת ישראל מחויבת לאיפוס פליטות גזי חממה עד לשנת 2050. התוכנית הלאומית, שמיישרת קו, באיחור, עם מדינות העולם המפותחות, מבורכת. אולם מימושה בפועל דורש חישוב מסלול מחדש בכל הנוגע לפעולות הממשלה.
כתבת הסביבה של ynet ו"ידיעות אחרונות", אילנה קוריאל, לקראת הוועידה
(צילום: בראל אפרים, אבי חי)
ההצהרה של ראש הממשלה יחד עם שרת האנרגיה קארין אלהרר, שפורסמה לראשונה ב"ידיעות אחרונות" וב-ynet, מגיעה לאחר שרק באפריל השנה קבע משרד האנרגיה כיעד הפחתה של 80% בלבד בפליטות גזי החממה עד שנת 2050. בחודש אוגוסט השנה מדינת ישראל הגישה לאו"ם את יעדי ההפחתה שלה, שעמדו על 85% ל-2050. השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג נאלצה להגן על היעדים ולהסביר ש"זה הכי טוב שיש", לאור חוסר הנכונות של משרד האנרגיה ללכת "עד הסוף".
חילוקי הדעות בין המשרדים, ובהם גם משרד האוצר, הובילו את השרה זנדברג למשוך את חוק האקלים. העובדה שראש הממשלה בנט היה צפוי להגיע בידיים כמעט ריקות לוועידה, עם תוכנית 100 הצעדים שפורסמה גם כן לראשונה ב"ידיעות אחרונות" וב-ynet, דחפה אותו ליישר קו עם יתר המדינות המפותחות.
רק לפני כמה ימים נכתב בדוח מבקר המדינה, שעסק במוכנות ישראל למשבר האקלים, כי "ועידת האקלים גלזגו 2021 תהיה אפוא בסימן המעבר לכלכלה מאופסת או דלת פחמן עד שנת 2050, וכחלק ממחויבותה לאמנת ה-UNFCC כל מדינה נדרשה להגיש למזכירות את האסטרטגיה שלה ואת תוכניותיה להשגת יעד זה, עם יעדי בינתיים שאפתניים לשנת 2030, עד סוף שנת 2020. לנוכח העלייה המהירה בפליטות גזי החממה, חברות רבות ב- OECD הצהירו כי הן מכוונות לכלכלה מאופסת פליטות עד 2050".
נכון לעכשיו, התוכנית של בנט לא מגובה במעשים, היא איננה מתוקצבת ולכן מדובר בהצהרה ללא שיניים. "אנחנו חושבים שלא רק שהיה צריך, אלא שאפשר היה לעשות זאת קודם", אומרת השרה זנדברג. "כל המדינות המפותחות נמצאות שם ואין סיבה שישראל, כמדינה שיש לה את כל הכלים, לא תהיה שם מבחינת מחויבות בינלאומית ואנרגטית".
שולי נזר, סמנכ"לית בכירה לתעשיות במשרד להגנת הסביבה, הוסיפה: "היעד הנוכחי שהצלחנו להסכים עליו דיבר על 85% הפחתה בפליטות. זה לא היה יעד שאהבנו, אבל אלה ההסכמות שהצלחנו להגיע אליהם". לדבריה, "הרוח הגבית שקיבלנו כעת מראש הממשלה מדהימה. 15% נוספים אומר שיש עוד 12 מיליון טונות גזי חממה להפחית. צריך לעשות רוויזיה לתוכניות הקיימות ולהגיע להסכמות על צעדים נוספים".
אבל האם מדינת ישראל מוכנה להתקדם? כדי להגיע ליעד השאפתני יש להרחיב באופן מאסיבי את השימוש באנרגיות מתחדשות עד 2030. כיום, כל הטכנולוגיות הנדרשות להפחתת פליטות עולמיות כבר קיימות. רק צריך לבצע את ההשקעות, ובמובן הזה ישראל עדיין רחוקה מהיעד.
פוטנציאל הפחתת הפליטות המשמעותי ביותר נמצא בייצור החשמל. עד עתה היעדים בתחום ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות לא הושגו. היעד של ישראל בתחום האנרגיות המתחדשות נמוך בהשוואה ליתר חברות ה-OECD ומדינות אחרות. חלקן מציגות יעדים לאנרגיה מתחדשת לשנת 2030 שנעים בין 40% ל-100% (למעט סין, 35%), ואילו ישראל מציגה יעד חדש של 30% בלבד. גם בתחום התחבורה יש עוד דרך ארוכה והפעולות לקידום חלקם של הרכבים החשמליים נמצאות בראשיתן.
