אף אחד לא יודע למה, אבל בעיירה קטנה בהרי האנדים בקולומביה גופות לא עוברות תהליך פירוק ביולוגי רגיל. ריקבון הגופה שהיה מצופה - לא מתקיים. אישה שמתה לפני 30 שנה, ונקברה בבית הקברות העירוני, נראית עתה כאילו היא "ישנה" בתוך ארון זכוכית, ובדומה לה גם 13 גופות אחרות מהעיירה סן ברנרדו בקולומביה, שהגיעו למקום מנוחתן האחרון במוזיאון שמציג את התופעה המסתורית.
מאז 1963 עשרות גופות הוצאו ממקום קבורתן כדי לפנות מקום לגופות חדשות, כמקובל בעיירה. רובן נשארו כמעט ללא שינוי. שיער, ציפורניים וחלק גדול של רקמות שלא נפגעו. לחלקן אפילו היו עיניים.
בסוף שנות ה-80, נמצאו במָאוּזוֹלֵאוֹם (מבנה קבורה מפואר, המשמש לעתים כמקום סגידה לנפטר או לנפטרים הקבורים או חנוטים בתוכו) עשרות מומיות מדי שנה, כשהמספר הלך ודעך עם הזמן. למרות הניסיונות הרבים של מומחים להסביר את התופעה, שנצפתה גם במדינות כמו מקסיקו ואיטליה, התעלומה לא נפתרה.
מקומיים טוענים שבני אדם שהגופות שלהם לא נרקבו היו טובים מדי, וזהו "פרס שלאחר המוות", אחרים חושבים שדווקא מדובר בעונש, ויש כאלה שאומרים שזה בגלל התזונה הבריאה ואורח החיים החקלאי באזור.
רק שאי אפשר להתעלם מארונות הקבורה הייחודים - אולי התשובה נמצאת שם? חוקרים עוד בודקים, כמו גם את מיקום הקברים - על מדרון הר תלול, שם הרוח החמה נושבת כל הזמן. "אפשר להניח שהן עובדות כמו תנור, ועם הרוח – הן מייבשות אותך", אמרה אנתרופולוגית מהאוניברסיטה הלאומית של קולומביה.
ועכשיו, לירח. חקירה יסודית שנערכה בשנים האחרונות קובעת מה יש בתוך הירח. מדובר במעין "פסק דין", שהפך לרשמי עם אישור מדענים.
מהמחקר עולה כי הליבה הפנימית של הירח היא למעשה כדור מוצק עם צפיפות דומה לזו של ברזל (הדומה מאוד לזאת של כדור הארץ); זאת לאחר ויכוח ארוך האם הירח הפנימי מוצק או מותך. הגילוי עשוי להוביל להבנה מדויקת יותר של ההיסטוריה של הירח ושל מערכת השמש כולה.
כדי להגיע להבנה הזאת, נאספו נתונים ממשימות חלל וניסויי לייזר על מנת להרכיב פרופיל של מאפייני ירח שונים. הם כוללים את מידת עיוות הירח על ידי האינטראקציה הכבידתית שלו עם כדור הארץ. לאחר מכן, נאספו נתונים על מודלים שונים עם סוגי ליבה שונים, כדי למצוא את ההתאמה הכי קרובה לנתוני התצפית.
לפי המודל שלהם, לליבה החיצונית של הירח יש רדיוס של כ-362 ק"מ ולליבה הפנימית רדיוס של כ-258 ק"מ. בערך 15% מהרדיוס של הירח כולו. בתקווה שהאנושות תשוב לירח בעתיד הקרוב, ואז כולם יוכלו לשים את הוויכוח הזה הרחק מאחור.
ולסיום, מי חשב שלחבק עצים יהפוך אותך לשיאן עולמי? אבובאקר טהירו, בן 29 מגאנה, קבע שיא גינס עולמי למספר העצים הגדול ביותר שקיבלו חיבוק בתוך שעה אחת בלבד. טהירו חיבק 1,123 עצים ביער טסקיגי באלבמה.
הכל התחיל בילדותו, כשטהירו התעניין בטבע ובשימורו בזמן שגדל בקהילה חקלאית. מי שהתאהב בעולם הצומח בתור ילד, מגשים את חלומו; והיום הוא לומד לתואר שני ביערנות.
כדי לזכות בתואר הוא נדרש לעטוף בזרועותיו את העץ, במהירות מקסימלית מבלי לחבק אף עץ פעמיים כמובן. עם ממוצע של 19 עצים בדקה, טהירו שבר את השיא - והעלה מודעות לחשיבות הרבה בשמירה על הסביבה.