אחד הדברים שהופכים את רגע הדלקת החנוכייה למיוחד הוא הדרך שבה אור הנרות החם והרך נופל על פני הסובבים, בצורה שעומדת בניגוד לאור המלאכותי היציב והקר יותר שמקיף אותנו כדרך קבע בבית ובמשרד. נורות הליבון, שכיכבו בכל מנורה עד שנורות הלד (LED) החסכוניות השתלטו על השוק לפני כמה שנים, אמנם היו קרובות יותר בגוון לאור להבה - אך הן היו גם בזבזניות אנרגיה נוראיות, ולכן נאסר השימוש במרבית הסוגים שלהן במדינות רבות בעולם. כעת, גם חלק מהנורות שנחשבו בעבר לתחליף ראוי זוכות ליחס דומה, ובחודשים האחרונים נאסרה המכירה של נורות הלוגן באיחוד האירופי ובממלכה המאוחדת – כשהתכנון במדינות אלה הוא לאסור גם על מכירת נורות פלואורסצנטיות בעתיד הקרוב.
מהלכי החקיקה הללו נועדו להאיץ את המעבר לנורות הלד החסכוניות יותר, ובכך לעזור למדינות להשיג את יעדי צמצום פליטת גזי החממה שעליהן הכריזו בוועידת האקלים בגלזגו שהתקיימה בחודש שעבר, לחסוך בהוצאות האנרגיה עבור הצרכנים ולמנוע את הזיהום שנגרם בעקבות השימוש בנורות הבזבזניות. לכבוד חג האורים, יצאנו לבדוק מה יאיר את בתינו בשנים הקרובות, והאם יש לחשוש מהבשורה – או לקפוץ על הרכבת.
ויהי אור - בדרכים שונות
ההבדלים הגדולים במידת היעילות שבה נורות שונות ממירות אנרגיה חשמלית לאור נובעים מהשוני בדרכי הפעולה שלהן. בנורות הליבון (שמוכרות גם כנורות להט), הזרם החשמלי מחמם חוט שעשוי מהמתכת טונגסטן, עד שהוא מגיע לטמפרטורה שבה הוא פולט אור - ולכן, לא פחות מכ-90 אחוז מהאנרגיה החשמלית שמושקעת מתבזבז על חימום במקום על הארה. נורות הלוגן (שמוכרות בעיקר מגרסתן המוארכת, שמזכירה במעט מדחום, ומגרסתן הקטנה במיוחד, שמוצבת במקרים רבים בבתי נורה דמויי כיפה) הן גרסה משופרת מעט של נורות ליבון מבחינת יעילות אנרגטית וזמן חיים, בזכות גז ההלוגן שבתוכן, אך הן פועלות בצורה דומה.
בנורות פלואורסצנטיות, לעומת זאת, המתח החשמלי משמש להאצת מהירות התנועה של אלקטרונים – אלו פוגעים בכספית שנמצאת בחלל הנורה, והדבר גורם לאטומי הכספית לפלוט אור אולטרה-סגול. כשאור זה פוגע בציפוי הזרחני הפנימי של הנורה, הוא מומר לאור נראה. נורות פלואורסצנט יעילות בערך פי 4 בהשוואה לנורות ליבון.
הנורות היעילות ביותר שזמינות כיום בשוק הן נורות לד, שבהן עד כ-95 אחוז מהאנרגיה שמושקעת בהפעלת הנורה משמשת להארה. בנורות אלה, אלקטרונים עוברים בצמתים שבין שני מוליכים למחצה (חומרים שנמצאים בטווח שבין חומרים מוליכים חשמלית לבין חומרים מבודדים, ושלהם שימושים רבים באלקטרוניקה) שנמצאים בגוף התאורה. בין שני המוליכים למחצה קיים הפרש ברמת האנרגיה כתוצאה מההבדלים בהרכבם, ולכן הפעלת זרם חשמלי דרך הצומת גורם לאלקטרון לאבד אנרגיה – שנפלטת בצורה של אור.
בזבוז של 300 מיליון דולר בחודש
כשבוחנים את ההבדלים המשמעותיים בין הנורות בכל הנוגע ליעילות ייצור האור, קל להבין מדוע מדינות רואות בהחלפת הנורות שנמצאות בשימוש דרך להפחית את צריכת האנרגיה שלהן - ובכך גם את פליטות גזי החממה. האיסור על מכירת נורות לא-יעילות צפוי להביא בממלכה המאוחדת לחיסכון של 1.26 מיליון טון פליטות פחמן בשנה (כ-0.34 אחוז מכלל הפליטות במדינה, נכון ל-2019), ולהפחתה של 7 מיליון טון פחמן בשנה באיחוד האירופי (כ-0.24 אחוז מכלל הפליטות). גם בארה"ב הוגשה לאחרונה הצעה לחקיקה דומה נגד נורות לא-חסכוניות, שעשויה להיות מושלמת עד סוף השנה, ואם תאושר היא צפויה לצמצם ב-9.5 מיליון טון את פליטות הפחמן השנתיות (כ-0.18 אחוז מכלל הפליטות במדינה).