התחבורה אחראית לכ-20% מהפליטות בישראל (בעולם מדובר על כ-17%). לפי האיחוד האירופי חלקה של התחבורה עולה ל-26% אם כוללים בה תחבורה ימית ואווירית. התלות בנפט כמקור אנרגיה לתחבורה בארץ ובעולם היא כמעט מוחלטת.
לפי משרד האנרגיה, יותר מ-90% מצריכת האנרגיה בתחבורה העולמית מקורם בנפט, ובישראל התלות גדולה אף יותר. מעבר לכלי רכב חשמליים ושיפור מערך התחבורה הציבורית יכולים להוביל לירידה דרמטית בפליטות. נכון לשנת 2020 מלאי כלי הרכב החשמליים בישראל הוא 12,000 בלבד מתוך 3 מיליון רכבים (שיעור של 0.4%), מהם רק 1,500 רכבים חשמליים מלאים (שיעור של 0.05% מכלל הרכבים), והפעולות לקידום חלקם של הרכבים החשמליים בסקטור התחבורה נמצאות בראשיתן. בין אם נסעתם בתחבורה ציבורית בשנה האחרונה והייתם על הכבישים עם הרכב הפרטי, אתם יודעים שאנחנו לא במסלול הנכון.
אז מה צריך לעשות כדי לעמוד ביעדים? גיל פרואקטור, מנהל תחום אנרגיה ואקלים במשרד להגנת הסביבה, מבהיר שנדרשת תוכנית כלכלית: "למדינה יש תפקיד חשוב. אבל יש גם את הגופים הפיננסיים והתעשייתיים. בסופו של דבר אנחנו מדברים על הסטת השקעות. הצינור לאילת, חיפושי הגז והנפט. אלה דברים שהם שייכים לעבר. זה קשור בחבל הטבור גם לסגירת בז"ן. זה צעד שמתחבר עם ההצהרה של ראש הממשלה. אם נזגזג, מה זה אומר למשקיעים במשק? היום משקיעים עשרות מיליארדים בתשתיות שלא עומדות בהלימה עם איפוס פליטות. צריך שהגופים המוסדיים יפנימו את התפקיד הקריטי שלהם. וזה הולך וצובר תאוצה. כי זה מביא לרווחים. אבל בלי חוק אקלים לא נוכל להסיט את המשק מהשקעות פוסיליות מזהמות לכיוון ההפוך של אפס פליטות".
"רציתי להתחיל בחקיקה ולהביא את חוק האקלים לוועדת שרים לענייני חקיקה לפני גלזגו", הוסיפה השרה זנדברג, שבסופו של דבר השתמשה בחוק כמנוף להצהרה. כעת היא מאמינה שוועידת האקלים בגלזגו תיתן את הדחיפה הנחוצה לחוק אקלים. "ברגע שנהיה שם ונראה מה יש בעולם ונספוג את האווירה של הדחיפות והמחויבות הבינלאומית, כשנחזור ניכנס לדיונים מואצים על החוק. אין ספק שזה צריך להיות התוצר המרכזי מהוועידה. אקלים זה ביטחון לאומי. זה כלכלה. אנרגיה. רווחה. טבע. ויש גב רחב של ציבור שדורש את זה".
כעת ראש הממשלה בנט ייאלץ לגבות את ההצהרות שלו עם תוכניות אמיתיות ומתוקצבות בתחומי האנרגיות המתחדשות, תחבורה, בנייה ועוד. ומעל הכול, הוא ייאלץ לקדם חוק אקלים שמתכתב עם היעדים שעליהם הצהיר. ישראל אומנם שחקן קטן בכל הנוגע לפליטות גזי חממה. אבל הפחתה בפליטות תביא לשיפור משמעותי באיכות החיים של אזרחי ישראל, ואם הדבר ילווה גם בפיתוח טכנולוגיות חדשות, ישראל יכולה להיות לא רק "סטארט-אפ ניישן", אלא "גרין ניישן".
בכל מקרה, באו"ם ילחצו להגיע לאפס פליטות וכמה שיותר מהר. "האנושות מנהלת מלחמה נגד הטבע, וזהו דבר אובדני. הטבע תמיד מכה בחזרה והוא עושה זאת בעוצמה ובזעם...", אמר מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש. "המטרה המרכזית של האו"ם לשנת 2021 היא לבנות קואליציה אמיתית לאיפוס פליטות גזי חממה. אני מאמין כי שנת 2021 היא שנת זינוק, זינוק משמעותי אל עבר איפוס פחמני. כל מדינה, עיר ומוסד פיננסי צריכים לאמץ תוכניות למעבר לאיפוס פליטות גזי חממה עד שנת 2050".
