ועידת האקלים - ראיון עם מבקר המדינה
משבר האקלים הוא האתגר הגדול ביותר שעומד בפני האנושות, מדובר במשבר מעשה ידינו ועל כך אין מחלוקת. בהסכם פריז משנת 2015 שאפו מנהיגי העולם להגביל את ההתחממות ל-1.5 מעלות בהשוואה למצב שלפני המהפכה התעשייתית, אך סביר להניח שזה לא יקרה וכבר בשנים הקרובות נגיע לנקודת הסף. ומה עושים בישראל? מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדק מה המדינה עושה כדי לצמצם את פליטות גזי החממה ומנגד להגדיל את ייצור החשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות, אבל למרבה הצער הדוחות נערמים והמצב של ישראל לא טוב לעומת מדינות אחרות ב-OECD.
בוועידת האקלים של ynet ו"ידיעות אחרונות", פירט על פעילות משרדו בתחום הסביבה. "אני חושב שאחד התפקידים המרכזיים שלי כמבקר המדינה הוא לעסוק בסוגיות של הגנת סביבה", הוא אמר. "הסביבה לא תמיד יכולה להשמיע את קולה, פה חשוב שאנחנו בביקורת המדינה נבוא ונראה איך אחרי שהמנהיגים מצהירים הצהרות, בפרט בתחום של משבר האקלים, מה קורה בפועל, וזה התפקיד שלנו בביקורת המדינה".
הוא הזכיר את הדוח האחרון בנושא, שהתפרסם לפני ועידת האקלים שנערכה בנובמבר 2021 בגלאזגו. "אני כמבקר מדינה לא רק יזמתי את הדוח המשמעותי על מוכנות מדינת ישראל והתמודדות ממשלת ישראל עם משבר האקלים, אנחנו נמצאים בימים אלה בהכנת דוח מעקב סביב ממצאים שעלו בדוחות הקודמים, כדי לראות מה התקדם ומה לא התקדם, ואני מתעתד להציג את ממצאי הדוח לקראת ועידת האקלים הקרובה שתהיה באבו דאבי", הוא אמר. "יוזמה נוספת שקידמתי הייתה בקרב רבים ממבקרי המדינה בעולם, בשיתוף עם ארגון מבקרי המדינה באירופה, ליצור מושב מיוחד במסגרת ועידת האקלים על פעולות וביקורת של מבקרי מדינה על הממשלות שלהם".
אנגלמן הזכיר את עיקרי הליקויים הרבים שנמצאו בדוח הקודם שפרסם. "אני חייב להגיד שהדוח הקודם שעסק בנושא הזה היה מאוד רחב, והעלה באמת פערים וליקויים משמעותיים ביותר בהיערכות ממשלת ישראל, לנושא של משבר האקלים", אמר מבקר המדינה. "בחנו את כלל היעדים הסקטוריאליים אז, ההתקדמות היא בין פיגור לאפס. אני לוקח יעדים כמו הקטנת נסועה פרטית שהממשלה הציגה והיא לא עומדת בהם, או יעדים של אנרגיות מתחדשות שאנחנו מאוד נמוכים, כל התחומים הללו נבחנים על ידינו ועכשיו אנחנו עתידים לחזור ולבחון אותם". הוא ציין כי יש גופים שלקחו את הדוח ברצינות וכבר כעת מציגים שיפורים.