סיבה נוספת להפסיק את השימוש בנורות פלואורסצנטיות היא העובדה שהן מהוות סכנה סביבתית. "נורות פלואורסצנטיות מכילות כספית, שהיא חומר רעיל מאוד, שעלול לחלחל למי התהום - לכן, בסוף חיי הנורות צריך לאסוף אותן ולטפל בהן", מסביר פרופ' סטיליאן גלברג, ראש אגף מניעת רעש וקרינה במשרד להגנת הסביבה. נורות פלואורסצנט מוגדרות כפסולת אלקטרונית, שמומלץ להביא למתקני איסוף עירוניים או להחזיר לבית העסק שממנו הן נרכשו.
מעבר לכך, קיימים גם תמריצים כלכליים להחלפת הנורות הלא-יעילות בנורות לד. "גם בלי קשר לחקיקה, ג'נרל אלקטריק, פיליפס והחברות הגדולות שמייצרות נורות כבר עברו לייצר פחות נורות פלואורסצנטיות", מספר גלברג. "מבחינת רווחים, ייצור ומכירה של לדים עולה פחות, ולכן הוא כדאי יותר לחברות. זה מצב של win-win, מכיוון שגם הצרכן זוכה, כי הנורות צורכות פחות חשמל וזמן החיים שלהן ארוך פי 5, וגם החברה זוכה". החיסכון בחשבון החשמל של הצרכן אולי לא נדמה משמעותי כשבוחנים נורה אחת, אבל לפי הערכה אחת, כל חודש שעובר בלי שהחקיקה המוצעת לאיסור על מכירת נורות בזבזניות בארה"ב תאושר מביא לבזבוז של לא פחות מ-300 מיליון דולר מיותרים מכיסו של הציבור על אנרגיה.
לבחור בלדים
בתחילת עידן נורת הלד, עלו טענות שונות כנגדן: בין השאר נטען שהן מפיקות אור כחול (שחשיפה אליו בשעות לא מתאימות עלולה לגרום לבעיות שינה, לפגיעה בתגובה החיסונית ואף להעלות את הסיכון לחלות בסרטן) וכן שמדובר באור לא-מחמיא שהורס את האווירה. עם זאת, לפי גלברג, כיום קיימות נורות לד שמפיקות אור בגוון שדומה לזה של נורות מסוגים אחרים. "טכנולוגיית הלד השתכללה עם הזמן, וכיום אפשר לייצר לד שיאיר בכל גוון שנרצה", הוא אומר. "לתאורת רחוב או תאורת לילה ביתית, ההמלצה היא להשתמש באור כמה שפחות כחול, בגוון של פחות מ-3,000 קלווין".
שימוש לא-נכון בלדים עלול להיות בעייתי, וזאת דווקא בגלל יעילותם הרבה: נורת לד בהספק מסוים מפיצה אור חזק יותר מנורה בזבזנית באותו הספק, ולכן החלפת נורת פלואורסצנט בנורת לד ללא ביצוע ההתאמות הדרושות עלולה להביא להפצה של אור עוצמתי מדי. "עיריות רבות התחילו להחליף גופי תאורת רחוב ללד מכיוון שהן זולות יותר מבחינת צריכת האנרגיה", אומר גלברג.
בישראל הוטל איסור על מכירת נורות ליבון והלוגן כבר ב-2012, אם כי הוא מוגבל לנורות בהספק של מעל 60 ואט – ולא קיים כל איסור על מכירת נורות פלואורסצנטיות. אז אם נורות לד הן טכנולוגיה חסכונית, שמונעת זיהום סביבתי ושעם תכנון מתאים לא גורמת להשפעות שליליות, כיצד ייתכן שאנחנו עדיין מוקפים בנורות פלואורסצנט, למשל במשרדים רבים? "זה עוד לא קרה כי ההחלפה עצמה עולה כסף", אומר גלברג. "תאורה היא כמו מכונית – גם אם קיימת מכונית חסכונית יותר, אם המכונית הקודמת עובדת כנראה שלא נקנה חדשה. לקראת סוף חייהן של הנורות צריך לעשות את הבחירה – ואין שום ספק שבשלב כלשהו בעתיד, כל התאורה תהיה תאורת לד", הוא מסכם.
הכתבה הוכנה על ידי זווית - סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
