מחקר חדש, שהתפרסם בכתב העת International Journal of the Classical Tradition, התמקד במורשתו של אל-חסן אבן אל-היית'ם, ובייחוד ביצירתו המפורסמת והמשפיעה ביותר בשם "ספר האופטיקה" (אלמנאט'ר בערבית), שנכתב בשנים 1021-1011 והופץ לראשונה באירופה, לאחר שתורגם ללטינית תחת השם "פרספקטיבה".
אבן אל-היית'ם נולד בשנת 965 לספירה, בעיר בצרה שהייתה באותה תקופה חלק מפרס (דרום עיראק כיום) במהלך הח'ליפות העבאסית. תרומתו המשמעותית ביותר של "ספר האופטיקה" הייתה הסברו ותיאורו את תפקודה של העין האנושית כמערכת אופטית. ספר זה דורג, לצד ספרו של אייזק ניוטון "עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע", כאחד הספרים המשפיעים ביותר על התפתחות הפיזיקה, מכיוון שיש בו ניצנים של שיטה מדעית, ואף את תחילתה של מהפכה מדעית באופטיקה ובתפישה האופטית.
4 צפייה בגלריה
דיוקנו של אל-חסן אבן אל-היית'ם
דיוקנו של אל-חסן אבן אל-היית'ם
דיוקנו של אל-חסן אבן אל-היית'ם
(איור: Shutterstock)
כרכים IV ו-V של ספר זה - שכולל שבעה כרכים בסך הכל - תורגמו לאחרונה מערבית לאנגלית ופורסמו על ידי מכון ורבורג תחת הכותרת "האופטיקה של אבן אל-היית'ם, כרכים V-IV: על השתקפות ודימויים שנראו בהשתקפות", לאחר ששלושת הכרכים הראשונים כבר תורגמו לאנגלית על ידי צוות המכון.
אבן אל-היית'ם תואר על ידי מתרגמי ספרו כגדול המתמטיקאים והפיזיקאים של העולם הערבי-מוסלמי בתקופת ימי הביניים. המוניטין שלו מבוסס לא רק על כמות החומר העצומה שהוא הצליח לעבד, אלא גם על המתודולוגיה המדעית הקפדנית שלו.
"אבן אל-היית'ם עסק הן במתמטיקה של קרני האור והן בהיבטים הפיזיקליים של העין בשבעה כרכים מקיפים. הייתה לו השפעה רחבה לאורך הדורות, בין היתר על דמויות כגון הנזיר הפרנציסקני והפילוסוף האנגלי ויליאם איש אוקהאם, האסטרונום, המתמטיקאי והאסטרולוג הגרמני יוהנס קפלר, הפילוסוף והמתמטיקאי הצרפתי רנה דקארט והפיזיקאי, המתמטיקאי, האסטרונום והממציא ההולנדי כריסטאן הויגנס.
"ספר האופטיקה של אבן אל-היית'ם היווה אופוס יסוד מונומנטלי בתולדות המדע והאמנות החזותית מימי הביניים ועד לתקופה המודרנית המוקדמת באירופה, בין אם באמצעות תרגומיו מערבית ללטינית של חוג טולדו של ז'רארד מקרמונה שבלומברדיה ובין אם נוכח השפעתו על אופטיקה פרנציסקנית, דומיניקנית וישועית ברחבי אירופה - מכתביו של המתמטיקאי הבלגי פרנסואה ד'אגילון מהאסכולה המתמטית הישועית באנטוורפן, ועד כתביו של האסטרונום הפולני יוהנס הווליוס", אמר פרופ' נאדר אל-ביזרי מאוניברסיטת שארג'ה, שלדבריו מדובר בהוגה יוצא דופן, אשר לא רק חולל מהפכה במחשבה האופטית על ידי מתמטיזציה של מחקרה, אלא גם המשיך להשפיע לפרק זמן ארוך.
4 צפייה בגלריה
אבן אל-היית'ם (משמאל) כסמל התבונה, לצד גלילאו גליליי, כפי שהוצג בספרו של האסטרונום הפולני יוהנס הווליוס
אבן אל-היית'ם (משמאל) כסמל התבונה, לצד גלילאו גליליי, כפי שהוצג בספרו של האסטרונום הפולני יוהנס הווליוס
אבן אל-היית'ם (משמאל) כסמל התבונה, לצד גלילאו גליליי, כפי שהוצג בספרו של האסטרונום הפולני יוהנס הווליוס
(איור: Johannes Hevelius, Selenographia)
4 צפייה בגלריה
מהדורה לטינית מהמאה ה-16 של "ספר האופטיקה"
מהדורה לטינית מהמאה ה-16 של "ספר האופטיקה"
מהדורה לטינית מהמאה ה-16 של "ספר האופטיקה"
(איור: Alhazen, Opticae Thesaurus)
4 צפייה בגלריה
דיאגרמת האנטומיה של העין, מתוך "ספר האופטיקה" של אבן אל-היית'ם
דיאגרמת האנטומיה של העין, מתוך "ספר האופטיקה" של אבן אל-היית'ם
דיאגרמת האנטומיה של העין, מתוך "ספר האופטיקה" של אבן אל-היית'ם
(איור: Book of Optics)
ספר האופטיקה של אבן אל-היית'ם הוא הוכחה ניצחת להשפעתה המדעית והפילוסופית הערבית-מוסלמית על ההיסטוריה של המדע והאמנות האדריכלית והחזותית באירופה, ומדגים כיצד המדע והאומנויות משפיעים זה על זה באופן שבו לימודי אופטיקה בפיזיקה המתמטית שלהם היוו השראה להמצאה של מבנים גיאומטריים השלכתיים של פרספקטיבה כשיטת רנסנס חדשנית לציור ועיצוב אדריכלי.
"ההשפעה של ספר זה ניכרת לא רק בתולדות המדע מימי הביניים ועד התקופה המודרנית באירופה, אלא גם כאבן יסוד לאדריכלות ולאומנויות החזותיות בתקופת הרנסנס האיטלקי ועד לתקופת הבארוק המאוחרת. יתרה מכך, יש לו משמעות נוספת בתפיסות המודרניות של המתמטיזציה של הפיזיקה, ההסתמכות על ניסויים במדע וניתוח פילוסופי של תפיסה", הוסיף פרופ' אל-ביזרי, שמייחס חשיבות רבה לתרגום הספר חרף העובדה שחלפו כ-1,000 שנים מאז שנכתב. "מטרתו של אבן אל-היית'ם הייתה להבהיר את טבעה של תפיסה חזותית באמצעות מחקרים על האנטומיה והפיזיולוגיה של העיניים, עצבי הראייה והחלק הקדמי של המוח, יחד עם פסיכולוגיה קוגניטיבית וניתוח של פעולות קינסתטיות מוטוריות עיניות פסיכוסומטיות", סיכם פרופ' אל-ביזרי.