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', אמר שלדאוג לסביבה זה לא כלכלי. מבקר המדינה התייחס לאמירה, במיוחד אחרי שבדוח הקודם היה פרק נרחב, שבו נסקרו ההשפעות על הכלכלה הישראלית כתוצאה מהזיהום. "אני אכן חושב שההיבט הכלכלי הוא היבט חשוב ביותר, ומכמה כיוונים", הוא אמר. "כיוון אחד זה היערכות שלנו לכללי מיסוי שמנהיגים במדינות אירופה, מדינות אירופה כבר החליטו להטיל מס פחמני, ומשעה שישראל לא תטיל מס דומה במדינת ישראל - אנחנו צפויים לשלם מיסים בכניסה לאירופה. יצואנים שלנו ישלמו מיסוי פחמני לקופת האיחוד האירופי וזה מצריך חשיבה ועשייה של משרד האוצר לפעול בתחום הזה. לצד זאת אנחנו מסתכלים על היבטים נוספים בעלי האופי הכלכלי. אנחנו הסתכלנו והמלצנו גם לכל הרגולטורים הפיננסיים לעסוק בכך. אם זה הרגולטורים של חברות הביטוח והבנקים, שיוודאו האם הגופים שתחת אחריותם ערוכים לסיכונים של שינויי אקלים כן או לא".
על הדוח הבא, פירט מעט מבקר המדינה: "אני רוצה להגיד שעכשיו אנחנו עוסקים בדוח על נושא של זיהום אוויר מתחבורה. כי אחד הדברים שאנחנו ראינו בדוח הקודם היה, שדווקא בתחום האנרגיה, משעה שאנחנו פיתחנו את משק הגז בישראל לפחות בהיבט של ייצור חשמל, ומעבר מסוים, למרות שגם שם יש עוד מה לעשות, דרך ארוכה, במגזר התחבורה אנחנו מאוד מאוד מאחור. ודרך אגב גם מאוד סובלים מכך, גם מפקקים, אבל בדוח שאנחנו עוסקים בו עכשיו ופתחנו בביקורת בנושא הזה, ואנחנו לקראת השלמתו, הוא בכל סוגיה של זיהום אוויר מכלי רכב. מדובר בנזקים שמוערכים בשנה במעל 7 מיליארד שקלים. וכן אנחנו בודקים מה פעולות הממשלה בנושא הזה, הן לגבי כלי רכב קטנים, אבל לא פחות לגבי כלי רכב כבדים שהם המזהמים העיקריים".
המבקר אמר כי יש הרבה מה לעשות בתחום, בפרט בתחום הגנת הסביבה במדינת ישראל, "אבל הרבה פעמים אנחנו גם מסתכלים מה הסיבות לכך. לפעמים מדברים בתחום של עולם הגנת הסביבה על זה שאין משאבים, אבל אחד הדוחות שלנו - נגיד לטובת העניין - עסק בסוגיה של קרן הניקיון, קרן שנמצאים בה 3 מיליארד שקלים מצטברים בה ולא עושים בה שימוש. המשרד להגנת הסביבה לא עושה שימוש וזה לצד נתון מאוד מדאיג מבחינתי כמבקר שאחוזי ההטמנה בישראל ואי המחזור הם הגבוהים כמעט פי 2 ממדינות מתקדמות באיחוד האירופי".
על קרן הניקיון, הוסיף המבקר אנגלמן: "אז אכן אחד הליקויים המרכזיים שאנחנו העלינו בדוח - היה שמשרד האוצר לקח מתוך כספי קרן הניקיון, שהיו 3 מיליארד שקל, מעל מיליארד וחצי שקל לשימושים אחרים, ואמרנו במפורש למשרד האוצר שהוא חייב להחזיר את הכסף כדי שהוא ישמש את ייעודו. יותר מזה, עשינו תחשיב שלנו, כמה תשואה במשך השנים הקרן לא השיגה כתוצאה מזה שהקרן לא הייתה אצלה. מדובר על כמיליארד שקל נוספים. בהקשר הזה אני אומר, יש כסף לטובת העניין הזה ויש קרן ייעודית, ואני קורא לשרה להגנת הסביבה לפעול ולממש את הכספים. אך לאחרונה שמענו שיש כיוונים מסוימים שהמשרד מקדם אותם, אבל פה נדרשת א' תוכנית רב שנתית, ו-ב' ליישם, ליישם פשוט תוכניות ואנחנו כמובן נעקוב אחר היישום שלהם, כי יש כסף בנושא הזה וחשוב שהוא יגיע לייעודו וישמור לנו על סביבה הרבה יותר נקייה".
