צוות חוקרים מאיטליה, בראשות ד"ר דוידה סולקאנזי מאוניברסיטת ד'אנונציו בפסקארה, השתמש בנתוני מכ"ם מתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת, שמיפו את פני השטח של כוכב הלכת נוגה, בחיפוש אחר זרימת לבה געשית בשני אזורים שונים. התגלית מעידה על כך שייתכן שהפעילות הגעשית על כוכב הלכת השני במרחקו מהשמש, רבה יותר מכפי שהיה נדמה, מה שמחזק ראיות עקיפות קודמות בנושא.
במשך שנים ראו חוקרים בנוגה אח תאום לכדור הארץ, משום ששני כוכבי הלכת די דומים בממדיהם, במסה שלהם ובצפיפותם. האטמוספרה של נוגה, שמורכבת ברובה מפחמן דו-חמצני, מתאפיינת בשכבותיה הגבוהות בעננות דחוסה של חומצה גופרתית. הכמות הגבוהה של פחמן דו-חמצני באטמוספרה לא מאפשרת לחום הנוצר מקרני השמש להיפלט לחלל על ידי קרינה תרמית, וגורמת בכך לאפקט חממה חזק, שמעלה את טמפרטורת פני השטח של נוגה ליותר מ-400 מעלות צלזיוס.
נוגה וכדור הארץ
למרות שלפני מיליארדי שנים, פני השטח והאטמוספרה של נוגה היו ככל הנראה דומים לאלה של כדור הארץ, הפך כוכב לכת זה בגלל קרבתו לשמש ואפקט חממה חזק, לצחיח מפני שמים וחומרים ממסים אחרים אינם מתקיימים בו במצב נוזלי אלא כגז (חלק מהאטמוספרה), כך שנמנעת היווצרות אוקיינוסים וימים, או משקעים שיוכלו ליצור נחלים או תהליכי בליית סלעים כמו אלה שקיימים על פני כדור הארץ.
בין 1990 ל-1994, הגשושית מגלן, ששוגרה על ידי נאס"א ב-4 במאי 1989 על גבי מעבורת החלל אטלנטיס במשימת STS-30, הקיפה את נוגה ותיעדה את כוכב הלכת במספר שלבי מיפוי. בהשוואה בין שלב המיפוי הראשון של מגלן (מ-15 בספטמבר 1990 עד 15 במאי 1991), לשלב המיפוי השלישי (מ-15 בינואר 1992 ל-13 בספטמבר 1992), גילו החוקרים האיטלקיים שני אזורים עם פעילות געשית.
האזור הראשון כלל זרימת לבה בצד המערבי של סיף מונס (Sif Mons), הר געש מסוג מגן בקו רוחב 22° מעלות צפון, בעוד שהאזור השני היה החלק המערבי של ניובה פלאניטיה (Niobe Planitia) בקו רוחב די דומה,21° צפון, המאופיין בקרקע שטוחה למדי, אך גם הרי געש רבים.
במחקר החדש, שפורסם בכתב העת Nature Astronomy, שיערו החוקרים כי על בסיס ניתוח התצפיות, שנערכו במרווח זמן של כ-16 חודשים, ניתן לומר שמאפייני השטח הם תוצאה של זרימות לבה.
3 צפייה בגלריה
הדמיה תלת-ממדית של הר הגעש סיף מונס (Sif Mons), שקושר לפעילות וולקנית מתמשכת על נוגה
(צילום: NASA/JPL)
ממצאי המחקר תומכים בראיות עקיפות שהצביעו על פעילות וולקנית שהתרחשה על נוגה, על בסיס שינויים בחומצה הגופרתית באטמוספרה, שינויים בקרינה התרמית וניתוח מורפולוגי של מאפייני פני השטח. במחקר נמצא כי נוגה עשויה לעבור עד 42 התפרצויות געשיות בשנה, עם הערכה של 20 התפרצויות שנמשכות יותר מ-1,000 ימי כדור הארץ (כוכב הלכת נוגה נע באיטיות רבה ומסתובב על צירו במהירות של 6.5 קמ"ש).
כמו כן, המחקר הנוכחי מרמז על כך שייתכן שיהיו עד 120 התפרצויות נפרדות בשנת כדור הארץ. החוקרים העריכו כי לסיף מונס קצב זרימה מרבי של 25 קמ"ק בשנת כדור הארץ, בעוד שלנוביה פלאניטיה קצב זרימה מרבי של 38 קמ"ק בשנת כדור הארץ. על כן, בהסתמך על נתוני קצבי הזרימה המקסימליים, העריכו החוקרים שהפעילות הגעשית על נוגה יכולה להיות באותו סדר גודל כמו של כדור הארץ (שבו קצב הזרימה נע סביב 26-34 קמ"ק בשנה), מה שהופך אותו לפעיל יותר מבחינה געשית מכפי שהיה נדמה עד כה.
"משימות עתידיות כמו VERITAS ו-EnVision יסקרו את פני השטח של נוגה, מה שיתרום להשוואה לתמונות של משימת מגלן, ובכך גם לזיהוי שינויי פני השטח של נוגה לאורך תקופה של יותר מ-40 שנה", סיכם ד"ר סולקאנזי.
